קורנפורוס
 | |
| מיקומו של קורנפורוס בקבוצת הרקולס | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | הרקולס |
| שמות נוספים |
β בהרקולס, רוטיליקוס, HD 148856 |
| סוג | ענק צהוב |
| בהירות נראית | 2.77[1] |
| סיווג ספקטרלי | G7 IIIa[1] |
| עלייה ישרה | 16ʰ 30ᵐ 13.2ˢ מילי-שניות קשת בשנה |
| נטייה | 22.6″ 29′ 21°- מילי-שניות קשת בשנה |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 0.38- |
| מרחק |
139 שנות אור 42.62 פארסק[1] |
| רדיוס | 17[2] רדיוסי שמש |
| מסה | 3.32[3] מסות שמש |
| עוצמת הארה | פי 120 מהשמש |
| טמפרטורה | 4,887[2] K |
| מהירות סיבוב | 4.8[3] ק"מ/שנייה |
| מערכת | |
| כוכבים נלווים | קורנפורוס B |
קוֹרְנֶפוֹרוֹס (מיוונית - נושא אלה) או β בהרקולס, נקרא לפעמים גם רוּטִילִיקוּס (שיבוש של המילה הלטינית "Titillicus" - בית שחי) הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים הרקולס עם בהירות מדרגה 2.77, הנמצא במרחק של כ-140 שנות אור ממערכת השמש. למרות שהוא הכוכב הבהיר בקבוצה, הוא קיבל את ציון באייר β בהרקולס בעוד שהציון α בהרקולס ניתן לכוכב המייצג את ראשה של הדמות.
תכונות
קורנפורוס הוא ענק צהוב מסוג ספקטרלי G7 III, מסתו היא קצת יותר מ-3 מסות שמש ורדיוסו כ-17 רדיוסי שמש. טמפרטורת פניו כ-4,900 קלווין והוא מאיר בעוצמה של פי 120 מעוצמת ההארה של השמש באור נראה, אך מכיוון שהטמפרטורה שלו נמוכה בקרוב ל-1,000 קלווין מטמפרטורת השמש, חלק גדול יותר של קרינתו היא בתחום התת-אדום כך שעוצמת הארתו הכוללת היא מעט יותר גדולה ועומדת על פי 150 מעוצמת ההארה של השמש.[2]
את קורנפורוס מקיף בן זוג עמום בהרבה עם בהירות מדרגה 6.5 במרחק זוויתי של 62 אלפיות של שניית קשת[4] השקול לכ-0.4 יחידה אסטרונומית, אך המסלול הוא מאד אליפטי כך שהמרחק משתנה בין 0.18 יחידה אסטרונומית ו-0.62 יחידה אסטרונומית בזמן הקפה של 410.5 ימים.[5] מנתוני המסלול ניתן להעריך שמסתו של בן הזוג העמום היא מעט פחות ממסת שמש אחת,[4] אך בשל המרחק הקטן והפרש הבהירות הגדול לא ניתן לדעת את שאר תכונותיו של בן הזוג.
קישורים חיצוניים
- קורנפורוס באתר של ג'ים קלר
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 SIMBAD: Kornephoros
- ^ 2.0 2.1 2.2 A. Massarotti, D. W. Latham, R. P. Stefanik & J. Fogel: Rotational and Radial Velocities for a Sample of 761 HIPPARCOS Giants and the Role of Binarity, The Astronomical Journal, Vol. 135, Iss. 1, p. 209 (2008)
- ^ 3.0 3.1 N. Pizzolato, A. Maggio & S. Sciortino: Evolution of X-ray activity of 1-3 Msun late-type stars in early post-main-sequence phases, Astronomy & Astrophysics, vol. 361, p. 620 (2000)
- ^ 4.0 4.1 X. P. Pan, M. Shao, M. M. Colavita, B. E. Hines, J. T. Armstrong, C. S. Denisson, M. Vivekanand, D. Mozurkewich, R. S. Simon & K. J. Johnston: The Visual Orbit, the Stellar Diameter and the Magnitude Difference of the Spectroscopic Binary β Herculis, Bulletin of the American Astronomical Society, Vol. 22, p. 1335 (1990)
- ^ A. H. Batten, J. M. Fletcher & P. J. Mann: Seventh catalogue of the orbital elements of spectroscopic binary systems, Publications of the Dominion Astrophysical Observatory Victoria, Vol. 15, p. 168-9 (1978)
