הזמן הירוק
הזמן הירוק הוא שבועון של התנועה הקיבוצית היוצא לאור ברשת מעריב כחלק מרשת המקומונים "זמן מעריב". הוא החל דרכו במרץ 1979 בשם "הדף הירוק", כחלק המוקדש לנעשה בתנועה הקיבוצית בעיתון היומי על המשמר והופיע פעם בשבועיים, בדרך כלל בימי ד' בשבוע. לאחר מכן (אפריל 1982) הפך למוסף של על המשמר. עד לאיחודה עם התק"ם, שימש "הדף הירוק" כשבועון של תנועת הקיבוץ הארצי.
אודות
"הדף הירוק" היה במשך רוב שנותיו הראשונות מוסף דו-שבועי ואחר כך שבועי של תנועת הקיבוץ הארצי שצורף לעל המשמר. לאחר ש"על המשמר" נסגר במרץ 1995, המשיך להופיע בהוצאת הקיבוץ הארצי וכעבור זמן מה החל לצאת לאור ברשת המקומונים של מעריב.
במהלך השנים היו כמה ניסיונות לאחד את הדף הירוק עם "עיתון הקיבוץ" (שהיה מזוהה עם התק"ם) שיוצא כיום בהוצאת ידיעות אחרונות. כבר בדצמבר 1989 הוקם צוות משותף לשתי התנועות הקיבוציות לבחינת העניין והוחלט על איחוד העיתונים. אולם עקב מערכת הבחירות ב-1992 שבה התמודדו העבודה ומפ"ם ברשימות נפרדות נזנחה ההחלטה. באמצע שנות ה-90 הפך העיתון לחלק מרשת מקומוני "מעריב".[1] בשנת 2007, אחרי שתנועות הקיבוץ הארצי והתק"ם התאחדו ליצירת התנועה הקיבוצית, הוחלט בשנית לאחד את שני העיתונים. מתנגדי ההצעה הביעו חשש שעיתון אחד יהיה שופר של ההנהגה ויחשוש לבקר אותה בעוד שמצד שני טענו שיש לאחד כוחות כדי לזכות בהד ציבורי ותפוצה רחבה יותר ושעבודה עם ידיעות אחרונות עדיפה ממעריב שקטן ממנו. באפריל 2014 יצאה התנועה הקיבוצית כנגד המשך הפצתו של העיתון במקביל לידיעות הקיבוץ ובניגוד להחלטת התנועה הקיבוצית[2].
ב-2007 הופץ "הדף הירוק" ב-25 אלף עותקים, כ-20 אלף מהם חולקו חינם בקיבוצים וכחמשת אלפים נמכרו בתשלום למוסדות וגופים חיצוניים.
החל משנת 2006, ערכה את העיתון אורית פראג מקיבוץ דפנה. במארס 2011 החליף אותה בתפקיד עורך יעקב לזר[3], שפוטר במפתיע בינואר 2014.
קישורים חיצוניים
- אתר הקיבוצים, המכיל בתוכו את העיתון "הזמן הירוק"
- יעקב לזר, "הדף הירוק" לגיליונותיו, אתר הקיבוצים, 5 בינואר 2006
- יעקב לזר, "חבצלת החליטה להפסיק את התמיכה ב"הזמן הירוק", הזמן הירוק, 2 בינואר 2014
הערות שוליים
- ^ יעקב לזר, אורית פראג, חילופי עורכים ב'זמן הירוק' - דברי פתיחה ודברי סיום, הזמן הירוק, 3 במרץ 2011
- ^ עופר נוימן, הזמן הירוק - תגובה רשמית של התנועה הקיבוצית
- ^ "חבצלת החליטה להפסיק את התמיכה ב"הזמן הירוק", [1]
