רבי גרשון שטרן
 | |
| לידה |
1861 מאד, האימפריה האוסטרית  |
|---|---|
| פטירה | 1936 (בגיל 75 בערך) |
| מקום קבורה | בבית העלמין היהודי בלודוש, רומניה |
| רבותיו | מהר"ם שיק |
הרב גרשון שטרן מלודאש (מוכר בכינוי ה"ילקוט הגרשוני" על שם חיבורו המפורסם; שבט ה'תרכ"א, 1861 - ט"ז באייר ה'תרצ"ו, 1936) היה רב בעיירה לודאש (לודוש) והעיירות הסמוכות לה בחבל מארוש הסמוך לקלויזנבורג שבהונגריה (כיום רומניה).
ביוגרפיה
נולד בעיר מאד שבאימפריה האוסטרית (בתחומי הונגריה של ימינו). נחשב מבחירי תלמידי מהר"ם שיק - תלמידו המובהק של מרן החתם סופר. כמו כן היה תלמידם של אחרים מגדולי דורו, בהם הרבנים שמואל ארנפלד (ה"חתן סופר") וחמיו לעתיד רבי עמרם בלום אבד"ק ברט-אויפאלו בעל מחבר שו"ת בית שערים.
בשנת תרמ"ב נישא למרים, בתו של רבו רבי עמרם בלום. מרים הייתה נינתו של רבי יהודה כהנא הלר בעל "קונטרס הספיקות", ומצאצאי בעל התוספות יום טוב. בשנת תרנ"ב נפטרה מרים והשאירה ארבעה ילדים קטנים. לאחר פטירתה נישא לגיטל, בתו של הרב יהודה פוקס בן רבי וואלף פוקס אבד"ק סערעד.
בשנת תרמ"ה, בגיל 24, נבחר לרבה של קהילת מארוש לודאש וגלילותיה, וברבנות זו שימש במשך 51 שנה עד לפטירתו. בלודאש אף הקים ישיבה גדולה שם לימד מאות תלמידים. במשך 29 שנים עמד בראשות ישיבתו עד לשנת תרע"ד (1914) שבה נלקחו תלמידיו לעבודות כפיה במלחמת העולם הראשונה ובשל כך נאלץ לסגור את שערי הישיבה.
נודע כבעל יכולת מרשימה בדיבורו וכדרשן בעל שם. נשא דרשות בפני קהל רב ברחבי הונגריה. ידוע בשל פניותיו לגורמים אירופים למען איסוף כספים לטובת עניי ארץ ישראל ושומרי השמיטה בארץ. במסגרת כך אף עמד בראש שיירה שביקרה בארץ ישראל בשנת תר"ע והעבירה סכומי עתק לעניים ומוסדות תורה. את מסעו זה הנציח בספר מיוחד הנקרא "מסעי בני ישראל".
בליל שישי ט"ז אייר תרצ"ו, נפטר הרב והלווייתו נקבעה ליום המחרת. את ארון קבורותו בנו משולחן הלימוד שלמד עליו במשך חמישים ואחת שנים. בהלווייתו השתתפו גדולי הרבנים ראשי הישיבות ואלפים מתושבי האזור. מקום קבורתו בבית העלמין היהודי בלודאש (לודוש, כיום ברומניה). את הנוסח שעל גבי המצבה כתב הוא בעצמו בצוואתו תוך שימוש בשמו הפרטי בלבד אפילו ללא התואר "הרב". מצבתו שוקמה בשנים האחרונות.
חיבוריו
משנת תרנ"ב ועד לשנת תרס"ח הוציא לאור תשעה חלקים מספרו ילקוט הגרשוני. במקביל לעיסוקו בחיבורים, פרסם ספרים נוספים וחידושי תורה בגיליון "תל תלפיות" במשך עשרים ושבע שנים.
בחיבוריו מצויות הסכמותיהם של גדולי הרבנים בדורו בהם רבי שלום מרדכי שבדרון מברעזן ורבי שמעון סופר מערלוי בן ה"כתב סופר".
רשימת ספריו לפי סדר הוצאתם
- ילקוט הגרשוני - ג' חלקים - קובץ אגדתא חידושים וביאורים המסודרים לפי אותיות א' ב' (המוכר גם בשם ילקוט הגרשוני על אותיות)
- ילקוט הגרשוני - ב' חלקים - על תורה נביאים וכתובים וחמש מגילות
- ילקוט הגרשוני - ב' חלקים - על שולחן ערוך יו"ד
- ילקוט הגרשוני - ג' חלקים - על אגדות וסוגיות הש"ס.
- פני המלך - חידושים וביאורים על הרמב"ם.
- תפארת למשה ועוד חיבורים.
רבים מחיבוריו יצאו לאור בפורמטים שונים במהלך השנים לאחר מלחמת העולם השנייה ועד היום, בהם פני המלך וילקוט הגרשוני על שולחן ערוך שהוציא לראשונה לאור נכדו הרב שמואל ישראל שטרן, מתוך כתבי יד שהגיעו לרשותו.
