הדיוויזיה ה-17 (ארצות הברית)
 | |
| תג הכתף של הדיוויזיה | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | "פסל החירות" |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| שיוך |
 צבא ארצות הברית |
| סוג | דיוויזיה |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות |
1917 1943–1919 1945 |
| מלחמות |
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה |
הדיוויזיה ה-17 של צבא ארצות הברית הוקמה פעמיים במהלך מלחמת העולם הראשונה. לאחר מכן היא הוקמה מחדש בפעם השלישית כ"דיוויזיית פנטום" של מלחמת העולם השנייה כחלק מ-Fortitude South II.[1]
מלחמת העולם הראשונה
הדיוויזיה ה-17 הופיעה לראשונה ברשימה של צבא ארצות הברית כדיוויזיה של המשמר הלאומי. לאחר שהופעלה כדיוויזיה של המשמר הלאומי, היא הוגדרה במהירות מחדש כדיוויזיה ה-38.
הדיוויזיה ה-17 הוקמה מחדש בשנת 1918 כדיוויזיית שירות מלחמה (הצבא הלאומי). הדיוויזיה ה-17 כללה את החטיבה ה-33 (ספטמבר 1918 - פברואר 1919), עם הרגימנטים ה-5 וה -83, והחטיבה ה-34 עם הרגימנטים ה-29 וה-84. [2] היא כללה גם את חטיבת ארטילריית השדה ה-17. רגימנט הרגלים ה-5 הוקצה ב-27 ביולי 1918 לדיוויזיה ה-17 ופורק ב-10 בפברואר 1919. הדיוויזיה ה-17 נועדה להיות דיוויזיית עתודה והדרכה. הדיוויזיה ה-17 לא יצאה אל מעבר לים ופורקה בינואר 1919 במחנה ביורגארד, לואיזיאנה.[3]
מלחמת העולם השנייה
בשנים 1943–1944 הוחלט על 'הקמה מחדש' של דיוויזיית הרגלים ה-17 כהונאה צבאית. הדיוויזיה תוארה כשהיא הגיעה לאנגליה ביוני 1944, שם היא עברה לשליטת הקורפוס ה-37, הארמייה ה-14, בתחילה הייתה הדיוויזיה ממוקמת סביב ברמינגהאם, סטפורדשייר לפני שעברה להטפילד פברל באסקס במהלך יולי 1944. הדיוויזיה תוארה כאחת מדיוויזיות התקיפה בנחיתות בפה דה קאלה, שם הייתה לנחות משמאל לדיוויזיה ה-59 ואחריה הייתה דיוויזיית השריון ה-25 של הקורפוס ה-33.[4]
בעקבות Fortitude South II היא תוארה כעוברת לאזור סביב ברייטון - ברג'ס היל במהלך אוגוסט 1944, שם היא הוצבה באופן רעיוני תחת פיקודו של הקורפוס ה-33. באוקטובר 1944 עברה הדיוויזיה לדרום ויילס שם הוכרז כי היא פורקה כדי לספק תחליפים ליחידות אחרות.[1]
בנוסף ליחידות התמיכה האוגדתיות הרגילות, דיוויזיית הרגלים ה-17 הורכבה באופן רעיוני מ:[1]
- רגימנט הרגלים ה-293
- רגימנט הרגלים ה-336
- רגימנט הרגלים ה-375
הערות שוליים
