בקעת מחמל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בקעת מחמל היא בקעה בנגב בפינה הצפונית – מזרחית של מכתש רמון. הבקעה משתרעת בין הר ארדון והמצוק הצפוני של מכתש רמון בדרום ועד מעלה נוח במזרח.[1]

היסטוריה

בעבר הייתה בקעת מחמל רכס וכתוצאה מבלייה ותהליך של "היפוך תבליט" העמק הסמוך אליו שנקרא עמק ארדון נהפך לגבוה מרכס מחמל כתוצאה מהבלייה והעמק הזה העמק נהפך להר ("הר ארדון") והרכס נהפך לבקעה ("בקעת מחמל"),(בגלל היותו הר ארדון גבוה יותר הוא הפך להר ומחמל לבקעה).

גובה הבקעות הוא 600 מטרים מעל פני הים, ואילו פסגות ההרים סביב מגיעות עד לרום של 1035 מטרים בהר רמון.[2]

גאוגרפיה

בקעת מחמל בצפון משתרעת מהר ארדון בדרום ועד מעלה נוח במזרח.

בקעת מחמל הייתה בעבר הר ועברה תהליך של "היפוך תבליט".

בתהליך זה הר ארדון נותר בשלמותו כיוון שהקימוט של קמר הרמון וקמרי המשנה לא פגעו בו. בנוסף, בתהליך זה הפך עמק ארדון ל"הר ארדון" ושני ההרים הסמוכים אליו – לבקעות.[1]

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אנציקלופדיה מפה, מפה – מיפוי והוצאה לאור
  2. ^ הר הנגב נופים וטיולים, משרד הביטחון – ההוצאה לאור
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0