בית הכנסת שער הרחמים
בית כנסת שער הרחמים (מראתהית: गेट ऑफ मर्सी सिनेगोग / जुनी मशिद. מוכר גם בשם ""ג'וני מאסג'יד") הוא בית הכנסת העתיק ביותר במומבאי (בומביי לשעבר), בהודו.[1] בית הכנסת נבנה ב-1796[2] בדרום מומביי על ידי בן קהילת בני ישראל סאמאג'י האסאג'י דיווקר, הידוע גם בשם שמואל יחזקאל. ב-1860 נבנה בית הכנסת מחדש[3] והועבר למיקומו החדש במאנדבי, ברובע המוסלמי של מומבאי, באזור המכיל שכונות מגורים, מקדשים הינדים, מסגדים מוסלמיים ושווקים. במאות השמונה עשרה והתשע עשרה, האזור אוכלס מחדש בידי קהילה יהודית קטנה אך משגשגת.[4]. השם "מאסג'יד" שניתן לבית הכנסת בפי המקומיים, משמעו "מסגד", ויש הטוענים כי כוונת הכינוי היא למבנה ציבור מרכזי, אליו ניתן להתייחס כאשר מכווינים אדם באזור.
השם המקומי "ג'וני מסג'יד" לבית הכנסת חל גם על תחנת הרכבת הסמוכה, "מסג'יד בונדר". על אף הירידה במספר המתפללים, בית הכנסת עדיין מקיים את הטקסים בצורה פעילה, ומשרת קהילה יומית של כמאה חברים. בית הכנסת גם מקיים סיורי מורשת ודת בעיר.
היסטוריה
על פי הרישומים ההיסטוריים, שמואל דיווקר ואחיו יצחק שירתו בצבא הבריטי המזרח הודי כקצינים. במהלך המלחמה האנגלו-מייסורית הם נשבו בידי מלך ממיסור, טיפו סולטן. הם כמעט נידונו למוות, כאשר טיפו סולטן שאל לאיזו קאסטה הם משתייכים. האחים ציינו שהם בני ישראל, טיפו מעולם לא שמע על הקבוצה, ולפיכך עמד לחרוץ את גזר דינם, אולם אימו התערבה וטענה כי שמעה על קאסטה שכזו בקוראן. טיפו היה מוסלמי אדוק, ולכן חס על חייהם של שני האחים, ומאוחר יותר החזיר אותם לבריטים במסגרת חילופי שבויים. שני האחים שבו לבומביי הבריטית, ולאות תודה בנו שם את בית הכנסת "שער הרחמים".[4]
ב-2 באפריל 1919 התכנסה בבית הכנסת אספה ציבורית של בני ישראל בנושא הציונות. מעל 350 מחברי הקהילה הגיעו לאספה, ורבים תמכו ברעיון של הקמת בית לאומי בפלשתינה, על אף שהדבר הצית ויכוח לוהט בנושא.[5]
המבנה
מבנה בית הכנסת יכול להכיל 300 חברים, ובחדים מרכזיים מארח התכנסויות גדולות. ועם זאת, בשבתות אין יותר מ-50 מתפללים. ישנו גם מקווה סמוך למבנה, לטהרת המתפללים.[4]
ראו גם
- יהדות בהודו
- בתי כנסת בהודו
- בני ישראל
- כנסת אליהו
הערות שוליים
- ^ Masih, Archana (2003-09-11). "For these Jews, Mumbai is the chosen land". The Rediff Special. Rediff.com. נבדק ב-2008-08-11.
- ^ "Indian Synagogues". Jewish India. נבדק ב-2008-08-11.
- ^ "Mumbai B Ward Plan". Department of Relief and Rehabilitation, Government of Maharashtra. אורכב מ-המקור ב-2008-09-08. נבדק ב-2008-08-11.
- ^ 4.0 4.1 4.2 Goldstein, Israel (1984). My World as a Jew. Associated University Presses. ISBN 0-8453-4780-2.
- ^ Rowland, Joan G. (1008). The Jewish Communities of India: Identity in a Colonial Era. Transaction Publishers. ISBN 0-7658-0439-5.
