המכלול:מועצת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מועצת ארכיון הדיונים וההצבעות רשימת הצבעות
המועצת

המועצת של המכלול הוא המקום שבו נערכות ההצבעות על המדיניות של המכלול, חוץ ממדיניות שנקבעת ע"פ הועדה הרוחנית, בעוד שדיונים אחרים מתקיימים באולם הדיונים או בדף אחר. התפיסה הכללית של המכלול גורסת שיש למעט בהצבעות ככל האפשר ולנסות להגיע להסכמה רחבה שלא באמצעות ההצבעה, שכן יש בה כפייה של רוב על המיעוט. ברם, לעתים יש ויכוחים חשובים ומהותיים שלא ניתן להכריעם באמצעות דיון בלבד, ועל כן יש לקיים הצבעה.

הדיונים נועדו לקבוע את מדיניותה של המכלול. בסיום הדיון נערכת הצבעה. תוצאות ההצבעה מחייבות את כולם ועל פיהן נקבעת המדיניות. בתחילת ההצבעה יש להכריז עליה. הדיונים וההצבעות ייערכו ב"אולם המליאה" בתת-פסקה.

כללי הצבעות

  • דיון מקדים - הצעה תועבר למועצת רק לאחר דיון מקדים ממושך (כמפורט למטה).
  • פתיחת הצבעה - עם פתיחת ההצבעה, יש לציין בראשה את התאריך והשעה של פתיחת ההצבעה.
  • בעלי זכות ההצבעה - רק משתמש רשום בעל 100 עריכות במרחב הראשי או במרחבים המשיקים לו במהלך 90 הימים שקדמו לתחילת ההצבעה (עריכות דפי שיחה, שיחות תמונות, שיחות קטגוריות, שיחות תבניות, דפי מדיניות וכדומה - אינן נספרות) ו-30 ימים של פעילות הוא בעל זכות הצבעה. כל קול שווה למשנהו, אלא אם כן ברור שמדובר בבובת קש או טרול.
  • מינימום משתתפים - על מנת שההחלטה תהיה מחייבת, חייבים להצביע בה לפחות 5 עורכים.
  • משך ההצבעה - משך ההצבעה הוא שבוע בדיוק.
  • פרק זמן מינימלי בין הצבעות חוזרות - פרק הזמן המינימלי להצבעה חוזרת הוא חודשיים.
  • הצבעות הדורשות רוב מיוחס - לשם שינוי או ביטול מדיניות שנקבעה במועצת בעבר דרוש רוב מיוחס של 65% ממשתתפי ההצבעה (למעט נמנעים). הצבעות אחרות במועצת דורשות רוב רגיל. במקרה של תיקו ההצעה נופלת.

אופן ההצבעה

בהכרעה בין יותר משתי אפשרויות משתמשים בחציון או בשיטת שולצה, על פי ההסברים בהמכלול:מועצת/הכרעה.

כללים לפתיחת הצבעה במועצת
לפני שהצעה מועלית למועצת, יש לגבש את הנוסח שלה באולם דיונים ולגייס 4 חתימות של עורכים בעלי זכות הצבעה שיצהירו על הסכמתם להצעה ככתבה. מרגע תיוג {{בעלי זכות הצבעה}} באולם הדיונים, יינתן פרק זמן של לפחות שלושה ימים (72 שעות; מבלי לכלול שבתות וחגים) לעורכים להעיר הערות על נוסח ההצעה. ההערות יצביעו למשל על מקרי קצה שלא נלקחו בחשבון, על אפשרויות סותרות בהצעה, על תקינות שיטת ההצבעה ביחס לנהלים (למשל, איזה רוב דרוש כדי לקבוע שהיא התקבלה) וכדומה. רק בתנאי שלא נמצאו בעיות מהותיות בנוסח ההצעה, וההצעה נמצאה תקינה מבחינה ניסוחית, יוכל מפעיל מערכת לפתוח את ההצבעה במועצת. יוצאים מן הכלל הם מפעילי מערכת שיכולים לפתוח הצבעה במועצת בלי תהליך זה.

