ג'רג' לוקאץ'
ערך זה עוסק בפילוסוף. אם התכוונתם למפיק ובמאי הקולנוע, ראו  | |
| לידה | 13 באפריל 1885 |
|---|---|
| פטירה | 4 ביוני 1971 (בגיל 86) |
| זרם | מרקסיזם |
| תחומי עניין | אסתטיקה, פילוסופיה מדינית, ביקורת ספרות |
| הושפע מ | קאנט, הגל, קרל מרקס, לנין, רוזה לוקסמבורג, סרן קירקגור |
| השפיע על | קרל מאנהיים, רודי דוצ'קה, פרדריק ג'יימסון, אסכולת פרנקפורט, ולטר בנימין |
גֶ'רג' לוקאץ' או גיירג' לוקאץ' (בהונגרית: György Lukács; 13 באפריל 1885 – 4 ביוני 1971) היה פילוסוף מרקסיסטי ומבקר ספרות יהודי-הונגרי. נחשב למייסד אסכולת המרקסיזם המערבי.
קורות חיים
לוקאץ' נולד ב-13 באפריל 1885 בבודפשט, שהייתה אז באימפריה האוסטרו-הונגרית. לאחר השלמת לימודיו לתואר דוקטור באוניברסיטת ברלין בשנת 1906, ערך מספר מסעות לאיטליה, ולאחר מכן שהה ארבע שנים בהיידלברג, שם למד אצל הפילוסוף היינריך ריקרט והסוציולוג והפילוסוף מקס ובר. בגרמניה גם הושפע מתפיסות קומוניסטיות-מרקסיסטיות.
ב-1919 היה קומיסר לענייני תרבות וחינוך בממשלת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית קצרת הימים של הקומוניסט (ממוצא יהודי) בלה קון. ב-1923, עם שובו להונגריה, פרסם את ספרו החשוב ביותר, "היסטוריה ותודעה מעמדית", שסתר מספר עקרונות מהתפיסה המרקסיסטית הלניניסטית, ולכן הוחרם על ידי המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות.
לוקאץ' תרם את רעיונות החפצון (ראיפיקציה) והתודעה המעמדית לפילוסופיה המרקסיסטית. בחיבורו "חזיון הראיפיקציה" (1923), הוא מבקר את הפטישיזם הנעוץ בקפיטליזם המודרני, ההופך את העובד לחפץ ולסחורה.
בתחום ביקורת הספרות פרסם לוקאץ' את הספרים "הריאליזם בספרות" (1951) ו"הרומן ההיסטורי" (1955), שהשפיעו על המחשבה הריאליסטית בספרות.
בזמן המרד ההונגרי ב-1956 כיהן לוקאץ' תקופה קצרה כשר התרבות בממשלתו האנטי-סובייטית של אימרה נוג'. עם פלישת הרוסים ודיכוי המרד הוא הוגלה, זמנית, כשאר חברי הצמרת המהפכנית לסנגוב, ברומניה. ב-1957 הוא שב להונגריה, הצליח לשרוד את הטיהורים של יאנוש קאדאר, ונפטר בשיבה טובה בבודפשט ב-1971.
ראו גם
קישורים חיצוניים
