ארונס טארקוויניוס
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה. ארונס טארקוויניוס (בלטינית: Arruns Tarquinius; ? - 29 בפברואר 509 לפנה"ס) היה נסיך רומאי, בנו של מלך רומא האחרון לוקיוס טארקוויניוס סופרבוס. נהרג במהלך קרב סילבה ארסיה. במחקר המודרני הוא נחשב (יחד עם רבים מבני דורו) לדמות אגדית למחצה.
ביוגרפיה
ארונס היה נצר למשפחת טארקוויניוס - משפחה ממוצא אטרוסקי אשר שלטה ברומא. הוא היה בנו השני של מלך רומא האחרון לוקיוס טארקוויניוס סופרבוס. היה לו אח גדול בשם טיטוס ואח צעיר בשם סקסטוס.
המידע הראשון על חייו הוא מאנקדוטה לא מתוארכת המופיעה אצל ההיסטוריון המאוחר טיטוס ליוויוס. על פי ליוויוס, ארונס וטיטוס נשלחו יחד עם בן דודם לוקיוס יוניוס ברוטוס אל האורקל של דלפי. בטרם עזבו את דלפי, בקשו ארונס וטיטוס מהאורקל שתגלה להם את זהותו של השליט הבא של רומא. האורקל השיבה כי הבא מביניהם שישק לאמו יזכה לשלוט בעיר. כך יצאו השלושה חזרה לרומא, כאשר טיטוס וארונס ממהרים לפגוש את אימם עם שובם. ברוטוס, שחשד כי נבואתה של האורקל הייתה מטאפורית, העמיד פנים שהוא נופל ארצה ונשק לאדמה.[1] מקובל לראות בסיפור זה אגדה פוליטית חסרת ביסוס עובדתי.[2]
בשנת 509 לפנה"ס, עינה אחיו סקסטוס את האצילה הרומית לוקרטיה. בעקבות כך, התארגן בעיר מרד של האצולה והעם בהנהגת ברוטוס, והוכרז על ביטול המלוכה. המלך ומשפחתו נמלטו אל העיר קאירה. לאחר כישלון הקשר הטארקוויני (אנ') להחזרת סופרבוס לכס המלוכה, עודד המלך המודח את הערים האטרוסקיות ויי וטרקוויניה לצאת כנגד רומא. ארונס מונה בידי אביו למפקד חיל הפרשים של הצבא שיצא אל רומא, בעוד המלך עצמו פיקד על חיל הרגלים. הצבאות נפגשו בקרב סילבה ארסיה ב-29 בפברואר. על פי המקורות, הקרב נפתח בהסתערות חילות הפרשים של שני הצדדים. ארונס נמלא זעם כאשר זיהה את ברוטוס מתקרב על סוסו תחת סמלי השלטון הרומאים וביקש להילחם בו בעצמו. ברוטוס, שזיהה את המתקפה המתקרבת, בחר להשיב לחימה. בזעמם, התעלמו שני הפרשים מביטחונם האישי והתרכזו רק בהסבת נזק לצד השני. כפועל יוצא נהרגו ברוטוס וארונס, האחד מחניתו של השני, ונפלו ארצה מסוסיהם.[3][4] פובליוס ולריוס קיבל את הפיקוד על הצבא הרומי כולו, והקרב הסתיים בניצחון רומאי.
הערות שוליים
- ^ טיטוס ליוויוס, ספר ראשון, 56.
- ^ T.J Cornell, THE BEGINNINGS OF ROME: italy and rome from the bronze age to the punic wars (c.1000-264 bc), Routledge, 1995. p. 216
- ^ טיטוס ליוויוס, ספר שני 6.
- ^ פלוטרכוס, "חיי פובליקולה", 9.