חשיבות ערכים על חרדים

בעלי זכות הצבעה‌מוזמנים להצביע ולהשפיע. דויד (שיחה) ט"ו באב ה'תש"ף 01:46 (IDT)

פתיחת ההצבעה

תאריך תחילת ההצבעה: ט"ו באב ה'תש"פ (05-08-20 למניינם) 1:46

תאריך סיום ההצבעה: כ"ב באב ה'תש"פ (12-08-20 למניינם) 1:46

ההצעה

בהמשך לדיון בהמכלול:אולם דיונים/דיוני חשיבות/עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים/חרדים, מוצע בזאת לקבוע מדיניות ברורה לקריטריוני חשיבות לערכים על חרדים, מכיון שבדיונים התקבלה תמיכה של 4 מכלולאים רק על נוסח אחד - ההצבעה תהיה על כל סעיף ב"בעד" או "נגד". מכיון שלאחר כל הדיונים והתיקונים היתה הסכמה יחסית רחבה לנוסח המוצע, יש אפשרות להצביע Symbol support vote.svg בעד / Symbol oppose vote.svg נגד כל הדף. וכדי לאפשר גם הצבעה נגד סעיף קטן ספציפי - אפשר גם להצביע Symbol support vote.svg בעד הכל חוץ מסעיפים כלשהן והפוך.

אני מבהיר, זכאות לערך אפשר לקבל מטעם של פרסום, או מטעם של חשיבות מוגדרת. כל דפי המדיניות נועדו לקבוע מי זכאי או לא זכאי באופן אוטומטי מטעם חשיבות מוגדרת. מותר לכתוב גם ערכים על אישים מפורסמים שלא מופיעים ברשימה זו, רק שאז אפשר לפתוח בדיון חשיבות, ויהיה צריך להוכיח שיש חשיבות לערך עקב פרסומו וכו'. גם אם יש הסכמה בדיון או הצבעה מקומית שמישהו זכאי מטעם קריטריון שלא מופיע פה (אלא אם כן זה מטעם של פרסום) - זה לא מועיל, עד שישנו את המדיניות הזאת.

ערך שנפתח על אישיות שלפי המדיניות הזאת זכאית לערך - אין שום טעם לפתוח בדיון חשיבות אלא אם כן למישהו יש השגות על האם לפי מדיניות זאת הוא זכאי לערך, לדוגמה יו"ר מוסדות אפשר לפתוח דיון חשיבות ולנסות להוכיח שלא לומדים שם 400 תלמידים. אם ברור שלומדים שם - אין משמעות לשום טענה עד שישנו את המדיניות הזו.

ההצעה:

א. ראשי ומנהלי מוסדות

  1. יו"ר מוסדות המאגד תחתיו כמה מוסדות חינוך, עם למעלה מ-400 תלמידים בו זמנית, והוא משמש בתפקיד למעלה מ-7 שנים, זכאי לערך.
  2. מנהל רשת חינוך חרדית זכאי לערך.
  3. מנהל אחד מתוך כמה מנהלים – אינו זכאי לערך.
  4. מנהל תלמוד תורה או בית ספר או מוסד לימודי אחר – אינו זכאי לערך.
  5. ראשי מוסדות צדקה ארציים, אם מחזור הכספים השנתי גדול משש מיליון ש"ח - זכאים לערך באם הם מנהלים יחידים או ראשיים.
  6. ראשי ארגונים ארציים מפורסמים – זכאים לערך באם הם מנהלים יחידים או ראשיים.
  7. ראשי מוסדות צדקה אזוריים או קהילתיים, וכן ארגונים אזוריים או קהילתיים - אינם זכאים לערך.

ב. עסקנים ציבוריים

  1. רק אלו העוסקים בנושאים כלל ארציים, או כלל מגזריים, ואוזכרו ב-2 כלי תקשורת שאינם מפלגתיים, למשל בחדרי חרדים ועיתון משפחה. כמובן שצריך להביא סימוכין מהימנים לפועלם.
  2. עסקנים מגזריים או אזוריים שהשפעתם לא חורגת מאזורם או קהילתם או עירם – לא יזכו לערך.
  3. מזכיר מועצות גדולי התורה בעבר ובהוה זכאי לערך.

ג. גבאים ומשב"קים

  1. גבאים ומשב"קים אינם זכאים לערך.
  2. גבאים ומשב"קים מפורסמים ביותר זכאים. במקרי ספק, ידונו בדפי השיחה.
  3. גבאים ומשב״קים בעלי השפעה ציבורית רחבה או מעורבות בענינים מדיניים זכאים לערך.

