אנדותל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תא אנדותל

אֶנְדּוֹתֵל (לעיתים אֶנְדּוֹתֶלְיוֹן; Endothelium) הוא רקמת תאים המרפדת את פני השטח הפנימיים של כלי הדם והלימפה ומגשרת בין תוכן הכלי לסביבתו. הרקמה מצויה לכל אורך מחזור הדם, מהלב ועד הנימים, ותפקידיה כוללים סינון נוזלים, למשל בכליות ובכלי הדם, גיוס נויטרופילים והעברת הורמונים. תאי האנדותל המצויים במשטחי פנים חדרי הלב נקראים אנדוקרדיום (Endocardium).

רקמת האנדותל נחשבת לסוג של אפיתל מיוחד, אף שהיא אינה משטח חיצוני, אלא משטח פנימי. יחד עם זאת, מכיוון שמקורם של תאי האנדותל הוא במזנכימה, שהם הם מכילים וימנטין ואינם מכילים קרטין ומכיוון שהם מציגים תופעות פתולוגיות השונות מתאי אפיתל אחרים, פתולוגים אינם מחשיבים רקמה זו לאפיתל אלא לסוג של רקמת חיבור.

תפקוד

לתאי האנדותל מיוחסים היבטים שונים בתחום הביולוגיה של כלי הדם. תאי האנדותל מתפקדים כמחיצה סלקטיבית בין כלי הדם לשכבה החיצונית שלו ושולטים על מעבר של חומרים ושל כדוריות דם לבנות אל מחזור הדם וביציאה ממנו. עלייה מוגזמת או ממושכת בחדירות של האנדותל החד־שכבתי, כמו במקרים של דלקת כרונית, עלולה להוביל לבצקת ברקמות ולנפיחות. האנדותל מספק בדרך כלל משטח שאינו יוצר קרישי דם מכיוון שהוא מכיל, למשל, סולפט, אשר משמש כקופקטור להפעלת אנטיתרומבין, ופרוטאז אשר לא מפעיל גורמים מסוימים במפל הקרישה. במקרה דלקת האנדותל מסייע ביצירת כלי דם חדשים (אנגיוגנזה) ובשליטה על לחץ הדם. באיברים מסוימים, הגדרת תפקיד תאי האנדותל הוא ביצוע פעולות סינון מיוחדות. דוגמאות לתפקיד זה הן תאי אנדותל ייחודיים המסייעים בסינון בכליות ומחסום הדם-מוח.

Anatomy artery.png

פתולוגיה

תפקוד לקוי של האנדותל הוא סימן היכר מובהק של מחלות דם ונחשב לעיתים קרובות כאירוע המרמז על התפתחות טרשת עורקים. תפקוד אנדותל לקוי, גרימת יתר לחץ דם ופקקת נתפסים לעיתים קרובות אצל חולים עם מחלת לב כלילית, סוכרת, יתר לחץ דם. לדוגמה, בעקבות עישון נפגע האנדותל, ופגיעה זו גוררת תופעות לוואי.

כאשר נדרשים לאבחן אצל אדם בעיות לב עתידיות נבחן האנדותל. תפקוד האנדותל הוכח כחוזה אירועים קרדיווסקולריים ומחלות דלקתיות, כגון: דלקת מפרקים שגרונית, זאבת אדמנתית מערכתית. אחד המנגנונים העיקריים של האנדותל הוא צמצום של תחמוצת החנקן, לעיתים קרובות בשל רמות גבוהות הגורמות לעלייה בלחץ הדם. הצורה הנפוצה ביותר של חוסר תפקוד תאי אנדותל היא עלייה בחמצן תגובתי, דבר העלול לפגוע בפעילות ייצור תחמוצת החנקן דרך מספר מנגנונים. איתות החלבון ERK5 חיוני לשמירה על תפקוד האנדותל כתא המתפקד בצורה נורמלית. תוצאה נוספת של נזק לאנדותל היא שחרור כמויות פתולוגיות של גורם פון-וילברנד, אשר מעודד הידבקות של טסיות הדם, ובכך עלולה להווצר חסימה קטלנית בכלי הדם.

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0