המכלול:מועצת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מועצת ארכיון הדיונים וההצבעות רשימת הצבעות
המועצת

המועצת של המכלול הוא המקום שבו נערכות ההצבעות על המדיניות של המכלול, חוץ ממדיניות שנקבעת ע"פ הועדה הרוחנית, בעוד שדיונים אחרים מתקיימים באולם הדיונים או בדף אחר. התפיסה הכללית של המכלול גורסת שיש למעט בהצבעות ככל האפשר ולנסות להגיע להסכמה רחבה שלא באמצעות ההצבעה, שכן יש בה כפייה של רוב על המיעוט. ברם, לעתים יש ויכוחים חשובים ומהותיים שלא ניתן להכריעם באמצעות דיון בלבד, ועל כן יש לקיים הצבעה.

הדיונים נועדו לקבוע את מדיניותה של המכלול. בסיום הדיון נערכת הצבעה. תוצאות ההצבעה מחייבות את כולם ועל פיהן נקבעת המדיניות. בתחילת ההצבעה יש להכריז עליה. הדיונים וההצבעות ייערכו ב"אולם המליאה" בתת-פסקה.

כללי הצבעות

  • דיון מקדים - הצעה תועבר למועצת רק לאחר דיון מקדים ממושך (כמפורט למטה).
  • פתיחת הצבעה - עם פתיחת ההצבעה, יש לציין בראשה את התאריך והשעה של פתיחת ההצבעה.
  • בעלי זכות ההצבעה - רק משתמש רשום בעל 100 עריכות במרחב הראשי או במרחבים המשיקים לו במהלך 90 הימים שקדמו לתחילת ההצבעה (עריכות דפי שיחה, שיחות תמונות, שיחות קטגוריות, שיחות תבניות, דפי מדיניות וכדומה - אינן נספרות) ו-30 ימים של פעילות הוא בעל זכות הצבעה. כל קול שווה למשנהו, אלא אם כן ברור שמדובר בבובת קש או טרול.
  • מינימום משתתפים - על מנת שההחלטה תהיה מחייבת, חייבים להצביע בה לפחות 5 עורכים.
  • משך ההצבעה - משך ההצבעה הוא שבוע בדיוק.
  • פרק זמן מינימלי בין הצבעות חוזרות - פרק הזמן המינימלי להצבעה חוזרת הוא חודשיים.
  • הצבעות הדורשות רוב מיוחס - לשם שינוי או ביטול מדיניות שנקבעה במועצת בעבר דרוש רוב מיוחס של 65% ממשתתפי ההצבעה (למעט נמנעים). הצבעות אחרות במועצת דורשות רוב רגיל. במקרה של תיקו ההצעה נופלת.

אופן ההצבעה

בהכרעה בין יותר משתי אפשרויות משתמשים בחציון או בשיטת שולצה, על פי ההסברים בהמכלול:מועצת/הכרעה.

כללים לפתיחת הצבעה במועצת
לפני שהצעה מועלית למועצת, יש לגבש את הנוסח שלה באולם דיונים ולגייס 4 חתימות של עורכים בעלי זכות הצבעה שיצהירו על הסכמתם להצעה ככתבה. מרגע תיוג {{בעלי זכות הצבעה}} באולם הדיונים, יינתן פרק זמן של לפחות שלושה ימים (72 שעות; מבלי לכלול שבתות וחגים) לעורכים להעיר הערות על נוסח ההצעה. ההערות יצביעו למשל על מקרי קצה שלא נלקחו בחשבון, על אפשרויות סותרות בהצעה, על תקינות שיטת ההצבעה ביחס לנהלים (למשל, איזה רוב דרוש כדי לקבוע שהיא התקבלה) וכדומה. רק בתנאי שלא נמצאו בעיות מהותיות בנוסח ההצעה, וההצעה נמצאה תקינה מבחינה ניסוחית, יוכל מפעיל מערכת לפתוח את ההצבעה במועצת. יוצאים מן הכלל הם מפעילי מערכת שיכולים לפתוח הצבעה במועצת בלי תהליך זה.

חשיבות ערכים על רבנים חלק ב'

בעלי זכות הצבעה

מוזמנים להצביע ולהשפיע. דויד (שיחה) י"ג בטבת ה'תשפ"א 23:56 (IDT)

פתיחת ההצבעה

  • תאריך תחילת ההצבעה: ליל י"ג בטבת ה'תשפ"א(27-12-20 למניינם) 23:57
  • תאריך סיום ההצבעה: ליל כ' בטבת ה'תשפ"א(03-01-21 למניינם) 23:57

ההצעה

בהמשך לדיון בהמכלול:אולם דיונים/דיוני חשיבות/עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים/רבנים, מוצע בזאת לקבוע מדיניות ברורה קריטריוני חשיבות לערכים על רבנים, ההצעה הנוכחית עוסקת בכמה קריטריונים לרבנים. מכיון שבדיונים התקבלה רק נוסחא אחת, היא מועלת להצבעה בSymbol support vote.svg בעד או Symbol oppose vote.svg נגד כל סעיף.

יובהר, זכאות לערך אפשר לקבל מטעם של פרסום, או מטעם של חשיבות מוגדרת. כל דפי המדיניות נועדו לקבוע מי זכאי או לא זכאי באופן אוטומטי מטעם חשיבות מוגדרת. מותר לכתוב גם ערכים על רבנים מפורסמים שלא מופיעים ברשימת הקריטריונים, רק שאז אפשר לפתוח בדיון חשיבות, ויהיה צריך להסביר מדוע יש חשיבות לערך עקב פרסומו וכו'. אך לדוג' לומר שהוא רב ישוב של גויים בארץ - לא יכול להיות טיעון לחשיבות, משום שבקריטריונים יש התייחסות מפורשת לכך שזה לא מספיק.

ערך שנפתח על רב שלפי המדיניות הזאת זכאית לערך - אפשר לפתוח בדיון חשיבות רק אם למישהו יש השגות על מידת התאמתו לקריטריונים, לדוג' מחלוקת האם 'רוב תושבי היישוב הם שומרי תורה ומצוות'. אם קיימת הסכמה לקיומו של קריטריון מזכה לפי המדיניות הזאת - אין משמעות לשום טענה עד שישנו את המדיניות הזו.

ההצעה:

  1. רבני ערים בארץ - זכאים לערך.
  2. רבני ישובים (כאשר הם היחידים בתפקידם) בארץ, זכאים לערך רק במידה ורוב תושבי היישוב הם שומרי תורה ומצוות, או רבני ישובים המפורסמים במידה ניכרת.
  3. רבנים צבאיים - הרב הצבאי הראשי בצה"ל, אך לא סגניו או רבנים בצבאות אחרים.
  4. רבני מדינות בחו"ל זכאים לערך.
  5. ראשי ועידת רבני אירופה, התאחדות הרבנים, אגודת הרבנים, OU, מרכז רבני אירופה וכדומה - זכאים לערך.
  6. רבני ערים בחו"ל ככלל אינם זכאים לערך, למעט רבנים מפורסמים כגון רבנים יחידים בערים עם אוכלוסייה יהודית מוצקה, או רבנים שבנוסף הם בעלי תפקידים בארגונים יהודיים משמעותיים.

המשך דיון

ההצבעה

ללא זכות הצבעה

תוצאות ההצבעה