גאורג זימל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף גיאורג זימל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גאורג זימל
לידה ממלכת פרוסיה (1803-1892)ממלכת פרוסיה (1803-1892) ברלין, פרוסיה
פטירה הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית שטרסבורג, גרמניה
הושפע מ מקס ובר, ניטשה, קאנט

גאורג זימל (גרמנית: Georg Simmel; ‏1 במרץ 1858 - 26 בספטמבר 1918), סוציולוג ופילוסוף, בן הדור הראשון של הסוציולוגים הגרמניים.

ביוגרפיה

גאורג זימל נולד בברלין. ילד אחרון להוריו מבין 7 ילדים. אביו היה איש עסקים יהודי שהתנצר ונפטר כאשר גאורג עוד היה ילד צעיר. גם הקשר שלו לאמו היה חלש וכך מגיל צעיר היה נראה כי הוא מתנתק משורשיו.

לאחר סיום לימודיו בגימנסיה, נרשם זימל ללימודי היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטה של ברלין ובשנת 1881, קיבל את התואר דוקטור.

זימל הוא סוציולוג של הקונפליקט, הוא רואה בקונפליקט את הבסיס ליחסים המרכיבים את החברה. לטענתו, ובניגוד לאמיל דורקהיים, סולידריות חברתית אינה צורך הכרחי לקיום של חברה. להפך - הקונפליקט הוא חיובי ובונה, הוא מביא למגע ולמשא ומתן המפתחים את האדם. כאשר ישנו ניסיון לשמור על אחדות, הייחודיות של כל אדם מיטשטשת ונוצר קיבעון. זימל היה אבי הסוציולוגיה הצורנית. הוא נתן דגש לצורות של אינטראקציות חברתיות כמו דיאדה וטריאדה. בנוסף נתן דגש לתפקידים ודמויות בחברה ובראשם "הזר".

הכתיבה של זימל אינה קונבנציונלית למסורת הסוציולוגית, אך דומה כי היא מושפעת עמוקות מן ההגות והכתיבה של הפילוסופיה הפנומנולוגית. זימל היה חברו ובן גילו של הפילוסוף אדמונד הוסרל, אבי הפנומנולוגיה, שאף ניסה לסייע לו לקבל משרה קבועה באקדמיה הברלינאית[1]. ניכר כי בכתיבתו, זימל מבקש להתוות דרך לפרקטיקה מחקרית של סוציולוגיה פנומנולוגית[2]. אכן, כתיבתו, כמו זו הפנומנולוגית, מתאפיינת באותו חוסר שיטתיות-ליניארית, בכתיבה מתוך חוויה אישית-סובייקטיבית (עם ניסיון להפוך את זאת לראשונית ולאוניברסלית), ומתוך תפישה של התודעה כמשוקעת בתוך ההוויה והחוויה. על כן, זימל מבקש לעסוק בעולם שמקיף אותו, וברמת חוויית המיקרו. כך, בין השאר, הוא מפרסם מאמרים על סוגי האינטראקציות השונים כיחס של מספר הנוכחים בסיטואציה, בכסף, בזנות, ברעיון של הזר, המשוטט והעיר המודרנית והשפעתה על הפרט.

הפילוסופיה של הכסף (1900)

בספרו, ״הפילוסופיה של הכסף״ (בגרמנית: Philosophie des Geldes), שיצא לאור בברלין בשנת 1900, זימל טען כי מסחור הוא סימן היכר של המודרניות. זימל כותב על כסף – הפיכת הדברים המיוצגים על פי הערך שלהם – ההפשטה האולטימטיבית של היחסים החברתיים, כפי שהם מצויים במודרניות. כסף כסמל של המודרנה – בשביל להבין את המודרנה יש להבין את הכסף לפיו. במובנים שהמודרנה מאפשרת שחרור מהכבלים החברתיים, אך כמובן גם כסף כקטנוניות של המודרניות – צמצום של היחסים של בני אדם להיבט אחד בלבד – ההיבט החליפי שלו בשוק. במובן הזה כלכלת השוק היא תופעה אנתרופולוגית ייחודית לתקופה המודרנית.[3]

הזר (1908)

מאמרו של זימל, הזר (The Stranger באנגלית או Exkurs über den Fremden בגרמנית), יצא לאור בשנת 1908. במאמרו מדבר זימל על המיקום המיוחד שמאכלס הזר במרקם החיים החברתי. ״זר״ להגדרתו של זימל, אינו נווד או ״משוטט״ (מהסוג שחקר לדוגמה ולטר בנימין), אלא אדם שהגיע מהיכן שהוא כדי להישאר, ומאופיין בפוטנציאל התמידי שלו לעזוב. בשל כך, נהנה הזר מחירות תנועה מסוימת בחברה אך גם לעולם לא ייחשב חלק אינהרנטי ממנה. לזר, לדידו של זימל, תפקיד מפתח בחברות המודרניות ובעיקר בחיים העירוניים שכן הוא למעשה ״מייבא״ לחברה בה הוא נמצא תכונות חדשות ומגשר על ההבדלים בין הפרטים בעיר שהולכים ומתעצמים עם המודרניות והעיור. בנוסף, לזר מאפיין מרחבי מיוחד מפני שהוא קרוב פיזית אך מגלם ריחוק מנטלי בהוויתו. הקרבה והריחוק שגילם הזר באבחה אחת, והכלליות שאפיינה את היחס אליו תרמו לכך שהוא נתפס כאובייקטיבי ונטול פניות או נאמנויות. הקרבה לזר התבססה על תכונות כלליות ומשותפות בעוד הקרבה לבני המקום התבססה על שוני שיצר תלות-גומלין רגשית ודינמית. הריחוק מהזר, לעומת זאת, התבסס על שוני בעוד הריחוק מבני המקום התבסס על הנחת יסוד סמויה של דמיון.

לאורך ההיסטוריה, הופיע הזר בעיקר כסוחר או מתווך כיוון שזרים היו נחוצים כדי לספק סחורות שהגיעו מחוץ לקבוצה השיוך החברתית של כל פרט ופרט. לכן, הסוחר בכל חברה היה חייב לגלם זרות באישיותו או לחלופין, בני המקום שרצו לסחור עם מקומות מרוחקים, היו חייבים להפוך לזרים כשהגיעו ליעדם. לכן, לתופעת הזרות, לדידו של זימל, תפקיד כלכלי חשוב בהתפתחותן של ערים.[4]

תרגומים בעברית

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Georg Simmel: Biographic Information
  2. ^ Georg Simmel, David Frisby, Mike Featherstone. Simmel on culture: selected writings, london: sage, 1997. pp. 17
  3. ^ Simmel, Georg. The philosophy of money. Psychology Press, 2004.
  4. ^ Simmel, Georg. "The stranger." The Sociology of Georg Simmel (1950): 402-408.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0