מיגור מגפת הגרענת בארץ ישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

המלחמה במגפת הגרענת בארץ ישראל החלה בתחילת מלחמת העולם הראשונה, ביוזמה של מספר רופאים שהתארגנו יחדיו לצורך המטרה המשותפת. זו הייתה ראשיתה של ההתארגנות הרפואית בארץ ישראל וראשיתה של בריאות הציבור בארץ ישראל.

הגרענת הייתה מגפה קשה, שפגעה בעיניהם של תושבי ארץ ישראל (היישוב וערביי ארץ ישראל) מסוף המאה ה-19 ועד המאה ה-20.

היסטוריה

בשנת 1896 דוקטור ט. גרמן, רופא עיניים מסנקט פטרבורג שברוסיה עבר בין מקומות שונים בארץ ישראל, וערך בדיקות בערים ובכפרים ובין תלמידי בתי ספר שונים, דיווח כי מצא בקרב הערבים תחלואה בגרענת בהיקף של 60 אחוז מהכפריים ו-51 אחוז מהעירוניים. בין ילדי המושבה הגרמנית בחיפה הוא לא מצא אפילו חולה גרענת אחד.

עד לשנות ה-80 של המאה ה-19 לא היו בארץ ישראל בתי חולים מיוחדים או מחלקות מיוחדות המתמחות באופתלמולוגיה, אך הגיעו אליה, מטעם קהילות יהודיות באירופה, רופאי עיניים שפעלו כרופאים כלליים במושבות וסביבתן. כך התמנה האופתלמולוג חיים לייב רוטשיין לרופא הקהילה בטברה בשנת 1893. כך גם האופתלמולוג האמריקאי, ישעיהו בלידן, שהגיע לצפת ב-1885 שימש כרופא המושבה ראש פינה. במקומות אחרים בארץ נאלצו רופאים שהיו חסרי ידע ברפואת עיניים לטפל בתושבים שחלו במחלת הגרענת.

בשנת 1883 נוסד בירושלים בית החולים הבריטי למחלות עיניים על שם סיינט ג'ון. בית החולים נוהל על ידי המיסיון הנוצרי ובראשו עמד ד"ר הריסון בטלר. בית החולים שירת בעיקר את האוכלוסייה הערבית והטיפול בו הוענק חינם. בשנות מלחמת העולם הראשונה פעילות בית החולים הופסקה. לאחר המלחמה חודשה הפעילות בראשות ד"ר ג'ון סטרטהירן, ואחר כך הוא הוחלף בתפקיד על ידי ד"ר נורמן מנסון.

החל משנת 1900 החלה לפעול מחלקת עיניים בבית החולים "רוטשילד" אך מספר המיטות בה היה מועט. גם בבתי החולים "שערי צדק" ו"משגב לדך" טיפלו במחלות עיניים, אך לא אלה היו רופאים שעסקו בכך, אלא עוזרים וחובשים. באותה התקופה הצורך הנואש לבית חולים למחלות עיניים הגיע לידי ביטוי גם בעיתונות: "מן הראוי היה להעוסקים בצרכי צבור בירושלם לדאוג אודות מחסור בית הולים מיוחד למחלת העיניים, בו יקבלו בייחוד הולי המחלה הזאת אשר אי אפשר לרפאותם בלעדי בית-חולים, וגם לקליניק בו ישב רופא מומחה למחלת העיניים לענות חנם אין כסף לכאלה שיכולים ללכת ולבוא, אך שאין ידם משגת לשלם את שכרו, וגם הרפואות יינתנו מן הבית-החולים הזה."[1]

בשנת 1905 הקים ארגון "למען ציון" מפרנקפורט את בית החולים למחלות עיניים למען ציון בירושלים. מנהלו הראשון היה משה יהושע ארלנגר.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ חבצלת, י' בסיוון תרס"ג.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0