הבניית מציאות
הבניית המציאות היא מושג שבו נעשה שימוש במספר דיסציפלינות בתחומי הפילוסופיה, התקשורת, הסוציולוגיה ופסיכולוגיה, המפרשות את המושג בדרכים מגוונות.
הבניית המציאות לרוב נתפסת ברוב התאוריות כמניפולטיבית וסמויה מן העין, היוצרת מצג שווא של חופש מלא בעוד שחופש הבחירה של האדם, גם בחברות המערביות הליברליות ביותר, נתפס כחופש חלקי בלבד. לכאורה, לנו כצרכנים של מוצרים, ידע ודעות יש בחירה בין כל המוצרים שנמצאים על המדף, אך כוחות גדולים יותר הם אלו שקובעים מה יעמוד על המדף לבחירה.
הבניית המציאות קיימת תחת מעטים שונים בכל החברות. לעיתים ההבניה היא מניפולטיבית וברורה ככזאת שבאה לשרת אינטרסים של קבוצת מיעוט שכל עניינה הוא שליטה בקבוצות האחרות באותה חברה, לעיתים ההבניה סמויה מן העין ונראית "כדרך הטבעית" לקדם חברות לעבר עתיד טוב יותר.
"הבניית מציאות" איננה מושג חד משמעי, עת תאוריות שונות נקשרות אל הנושא, כשכל אחת נקשרת מנקודה מעט שונה מהאחרת. התאוריות מתייחסות למושג ודנות בקשר שבין המציאות לבין אמת אובייקטיבית. בין הגישות המרכזיות שקשורות לנושא ועל ידי פירוט עיקרן יובהר הקשרן למושג, וכך תיראה תמונה בהירה יותר לשאלה מהי "הבניית מציאות".
הבניית המציאות בהקשר לאסכולת הקונסטרוקטיביזם החברתי
הבניית המציאות מבוססת על "קונסטרוקטיביזם חברתי" - הבניה חברתית שהיא אסכולה בפילוסופיה ובמדעי החברה, בייחוד הסוציולוגיה של הידע, שרואה בתהליך הפקת הידע האנושי תהליך של יצירת או הבניית מציאות חדשה ולא שיקוף או גילוי של מציאות קיימת. ישנה הטלת ספק בקיומה של מציאות אובייקטיבית המתקיימת בנפרד מהמציאות האנושית. ההקשר של המושג לאסכולה הוא בכך שמעצם ההגדרה "הבניית מציאות" עולה הטענה כי המציאות מובנת על ידי גורם כלשהו היא איננה אובייקטיבית.
הבניית המציאות בהקשר לכתביהם של ג'ורג' גרבנר
ג'ורג' גרבנר תאורטיקן מתחום התקשורת ששימש כדיקן בית הספר לתקשורת באוניברסיטת פנסילבניה. פיתח את תיאורית הבניית המציאות וטבע את המושג "עולם מיד שנייה" (Second Hand World), עולם מתווך אותו אנחנו מכירים דרך סוכן. גרבנר מסביר כי מרבית הידע שיש לאדם על טיבו של העולם לא בא בעקבות התנסות ישירה אלא באמצעות מתווכים.
הבניה חברתית של המציאות ע"פ כתביהם של פיטר ברגר ותומאס לקמן
גישת ההבניה החברתית היא גישה בסוציולוגיה המנסה לערער על הטבעיות והמהות המיוחסות לעצמים מסוימים ולהראות כי אלו הם תוצר של הבניה חברתית. ההשפעה העיקרית על גישה זאת מקורה בספר שכתבו ברגר ולקמן ושמו: "The Social Construction of Reality". שני הכותבים טוענים שבני אנוש יוצרים ותומכים בתופעות חברתיות על ידי מנהגים חברתיים. הם מאתרים שלושה תהליכים עיקריים: החצנה, מעבר לאובייקט, והפנמה. בהחצנה, אנשים יכולים להחצין רעיון כלשהו על ידי שהם מספרים סיפור או כותבים ספר. אנשים אחרים יכולים לספר את הסיפור ששמעו לאנשים אחרים, אנשים יכולים לקרוא את הספר שקנו או שאלו. כך הרעיון ההתחלתי הופך ל"אובייקט" במודע המדובר על ידי אנשים. בהפנמה, הדורות הבאים מפנימים את הרעיון והוא הופך להיות חלק מהתודעה שלהם.
הבניית מציאות והקשרה לפוסטמודרניזם
הפילוסוף הצרפתי מישל פוקו התייחס למושגי "הכוח" ו"השיח" וטען שהשיח אינו רק שפה אלא מערכת המבנה את המציאות. מי שמדבר על המציאות ומי שאסור לו לדבר על המציאות הם בעצם שיקוף של שדות הכוח בחברה. פוקו שם סימן שאלה סביב מושגים אלו, וע"י כך ניתן להבין באופן שונה כיצד מיוצר הידע, על ידי מי, באיזו מסגרת, אלו אינטרסים עומדים מאחורי יצורו, ואת מי הוא אמור לשרת. על ידי קישורם של מושגים כמו "ידע" ו"אמת" למערכות של כוח ותשוקה, מוסדות ואינטרסים.
קישורים חיצוניים
אריאנה מלמד, "פוקס ניוז" ו-CNN אולי מסקרות את המחאה בצורה שונה, אך המטרה זהה, באתר הארץ, 1 ביוני 2020
