האי לאי

הַאי לַאי (בבסקית: Jai alai, נהגה חַי אַלַי) הוא ענף ספורט אשר מוצאו בחבל הבסקים בספרד, אשר מתקיים במגרשים התחומים בקירות. אף שהמונח האי לאי במקורו התייחס למגרש עצמו, השימוש הנפוץ במונח מתייחס למשחק הכדור המתקיים במגרש. במדינות שונות בעולם, האי לאי הפך לענף ספורט מקצועי, ואף לענף הימורים.

ממשלת חבל הבסקים מקדמת את ספורט ההאי לאי כ"ענף הספורט המהיר ביותר בעולם". כדור המשחק מצופה עור עז הוא קטן ומשקלו נע בין 125-140 גרם. במהלך המשחק הוא עשוי להגיע למהירויות של יותר מ-300 קמ"ש.

ה"סל" הנקשר לידו של שחקן האי לאי ומשמש ללכידת הכדור וזריקתו בתנועה אחת חלקה אל עבר הקיר הקדמי.

שחקן האי לאי במהלך תנועת לכידה וזריקת הכדור.

משחק האי לאי לזוגות באולם עם קהל. הרשת בצידו של המגרש הפונה לקהל מונעת את מעופו של הכדור אל קהל הצופים.

חוקי המשחק

מגרש המשחק מורכב ממשטח המוקף בקירות משלושה עברים: קדמי, אחורי ושמאלי. אם הכדור נוגע בקרקע מחוץ לתחומי המגרש התחום בקירות, הרי שזהו כדור חוץ. על הקיר הקדמי מסומן קו גבול, בערך בגובה של מטר מן הקרקע וכדור הנוגע בקיר מתחת לקו זה, אף הוא כדור חוץ. תקרת המגרש (אם מדובר במגרש מקורה) גבוהה מאוד. משטח המגרש מחולק על ידי 14 קווים ממוספרים החוצים את המגרש ומקבילים לקיר הקדמי. הקו הקרוב ביותר לקיר הקדמי ממוספר בספרה 1 ואילו הקו הקרוב לקיר האחורי ממוספר בספרה 14.

המשחק נפתח בזריקת הגשה של השחקן המגיש, החייב להקפיץ תחילה את הכדור על המגרש מאחורי קו ההגשה ואז להאיץ את הכדור באמצעות ה"סל" אל עבר הקיר הקדמי, כך שהכדור יחבוט בקיר וייפול בין הקווים הממוספרים 4-7 על המגרש. מאותו רגע הכדור נמצא במשחק. במהלך המשחק צריכה כל קבוצה ללכוד את הכדור ב"סל" ולהאיצו אל עבר הקיר הקדמי ב"תנועה חלקה אחת" מבלי שתחזיק בו, או תכדרר בו. את הכדור יש ללכוד בסל, בין בעודו קופץ באוויר מן הקיר הקדמי, או לאחר שפגע פעם אחת בקרקע. קבוצה זוכה בנקודה אחת במידה ומתקיים אחד מאלה:

המגיש לא הצליח להקפיץ את הכדור על הקרקע בין הקווים 4-7
שחקן לא הצליח ללכוד את הכדור ולהשיבו לעבר הקיר, בין באוויר ובין לאחר נגיעה אחת בקרקע
אחיזה בכדור, או כדרור
זריקת הכדור אל מחוץ לתחומי המגרש
הפרעה לשחקן יריב בלכידת הכדור, או במהלך זריקתו

צבירת נקודה מביאה להחלפת הקבוצות, כאשר הקבוצה (או השחקן הבודד) המפסידה יורדת מן המגרש והמנצחת פוגשת בקבוצה נוספת. בדרך כלל, לאחר תום הסיבוב הראשון (משכל הקבוצות בטורניר שחקו לפחות משחק אחד) מוכפל מספר הנקודות לניצחון. טורניר האי לאי מתקיים בדרך כלל בין שמונה קבוצות של זוגות, או שמונה שחקנים בודדים.

במהלך המשחק מנסים שחקנים רבים להכות זריקת "צ'ולה", שבה הכדור נורה לגובה רב לאחר הפגיעה בקיר הקדמי ובסוף קשת מעופו הוא פוגע בזווית שבין הקיר האחורי לקרקע. מכה כזו גורמת לכדור לקפץ בזווית נמוכה מאוד לקרקע המקשה עד מאוד על לכידת הכדור וזריקתו בתנועה חלקה אל עבר הקיר הקדמי.

בגרסת המשחק לזוגות, מתחלק המגרש בין שחקן מגרש קדמי לשחקן מגרש אחורי. המשחק נפתח כאשר שחקן המגרש הקדמי מגיש את הכדור לקבוצה היריבה. הקבוצה המנצחת בכל משחק נותרת על המגרש כדי לפגוש בקבוצה הבאה. הקבוצה המפסידה עוברת לסוף תור הקבוצות, כדי לזכות בהזדמנות נוספת על המגרש. הקבוצה הראשונה הצוברת 7 נקודות (או 9 נקודות במקרה ומתקיים דרוג של שלוש הקבוצות הראשונות) זוכה. אחריה מדורגות הקבוצה השנייה והשלישית. במקרה של תיקו מתקיים פלייאוף.

תעשיית האי לאי

בארצות הברית זוכה משחק ההאי לאי לקהל אוהדים קבוע הרואים בו אלטרנטיבה להימורי סוסים, כלבים, או מרוצי כרכרות, במיוחד במדינת פלורידה. בפלורידה פועלים שישה אולמות האי לאי בהם ניתן להמר על תוצאות המשחקים. מגרש ההאי לאי המקצועי הראשון בארצות הברית הוקם סמוך לעיר מיאמי והוא פועל עד היום (במיקום חדש) סמוך לשדה התעופה הבינלאומי של העיר. אולם משחקי האי לאי זה הוא הגדול בעולם, ובו למעלה מ-15,000 מושבים והוא פועל לאורך כל עונות השנה.

הפופולריות של משחק ההאי לאי, כמפעל הימורים, פחתה במדינות צפון ומערב ארצות הברית, זאת לאחר שנפתחו ערוצי הימורים חדשים, כגון מרוצי כלבים ומכונות מזל. במדינת פלורידה נוקט הממשל באמצעים שונים כדי להמשיך ולשמר את המשחק ולמשוך קהל מהמרים לאולמות.