שנייה

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: ראו פירוט בדף השיחה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מנגנון של שעון מטוטלת המתקתק מדי שנייה

שניה היא יחידת המידה לזמן במערכת SI.

הגדרת יחידת הזמן "שניה" משנת 1889: חלק של היממה השמשית הממוצעת. אורך היממה, המבוסס על סיבוב כדור הארץ סביב צירו, התגלה כיחידת זמן לא־מדויקת, עקב שינוי מחזורי של זמן הסיבוב של כדור הארץ סביב צירו בין עונות השנה, ואף מגמה כללית של התארכות היממה לאורך השנים.

כדי שהגדרת ה"שניה" תהיה חדה יותר, ניתנה בשנת 1967 הגדרה חדשה. עם פיתוח השעון האטומי, המאפשר מדידת זמן מדויקת ביותר, הוחלט לזנוח את תנועת כדור הארץ כבסיס להגדרת השניה, והחל משנת 1967 מוגדרת השניה

"9,192,631,770 מחזורי מעבר (תדירות רטט) בין שתי רמות אנרגיה של אטום 133Cs"

גודל ספציפי זה נבחר כך שאורך השניה לפי הגדרה זו יהיה דומה מאד לאורכה לפי ההגדרה הקודמת. בגלל ההבדל שנוצר בין אורכם של 86,400 שניות לבין יממה, נוצר צורך בהוספת שניה לזמן האוניברסלי המתואם כאשר ההפרש בין היממה הנמדדת בשניות ליממה האמיתית מתקרב לשניה שלמה.

בכל הדרכים המשמשות להגדרתה של השניה ניכר שזו יחידת זמן מלאכותית (להבדיל מהיממה, למשל, שהיא יחידת זמן טבעית), משום שמספר השניות ביממה ומספר מחזורי הצסיום הם מספרים שרירותיים.

חלוקת היממה

יחידת הזמן הטבעית, היממה הממוצעת, מחולקת ל־24 שעות – בחירה שמקובל לשייך למצרים הקדמונים. כל אחת מהשעות מחולקת ל־60 דקות, שכל אחת מהן מחולקת ל־60 שניות.

עם התפתחות החלופות המכאניות הניידות לשעוני שמש ועם התרחבות החברה הבורגנית, עלה הצורך בתיאום לוחות זמנים שדיוקו טוב יותר משעה שלמה, וכך נוצרה חלוקה נוספת, מעודנת יותר ("דקה"), של הזמן, ובה חולקה כל שעה ל־60 חלקים שווים. מקור המספר 60 בהנחה הלא־מדויקת כי שנה (הקפת כדור הארץ את השמש) היא בת 360 ימים, וחלוקת שעוני השמש העונתיים לפי מעלות דומות, מנהג שדבק גם בגאומטריה (שבה המעגל מחולק ל־360 מעלות). המספר 60 נבחר בצורה שרירותית, שכן היה מקובל בשיטות הספירה של העולם העתיק, ומקורו ככל הנראה בשיטת הספירה הבבלית, שהתבססה על בסיס 60. גם לאחר חורבן תרבות זו, השימוש המתקדם שעשו בשעוני שמש ובלוחות אסטרונומיים הביא לאימוץ השיטה על־ידי עמים אחרים.

חלוקה נוספת לא איחרה לבוא, וכבר בשלהי המאה ה-16 נוצרו שעונים מתקדמים בעלי חלוקה נוספת. חלוקה זו, שהיתה השניה במספרה, כונתה בעברית (כמו בשפות נוספות) בקיצור פשוט – "שניה".

עם זאת, ישנן גם חלוקות אחרות, כגון זו המופיעה בתלמוד, ובה מחולקת השעה ל־1080 חלקים. גם הרמב"ם השתמש בחלוקה זו, בהסבריו על חישוב הלוח העברי ובנייתו.

חלוקות סטנדרטיות

במדידת זמנים קצרים במיוחד נהוג להשתמש בחלוקות של השנייה. לשם כך ניתנו שמות על פי התחיליות התקניות הנהוגות במדע. הנפוצות שבהן:

  • מילי־שניה (ms) – אלפית השנייה (10-3 שניות), משמשת למדידת זמני מחצית חיים של חומרי ביניים בתגובות כימיות.
  • מיקרו־שניה (µs) – מיליונית השניה (10-6 שניות), משמשת למדידת זמנים של מצבי מעבר בתגובות כימיות.
  • ננו־שניה (ns) – מיליארדית השניה (10-9 שניות).
  • פיקו־שניה (ps) – אלפית מיליארדית השניה (10-12 שניות).
  • פמטו־שניה (fs) – מיליונית מיליארדית השניה (10-15 שניות).

חלוקה נוספת, שהיתה מוכרת בעיקר בימי קדם, היא חלוקת השניה ל־60 "שלישיות" (thirds), כך ש"שלישית" אחת מהווה חלק של השניה. במספר שפות קיימות עדיין מילים המתארות חלוקה זו, כגון בפולנית (tercja) ובטורקית (salise).

  • זמן פלאנק (tp) – זמן פלאנק זהו משך הזמן הקטן ביותר הניתן למדידה באופן תאורטי. הוא משמש בעיקר אסטרונומים ואסטרופיזיקאים לתיאור רגעיו הראשון של המפץ הגדול בעת היווצרות היקום. זמן פלאנק הוא הוא טריליונית של אנדסיליונית השניה (10-48 שניות).

קישורים חיצוניים


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0