בית הקברות הצבאי ארנהם-אוסטרבייק
בית הקברות הצבאי ארנהם-אוסטרביק (באנגלית: Arnhem Oosterbeek War Cemetery), המכונה גם "בית הקברות של הכוחות המוטסים" (The Airborne Cemetery), הוא בית קברות צבאי באוסטרביק, ארנהם, שבהולנד. בית הקברות הוקם בשנת 1945 וטמונים בו 1,759 חללים של מלחמת העולם השנייה. רוב החללים היו חיילי צבאות בעלות הברית שנהרגו בקרב ארנהם במסגרת מבצע מרקט גארדן בספטמבר 1944. גופות חיילים שנהרגו באזור ארנהם מתגלות עדיין גם בראשית המאה ה-21. על כן מספר החללים הקבורים בבית הקברות ממשיך לעלות.
רקע
קרב ארנהם
בספטמבר 1944 פתחו בעלות הברית במבצע מרקט גארדן, שהיה ניסיון של הארמייה הבריטית השנייה לעקוף את קו זיגפריד ולהתקדם לתוך חבל הרוהר, לבה התעשייתי של גרמניה. במסגרת המבצע הוטל על שלוש דיוויזיות מוטסות - הדיוויזיה המוטסת הבריטית הראשונה וכן הדיוויזיה המוטסת ה-82 והדיוויזיה המוטסת ה-101, שתיהן אמריקניות - לתפוס מספר גשרים על גבי נהרות ותעלות בהולנד, על מנת להקים נתיב שדרכו יוכלו כוחות הקרקע להתקדם במהירות דרך הולנד ולצלוח את נהר הריין.[1]
על הדיוויזיה המוטסת הבריטית הראשונה הוטל לתפוס את היעדים המרוחקים ביותר של המבצע – גשרים על נהר הריין התחתון בארנהם.[2] ב-17 בספטמבר 1944 הגיעה הדיוויזיה בצניחה ובמטסי דאונים אל אזור הנחיתה שלה ממערב לארנהם, בגדה הצפונית של הריין. גדוד שלה הצליח לתפוס בו ביום את גשר הכביש בארנהם,[3] אך הפעולה בארנהם נכשלה בסופו של דבר עקב נוכחותן באזור - שלא נודעה לבריטים מראש - של שתי דיוויזיות שריון גרמניות, שהצנחנים קלי החימוש לא היו מסוגלים להתמודד עמן. הדיוויזיה המוטסת ה-1 כותרה באוסטרביק על ידי הגרמנים. הכוח שכבש את גשר הכביש עמד בהתקפות-נגד גרמניות עד שהוכנע. ב-21 בספטמבר צנחה מדרום לארנהם חטיבת צנחנים פולנית ובהמשך הגיעו לשם כוחות מהקורפוס הבריטי ה-30, אך מהלך הקרב כבר הוכרע לרעת בעלות הברית. ב-25 בספטמבר, לאחר תשעה ימי לחימה, החליט מפקד מבצע מרקט גארדן להסיג את שרידי הדיוויזיה המוטסת ה-1 מארנהם דרומה, אל מעבר לנהר הריין.[4].
בית הקברות
הקמתו
בתשעת ימי הקרב על ארנהם נהרגו כמעט 2,000 חיילי בעלות הברית (חלקם מתו מפצעיהם או שמתו בשבי הגרמני לאחר המבצע). עקב נסיגת כוחות בעלות הברית מארנהם בחיפזון נותרו מרבית חלליהן בשדה הקרב. הם נקברו שם בקברים פשוטים - חלקם היו רק מעט יותר מהשוחות האישיות שלהם - או בקברי אחים פשוטים שנחפרו על ידי הגרמנים.[5] אזרחית הולנדית, קייט טר הורסט (Kate Ter Horst), אשר ביתה שימש לצנחנים כתחנת איסוף פצועים במהלך הקרב, מצאה בגינתה כששבה לביתה לאחר המלחמה את קבריהם של 57 אנשים.[6]
לאחר ששוחררה ארנהם על ידי בעלות הברית באפריל 1945 הגיעו לאזור יחידות קבורה של הארמייה הבריטית השנייה והחלו לאתר ולקבץ את גופות חללי בעלות הברית.[7] ביוני 1945 הציעה ממשלת הולנד לוועדת חבר העמים לקברי מלחמה בהשאלה קבועה שדה קטן מצפון לאוסטרביק כדי שישמש כבית קברות צבאי, והחללים נקברו שם מחדש.[7] נקברו שם גם רבים מן החיילים שנהרגו בעת שיחרורה של ארנהם. בית הקברות הושלם ב-1946. בתחילה הוצבו בו שלטי מתכת על הקברים, אשר הוחלפו באבני מצבה ב-1952.[8]
תיאור
בית הקברות משתרע על פני כ-10 דונם. שטחו הוא מלבני ומוקף בחומת עצים. רוב החללים הטמונים בו נקברו בארבע חלקות עיקריות, הערוכות בתבנית האות ח', אשר צידה הפתוח פונה אל הכניסה לבית הקברות. חללים אחרים נקברו בחלקות קטנות נוספות – חיילים פולנים, למשל, נקברו בחלקה נפרדת הניצבת משמאל לשער הכניסה לבית הקברות.
