אסלאם בתימן

האסלאם נכנס לראשונה לתימן, בערך בשנת 630, כאשר נביא המוסלמים, מוחמד, כבש את תימן. למעשה, מלבד מיעוט של עדות אחרות (מיעוט של יהודים, נוצרים והינדים), העם התימני הוא מוסלמי, או משושלת ה"זיידי" (שהם שיעים, והם 35% בקירוב מהאוכלוסייה התימנית), או משושלת ה"שאפעי" (שהם סונים, והם 65% בקירוב מהאוכלוסייה התימנית).

העיר העתיקה בעדן

הזיידים הנמצאים באזור ההררי שבצפון תימן, חולשים ושולטים על הפוליטיקה ועל התרבות של האזור ההוא במאות האחרונות. לאחר האיחוד שבין צפון תימן לבין דרום תימן, והחיבור של דרום תימן עם אוכלוסיית שושלת שאפעי כמעט לגמרי, היחס בין הזיידים לשאפעים הוסטו בצורה דרמטית לטובת השאפעים. למרות אי איזון זה, הזיידים עדיין שולטים בשלטון, ובמיוחד, ביחידות הצבא שחונות בצפון תימן שלשעבר.

מעמד חופש הדת

חוקת תימן מספקת לתושבי תימן חופש דת, ובדרך כלל, השלטון התימני מכבד את החוקה הזאת; בכל אופן, היו בעבר כמה הגבלות. החוקה מצהירה שהדת האסלאמית היא הדת השלטת במדינה, אבל מעריצים ותומכים של שאר הדתות והאמונות השונות (דבר הכולל גם מלבושים או תכשיטים מיוחדים), יכולים לעבוד את פולחנם כפי רצונם; בכל אופן, השלטון אוסר על המרת דת של המוסלמים שבמדינה. תחת שלטון מוסלמי, כל המרה דתית של מוסלמי במדינה לכל דת אחרת, נחשבת ככפירה וכבגידה באסלאם, והמומר צפוי לעונש, שהוא בדרך כלל מיתה.

למרות זאת, לא ידוע על שום מקרה של המרות לדתות שונות מקרב המוסלמים שבתימן, ולא ידוע גם על שום "חטאים" ועל שום "בגידות" שנעשו באסלאם בתימן.

בתי הספר הממשלתיים שבתימן, מספקים הנחיות והוראות לגבי האסלאם, אך לא לגבי דתות אחרות. כמעט כל התושבים הלא-מוסלמים במדינה, לומדים בבית ספר פרטי כלשהו.

השלטון התימני מפקח על מסגדים לגבי ההטפות, שבהם לא יהיו הסתות דת ואלימות, או הצהרות מדיניות ופוליטיות אחרות, ודבר זה שקול בתימן כהזקה לכלל הציבור. ארגונים אסלאמיים פרטיים (שבעבר פעלו בעיקר על ידי בתי ספר פרטיים מיוחדים לעניין זה) מתחזקים כיום בתימן, והם מגיעים עד לכדי מעין תיקו בפעילותם, עם הארגונים האסלאמיים הרגילים. בכל אופן, בחודש מאי של שנת 2001, הורה השלטון התימני לאחד את תוכנית הלימודים בכל בתי הספר האסלאמיים הפומביים, אם כי דבר זה לא חל על בתי הספר הפרטיים.