ד. שלוחי חב"ד

  1. חב"ד מתייחדת בגודלה ובהיקף פעילותה, ולכן זה נחשב כעין מדינה. ולכן נושאי המשרות הבכירים בחב"ד, כגון מזכירי הרבי מליובאויטש, זכאים לערך.
  2. שליח רשמי ראשי למדינה בעולם, המשמש בתפקיד למעלה מ-5 שנים, זכאי לערך.
  3. שליח רשמי ראשי לעיר בארץ ישראל, המשמש בתפקיד למעלה מ-5 שנים, ובעיר יש מעל 40,000 איש, שברובה המוחץ היא עיר יהודית, זכאי לערך (יש בערך 30 ערים שעונים להגדרה הזו, מתוך 70 הערים בישראל).
  4. שליח רשמי הממונה על למעלה מ-20,000 יהודים בעולם ו-40,000 יהודים בישראל, המשמש בתפקיד למעלה מ-5 שנים, זכאי לערך.
  5. שלוחים בתפקידים ניהוליים רשמיים, העומדים בראש פירמידה, למעלה מ-5 שנים, כגון המרכז לענייני חינוך, וצא"ח.
  6. כל התפקידים בחב"ד, אשר מגיע להם ערך לפי הכללים, שיש בהם כמה נושאי תפקיד זהה, בלי ראש פירמידה, זכאים כל נושאי התפקיד לערך. ככל ויש ראש פירמידה – זכאי רק ראש הפירמידה לערך, ואילו אלו שתחתיו אינם זכאים.
  7. כבכל המקרים יש חריגים במקרים של פרסום והשפעה גדולה, ואלו יידונו בדפי השיחה. כן יש חריגים אשר לפי הכללים הללו מגיע ערך, אך למעשה לא מגיע להם, כגון שליח בעיר שיש בה אישים, ישיבה או קהילה עם השפעה יותר מאשר השליח עצמו (כגון לוד, קריית גת, אלעד, קריית מוצקין ורמלה המושפעת מלוד) וכדומה.

המשך דיון

רזיאל, הדיון כאן הוא לא אנשים פוליטיים, ראה טיוטה:המכלול:אולם דיונים/דיוני חשיבות/עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכים/רשימות, מפלגות ומועמדים ישראלים. הם זכאים. ספרא - שיחה - כותבים על חרדים? היכנסו להשפיע! 02:31, 5 באוגוסט 2020 (IDT)

יש לציין הוזמננו בעלי זכות ההצבעה מספר פעמים להציע קונצנזוס והתאימו בהתאם לכל ההצעות והסייגים שהובאו. אבגד (שיחה) 06:59, 5 באוגוסט 2020 (IDT)

ההצבעה

  • הצבעה פיקטיבית לשם הדוגמא בלבד: Symbol oppose vote.svg נגד כל ההצעה, Symbol support vote.svg בעד רק בסעיפים: ג'1,3, ד'3,5. הצבעה פיקטיבית לשם הדוגמא בלבד.
  • Symbol support vote.svg בעד כל ההצעה. דויד (שיחה) ט"ו באב ה'תש"ף 01:46 (IDT)
  • Symbol support vote.svg בעד כל ההצעה. ספרא - שיחה - כותבים על חרדים? היכנסו להשפיע! 01:56, 5 באוגוסט 2020 (IDT)
  • Symbol support vote.svg בעד כל ההצעה. בברכה, אב"קשיחה • ט"ו באב ה'תש"ף • 02:18, 5 באוגוסט 2020 (IDT)
  • א. Symbol oppose vote.svg נגד החלוקה בין מוסד לרשת אמור להיות קרטריון אחיד (יכול להיות מוסד גדול ורשת קטנה)
ב. Symbol support vote.svg בעד
ג. Symbol support vote.svg בעד
ד. Symbol neutral vote.svg נמנע לא מבין בזה. רזיאלשיחה • ט"ו באב ה'תש"ף 02:35 (IDT)
  • Symbol support vote.svg בעד כל ההצעה. אבגד (שיחה) 06:58, 5 באוגוסט 2020 (IDT)
  • Symbol support vote.svg בעד כל ההצעה. מקוהשיחה • ט"ו באב ה'תש"ף 09:16 (IDT)
  • א. Symbol oppose vote.svg נגד החלוקה בין מוסד לרשת אמור להיות קרטריון אחיד (לשניהם אין חשיבות)
ב.- ג. - ד. Symbol support vote.svg בעד --דוב פרח (שיחה) 13:51, 5 באוגוסט 2020 (IDT)
  • Symbol support vote.svg בעד חזק כל ההצעה, ותודה רבה לספרא גם על הניסוח, וגם על הדיון הפורה, והתחשבותו בכל הטיעונים. מרדכי עציון (שיחה) 14:20, 5 באוגוסט 2020 (IDT)

תוצאות ההצבעה