מספר מטרים מעבר לשער הכניסה לבית הקברות ניצבת "אבן הזיכרון" (Stone of Rememberance) דמוית המזבח - מרכיב מסורתי בבתי הקברות הצבאיים הבריטיים. חרות עליה פסוק מספר בן סירא: Their Name Liveth for Evermore ("שמם יחיה לדור ודור" – בן סירא, מד, יג). מולה, בקצהו השני של בית הקברות, ניצב מרכיב מסורתי נוסף - צלב ההקרבה (Cross of Sacrifice).[9]
החללים הטמונים בבית הקברות
על פי רישומי ועדת חבר העמים לקברי מלחמה היו בשנת 2009 בבית הקברות 1,759 קברים, מהם 245 קברי חיילים אלמונים. מבין החללים שזהותם ידועה, 1,392 היו בריטים, 73 היו פולנים והיתר היו חיילים קנדים, אוסטרלים וניו זילנדים.[10] שניים מן החיילים היו אחים תאומים שנהרגו ביום הראשון לקרבות ארנהם.[11]
בבית הקברות נטמנו גם שישה אזרחים הולנדים – שלושה נהרגו במהלך הקרב ושלושה היו עובדים לשעבר של ועדת חבר העמים לקברי מלחמה[12]
בשנת 2003 היה ידוע עדיין על 138 חיילים של בעלות הברית, שלחמו בקרב ארנהם ושמקום קבורתם לא נודע. אפשר שחלקם קבורים בבית הקברות בקברי אלמונים. חללים אלו הונצחו באנדרטת חרוסביק (Groesbeek), הניצבת דרומה משם, בבית הקברות הצבאי הקנדי בחרוסביק שליד העיר ניימכן (Nijmegen).[13]
גם כיום מתגלות באזור גופות של חיילי בעלות הברית והן נקברות מחדש בבית הקברות, לאחר שהשלטונות ההולנדיים מנסים לזהות אותן[14]. כך, גופת חייל בריטי אחד התגלתה ונקברה ב-2005.[15] חייל נוסף שלא זוהה לפני כן נקבר שם ב-2006.
בבית הקברות טמונים שלושה חיילים אשר זכו בצלב ויקטוריה – העיטור הצבאי הגבוה ביותר של בריטניה[10]:
- סגן ג'ון גרייברן (John Grayburn) מהגדוד השני של הרגימנט המוצנח
- סגן דייוויד לורד (David Lord) מטייסת 271 של חיל האוויר המלכותי הבריטי
- סרן ליונל קווריפל (Lionel Queripel) מהגדוד העשירי של חטיבת הצנחנים הבריטית
לא נודע מקום קבורתו של נושא עיטור צלב ויקטוריה נוסף שנהרג בקרב ארנהם, סמל ג'ון בסקיפילד (John Baskeyfield) מרגימנט סטפורדשייר, והוא מונצח באנדרטת חרוסביק.
