דן קדר
דן קֵדר (17 בספטמבר 1929 – 26 בספטמבר 2008) היה צייר, מורה ובמאי ישראלי.
ביוגרפיה
קדר נולד בתל אביב בשנת 1929, גדל כבן יחיד, למד בבית הספר היסודי תל נורדוי ובתיכון חדש. היה פעיל בתנועת השומר הצעיר, אותה תיאר בראיון "תנועת הנוער השומר הצעיר עיצבה את האופי שלי, זאת הייתה האוניברסיטה שלי".[1]
למד ציור כילד אצל אהרון אבני, ולאחר מכן אצל יחזקאל שטרייכמן, אביגדור סטימצקי. אחר כך למד בבצלאל אצל מרדכי ארדון.
בשלב מסוים החליט להעבור הסבה לתיאטרון. למד משחק בית הספר בתיאטרון הקאמרי ואחר כך ללמד בימוי בבריסטול אולד-ויק באנגליה. אחר חזר לישראל וביים מספר הצגות בהן "הטיסה לירח" של עמוס אריכא ואת "אשת הסנדלר הנפלאה" של פדריקו גארסיה לורקה[2]. במקביל לימד דרמה בבתי הספר התיכוניים של תל אביב.
בשנת 1995, בעקבות רצח רבין, יצר את המיצב "על פני תהום", המורכב מ-12 ציורים. בשנת 1996 יצא לאור הספר "דן קדר מצייר: משלי לה פונטיין" שכלל כ-36 ממשלי לה פונטיין בתרגום של ראובן וימר.
היה נשוי לאוצרת ציונה קדר ואב לשלושה. בנו יובל קדר, צייר, ובתו יסמין קדר, זמרת ושחקנית.
נפטר בתל אביב ב-2008. הובא למנוחות בבית העלמין ירקון.
ספרי יצירתו
אלבומים וקטלוגים
- דן קדר 1968–1979: ציורי שמן, ירושלים: כתר, 1979. (אלבום תמונות)
- דן קדר – לצייר; אוצר התערוכה: מאיר אהרונסון, רמת גן: המוזיאון לאמנות ישראלית, 1988. (תערוכה שנערכה מ-18.6.1988)
- "Dialogue" :an exhibition of original paintings, Great Neck, N.Y.: Aviv International Fine Art Gallery, 1989.
- גנבו לי את הים: דן קדר; אוצרת: מאירה פרי-להמן, ירושלים: מוזיאון ישראל, 1994. (תערוכה שנערכה באוגוסט 1994)
- פולסא דנורא: ציורים: 1996–1997; מאמר מבוא: מנשה קדישמן, תל אביב: אגודת הציירים והפסלים בישראל, 1997.
- הכול זורם: ציורים, תל אביב: בית סותבי'ס, 2001. (קטלוג)
- פילגש בגבעה: ... פוליפטיכון 2001–2002; מאמר מבוא: יוסי אלפי, גבעתיים: תיאטרון גבעתיים, 2002. (16 במרץ–30 באפריל 2002)
- דן קדר - הפרחת השממה וכדומה ---; אוצר: יובל קדר, תל אביב: גלריה גרשטיין, 2008. (תערוכה שנערכה מכ"ה באייר תשס"ח, 30 במאי 2008)
איורים
- ליאופולד סידאר סנגור (נשיא סנגאל), טוטם: מבחר שירים; תרגום: איתמר אבן-זוהר, אהרן אמיר, חיים גורי, אריה לרנר, שמשון ענבל; עריכה: שמשון ענבל; עטורים: דן קדר; עצוב האותיות: אמציה כ"ץ, תל אביב: עקד, תשכ"ה. (עברית וצרפתית עמוד מול עמוד)
- יבי, חולם הייתי ועולם אחר רציתי: שירים ומכתמים; ציורים: דן קדר; מבוא: שלמה שבא, [תל אביב? : חמו"ל, 1994].
- דן קדר מצייר משלי לה-פונטיין: ל"ו משלים אהובים; עברית: ראובן וימר, תל אביב: דורון ספרים, תשס"ו 2006.
קישורים חיצוניים
- דן קדר, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- דן קדר באתר WorldCat Identities
- דן קדר, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- מציוריו באתר artnet
- ד"ר ליזטה לוי, תערוכת הצעירים: בביתן הציירים והפסלים בתל־אביב, דבר, 7 באוקטובר 1949
- בין מסך למסך: לבדו... ללא תיאטרון, מעריב, 14 באוגוסט 1959
- תערוכות: דן קדר (בגלריה ע"ש צ'מרינסקי, ת"א), דבר, טורים 1–2, 29 במרץ 1968
- יעקב העליון, תערוכת ציורים של דן קדר, מעריב, 2 בנובמבר 1969
- שרגא הר-גיל, ערב ערב: דן קדר: "אינני מתגעגע לתיאטרון", מעריב, 7 באפריל 1970
- א. ה., תיחכום אינטלקטואלי (דן קדר בגאלריה "רנה דרום"), דבר, 10 בנובמבר 1972, המשך
- אריאלה הראל, כיין המשומר (דן קדר – גאלריה רוזנפלד, תל־אביב), דבר, 5 באוקטובר 1973
- סוריאליזם אקטואלי: דן קדר באולם הכניסה של בית "הבימה", דבר, 9 בנובמבר 1979
- משה בן-שאול, מגדלור קורץ בקניון, מעריב, 17 בינואר 1986
- מיה סלע, כרוניקה של מוות: הראיון האחרון של דן קדר ז"ל, myney תל אביב-יפו, 2 באוקטובר 2008
- מיכאל הנדלזלץ, וכך שעה שעה הבשל נבשיל, הארץ, 2 באוקטובר 2008
הערות שוליים
- ^ מיה סלע, כרוניקה של מוות: הראיון האחרון של דן קדר ז"ל, myney תל אביב-יפו, 2 באוקטובר 2008.
- ^ ד. ארב, גרסיה לורקה על במת הקאמרי, קול העם, 17 בינואר 1958.
