אמנת פריז (1951)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אמנת פריז (נקראת גם אמנת הייסוד של קהילת הפחם והפלדה האירופית, באנגלית: Treaty establishing the European Coal and Steel Community) נחתמה ב-18 באפריל 1952 בין המדינות צרפת, גרמניה המערבית, איטליה, בלגיה, לוקסמבורג והולנד במטרה לייסד את קהילת הפחם והפלדה האירופית (ECSC).

האמנה נכנסה לתוקפה ב-23 ביולי 1952 ופקעה ב-23 ביולי 2002, בדיוק חמישים שנה לאחר שנכנסה לתוקף והתחומים הנידונים בה התגבשו ונתקבעו על ידי אמנות רומא וניס, ביום פקיעת תוקף האמנה, 23 ביולי 2002 הורד דגל ה-ECSC מחוץ לנציבות האירופית בבריסל והוחלף בדגל האיחוד האירופי.

תוכן האמנה

האמנה נתפסה ככלי ליציבות דיפלומטית וכלכלית במערב אירופה לאחר מלחמת העולם השנייה ואיחדה את תעשיות הפחם והפלדה הקשורות בייצור נשק של המדינות לתעשייה אחת תחת פיקוח. מאחורי הבסיס הכלכלי עמד הרצון לשים קץ לשפיכות הדמים על אדמת אירופה, ולהוביל את אירופה לעידן של שלום. האבות המייסדים של הקהילה ראו בחזונם זאת כצעד לקראת פדרציה עתידית, בדומה למה שווינסטון צ'רציל כינה בנאומו בציריך, 1946 "ארצות הברית של אירופה"[1]. האמנה כוננה רשות עליונה והונחו היסודות לכל מוסדות הקהילה האירופית הנהוגים היום: מועצת השרים, הפרלמנט האירופי (אשר כונה אז "אסיפה", "Assembly") ובית הדין לצדק, מעין משולש בסיסי וראשוני לשלוש רשויות: מחוקקת, מבצעת ושופטת[2].

בריטניה, שהוזמנה להצטרף, השתתפה אמנם בשיחות המוקדמות להקמת הקהילה הכלכלית החדשה, אך החליטה שלא להצטרף והקימה תחת זאת את ארגון איגוד הסחר החופשי האירופי יחד עם מדינות מערב-אירופיות נוספות, אשר ראו בהצטרפות לקהילה ויתור גדול מדי על ריבונותן וסמכויותיהן לנהל מדיניות כלכלית עצמאית[3].

במהלך הועידה שרי החוץ של המדינות פרסמו את "הצהרת אירופה" (נקראת גם "Charter of the Community"), מסמך משותף אשר יצר את קהילת הפחם והפלדה על בסיס הצהרת שומן. בהצהרה נאמר כי אמנת פריז מסמנת את לידתה של אירופה כישות פוליטית, כלכלית וחברתית, המשקפת את העקרונות שפרסם רובר שומאן בהצהרתו משנת 1950.

ההצהרה נחתמה על ידי קונראד אדנאואר (מערב גרמניה), פול ואן זילנד, ז'וזף מריס (בלגיה), רובר שומאן (צרפת), הרוזן קרלו ספורצה (איטליה), ז'וזף בש (לוקסמבורג), דירק סטיקר ויאן ואן דן ברינק(הולנד). היא נעשתה על מנת להזכיר לדורות הבאים את חובתם ההיסטורית לאחד את אירופה על בסיס החירות והדמוקרטיה תחת שלטון החוק. כך הם ראו ביצירתה של אירופה רחבה ועמוקה יותר קשורה קשר הדוק להתפתחות הבריאה של המערכת העל-לאומית או הקהילתית.

על אף חשיבותה בהנחת הייסוד לאיחוד האירופי, האמנה לא הצליחה להשיג כמה ממטרותיה הבסיסיות כמו מניעת התחדשותן של קבוצות גדולות של פחם ופלדה כגון אלה שעזרו לאדולף היטלר לעלות לשלטון במהלך המלחמה והם צמחו מחדש בזמן המלחמה הקרה.

קישורים חיצוניים

אמנת הייסוד של קהילת הפחם והפלדה האירופית(פריז, 18 באפריל, 1951)

הערות שוליים

  1. ^ "בכירה בהנהגת אירופה: עלינו לחתור להקמת ארצות הברית של אירופה". TheMarker. 2014-02-18. נבדק ב-2018-10-05.
  2. ^ סימנים היסטוריים להקמת האיחוד האירופי, באתר euinheb (באנגלית)
  3. ^ אמנת פריז אמנת רומא איחוד אירופי, באתר euinheb (באנגלית)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0