לא כל חללי בעלות הברית בקרב ארנהם נקברו בבית הקברות. כ-300 חללים נקברו בבתי קברות אחרים בהולנד, בגרמניה, בבלגיה, בבריטניה ובארצות הברית. חיילים אלו נהרגו בעת הטיסה אל שטח הפעולה בארנהם, בעת שניסו להימלט מנפילה בשבי הגרמני, נפטרו לאחר שנלקחו בשבי או נפטרו לאחר זמן מפצעים שנפצעו בקרב.[5]
אנדרטת מטילי האספקה
בית הקברות שוכן בשוליו של שטח פתוח נרחב אשר שימש במהלך קרב ארנהם כשטח להצנחת אספקה עבור הצנחנים הבריטיים שכותרו על ידי הגרמנים. בשולי אותו שטח, כ-700 מ' מצפון-מזרח לבית הקברות, הוצבה בשנות התשעים אנדרטה לציון גבורתם של צוותי האוויר של חיל האוויר המלכותי ושל אנשי חיל השירותים המלכותי, אשר הצניחו שם את האספקה. ההצנחה נעשתה למרות אש נגד מטוסים גרמנית עזה, שגרמה אבידות כבדות לצוותי מטוסי התובלה. רבים מאנשי הצוות ואנשי חיל השירותים שנספו לאחר שמטוסיהם הופלו בפעולה זו קבורים בבית הקברות. ביניהם נמנים סגן דייוויד לורד, בעל עיטור צלב ויקטוריה, ואנשי צוות מטוסו, שנספו כולם, למעט אחד.[16]
טקס הזיכרון השנתי בבית הקברות
בקיץ 1945 הובאו לארנהם כמה מאות מוותיקי הקרב שהתחולל בעיר כדי להשתתף בהסרטת סרט המלחמה Theirs is the Glory.[17] בעת שהותם שם הם השתתפו בטקס האזכרה שנערך בבית הקברות ביום השנה הראשון לקרב ארנהם.[18] מאז נערך טקס זה מדי שנה והשתתפו בו ותיקי הקרב, תושבים מקומיים ולמעלה מאלף תלמידי בתי ספר אשר הניחו פרחים על קברי החללים.[19] לאחר יום השנה העשרים וחמישה לקרב ב-1969 הציעה חטיבת הצנחנים הבריטית למארגנים ההולנדים של הטקס להפסיק לקיים אותו, במחשבה שהקרב כבר נחקק בהיסטוריה[20], אך ההולנדים התנגדו בלהט רב לרעיון. על כן הטקס ממשיך להיערך בבית הקברות מדי שנה.[19][20][21].
ביבליוגרפיה
- קורנליוס ריאן (1979), גשר אחד רחוק מדי, תל אביב : זמורה, ביתן, מודן.
- G. Kingsley Ward, Edvin Gibson (1995), Courage remembered, London: HMSO.
- Baynes, John (1993). Urquhart of Arnhem: The Life of Major General R E Urquhart CB, DSO. Brassey's. ISBN 0-080-41318-8.
- Johnstone, Iain (1977). The Arnhem Report: The story behind A Bridge Too Far. ISBN 0-352-39775-6.
- Middlebrook, Martin (1994). Arnhem 1944: The Airborne Battle. Viking. ISBN 0-670-83546-3.
- Steer, Frank (2003). Battleground Europe - Market Garden. Arnhem - The Bridge. Leo Cooper. isbn-0-85052-939-3.
- Waddy, John (1999). A Tour of the Arnhem Battlefields. Pen & Sword Books Limited. ISBN 0-85052-571-3.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אתר מקיף על בית הקברות
- אוסף תמונות היסטוריות של בית הקברות
- עמוד בית הקברות באתר ועדת חבר העמים לקברי מלחמה
- רשימת החללים הרשמית של כוחות בעלות הברית בארנהם
- אתר אירועי הזיכרון השנתיים למבצע מרקט גארדן
הערות שוליים
- ^ Waddy, p26
- ^ Waddy, p38
- ^ Waddy, p64
- ^ Waddy, p177
- ^ 5.0 5.1 Waddy, p191
- ^ Waddy, p145
- ^ 7.0 7.1 Waddy, p190
- ^ History Arnhem Oosterbeek War Cemetery
- ^ צלב ההקרבה מוצב בכל בית עלמין צבאי בריטי (בממדים שונים, בהתאם לגודלו של האתר), ואילו אבן הזיכרון מוצבת רק בבתי הקברות שיש בהם מספר גדול יחסית של קברים.
- ^ 10.0 10.1 Middlebrook, p470-471
- ^ וורד וגיבסון, עמ' 191. ראו גם: http://www.cwgc.org/search-for-war-dead/casualty/2644733/GRONERT,%20CLAUDE.
- ^ "ARNHEM OOSTERBEEK WAR CEMETERY".
- ^ "GROESBEEK CANADIAN WAR CEMETERY".
- ^ Steer, p141
- ^ "The Airborne Museum - Soldier Arthur Foster re-interred in The Netherlands". 2005-05-20. נבדק ב-2009-06-26.
- ^ ריאן, עמ' 273-274.
- ^ Baynes, p175. על הסרט ראו: http://www.imdb.com/title/tt0171824/
- ^ "Jubilee Edition - Theirs Is The Glory". נבדק ב-2009-06-26.
- ^ 19.0 19.1 Waddy, p192
- ^ 20.0 20.1 Johnstone, p167
- ^ "Paratroops mark Battle of Arnhem". 2009-09-19. נבדק ב-2009-12-16.
