אירן פרמלי
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה. אירן פרמלי (באנגלית: Irene E. Parmelee; (1847–1934) הייתה ציירת ואמנית פורטרטים אמריקאית.
ראשית חייה
איירין פרמלי ילידת גילפורד, קונטיקט. [1] היא הייתה בתם של מרי והורטון פרמלי, משפחה חקלאים. אחיה הגדולים היו אמילי, צ'ארלס, מרי וג'יין.[2]
פרמלי למדה אצל הנרי בראיינט מהרטפורד בשנת 1872 ובשנה שלאחר מכן אצל נתנאל ג'וסלין בניו הייבן.
היא למדה שנה בבית הספר לאמנות ייל, שרק התחיל לקבל נשים, [3] בהנהלתו של רוברט וולטר וייר. מאוחר יותר פרמלי נסעה לפריז ולמדה באקדמיה ז'וליאן בין השנים 1881–1884, שם למדה אצל ג'וזף-ניקולא רוברט-פלורי, פייר אוגוסט קוט וג'ולס ג'וזף לפבר.
קריירה
היא הייתה אמנית פורטרטים והפעילה סטודיו בספרינגפילד, מסצ'וסטס בין השנים 1875 עד 1929. פרמלי ציירה את דיוקנו של מרקוס פרין נואלטון, השופט הראשי של בית המשפט העליון של מסצ'וסטס, בשנת 1912. הוא היה תלוי בבית המשפט בספרינגפילד בעקבות טקס הגשה רשמי בכינוס הרביעי השנתי של לשכת עורכי הדין במסצ'וסטס בדצמבר באותה שנה. היא קיבלה 1,125 $ (שווה ערך ל 29,067 $ בשנת 2020) עבור הציור הממוסגר. [4]
פרמלי ציירה את דיוקנו של סמואל בולס השלישי, שהיה עורך העיתון "הרפובליקאי" וחבר אגודת הספרייה העירונית במשך 37 שנים והיה בדירקטוריון במשך 24 שנים. אשתו תרמה את הדיוקן לספריית ספרינגפילד, שנתלתה לצד דיוקנו של אביו, סמואל בולס, השני. [5]
מוות
היא נפטרה ב־29 באוגוסט 1934 בלוס אנג'לס, קליפורניה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ B. Fahlman (1991). "Women Art Students at Yale, 1869-1913: Never True Sons of the University". Woman's Art Journal. 12 (1): 15–23.
- ^ Irene E. Parmele, Guilford, Connecticut", Seventh Census of the United States, 1850; Records of the Bureau of the Census, Record Group 29; National Archives, Washington, D.C., p. 30, September 20, 1850
- ^ Harry Willard French, Art and Artists in Connecticut, C.T. Dillingham, 1878. (בenglish)
- ^ Massachusetts Bar Association (1914). Annual Report of the Massachusetts Bar Association. Rockwell & Churchill Press. p. 64.
- ^ Springfield City Library Association (Springfield, Mass.) (1916). Springfield City Library Bulletin. p. 186.
