מגפה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מגפה או אפידמיהיוונית: ἐπί - על; δῆμος - עם, כלומר מגפה הפוגעת בעם) היא התפשטות מהירה של מחלה בקרב אוכלוסייה. על פי רוב, זו התפרצות פתאומית של מחלה זיהומית. המגפות השכיחות ביותר בסוף המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21 הן מגיפות שפעת. מגפה בולטת אחרת בתקופתנו, שמתפשטת לאט בהרבה מן השפעת, היא מגפת האיידס.

מגפה עשויה להיות מקומית או בעלת תפוצה רחבה. מגפה עשויה להיות מוגדרת כפנדמיה (מגפה רבתי, מגפה כללית) כשהיא בתפוצה רחבה וללא שליטה.

הגדרה ושלבים

ארגון הבריאות העולמי הגדיר דירוג בעל שישה שלבים[1] שמתארים את תהליך התפשטותו של נגיף האינפלואנזה מכמה מקרי הדבקות אצל בני אדם ועד למגפה. בנוסף לכך הוא הוסיף שתי תקופות נוספות. הנגיף מתחיל לתקוף מספר קטן של חיות שמעבירות את המחלה לבני אדם, ואז מגיעים לשלב שבו הנגיף מתחיל להתפשט מאדם לאדם באופן ישיר ומסתיים כמגפה כאשר הנגיף החדש כבר התפשט בכל רחבי העולם. מחלה אינה מגפה, כיוון שהמגפה נפוצה, גורמת למוות של אנשים רבים ומתפשטת במהירות. למשל, סרטן גורם למספר גדול של מקרי מוות אך לא נחשב למגפה בגלל שהמחלה אינה מתפשטת או מדבקת. להלן השלבים:

  • שלב ראשון - השלב לפני שבו עדיין לא דווח הדבקות של בני אדם על ידי חיות.
  • שלב שני - דיווח על הדבקות של בני אדם על ידי חיית מחמד או על ידי בעלי חיים בטבע ולכן יש חשש פוטנציאלי להתפרצות מגפה.
  • שלב שלישי - מחלה שהנגיף שלה עבר בנייה מחדש (Reassortment) ומסוגלת לעבור בין בעלי חיים או בין בעלי חיים לבני אדם, גרמה למקרים מתפשטים או להתפשטויות של המחלה באזורים מסוימים אך עדיין לא הצליחה לעבור בין אדם לאדם ברמה מספיקה כדי לגרום להתפשטות בחברה.
  • שלב רביעי - העברה של המחלה מבן אדם לבן אדם אחר של מחלה שעברה בנייה מחדשה הנמצאת בבעלי חיים או בבעלי חיים ובבני אדם ברמה שתוכל לגרום להתפשטות מתמשכת בקהילה כבר אומת.
  • שלב חמישי - אותו נגיף גרם להתפשטות מתמשכת ברמה קהילתית בשתי מדינות או יותר באחד מהאזורים המוגדרים על ידי ארגון הבריאות העולמי.
  • שלב שישי - בנוסף לקריטריון שהוגדר בשלב 5, אותו נגיף גרם להתפשטות מתמשכת ברמת הקהילה במדינה נוספת אחת לפחות באזור אחר שהוגדר על פי ארגון הבריאות.
  • תקופת השיא האבוד - שלבי המגפה ברוב המדינות עם סיכויי הישרדות זהים צנחה מתחת לרמות השיא.
  • התקופה אחרי המגפה - רמות האקטיביות של הנגיף חזרה לרמות הנצפות של הנגיף בזמן הרגיל ברוב המדינות עם סיכויי הישרדות זהים.

התגוננות

ההתגוננות מפני מגפות נעשית ברמת המדינה. למדינה יש מנגנונים לרפואה מונעת, כמו חיסונים, וכן מנגנונים לזיהוי מגפות בשלבי התפרצותן הראשונים כמו סטטיסטיקת דיווחים מהדרג המטפל. המדינה עוסקת גם בהעלאת מודעות הציבור לצורך להתגונן מפני מגיפות, וכן חוקרת את מוצאן (חקירה אפידמיולוגית של משרד הבריאות). במקרים מסוימים, היא אף נוקטת בענישה, למשל, כלפי מי שמפיץ מזון מזוהם. מדינות אף מיידעות אחת את השנייה על הסטטיסטיקה הרפואית הקשורה בהתפשטות מחלות עם פוטנציאל גבוה להפוך למגפות.

גורמים

מגפה של מחלה מדבקת באוכלוסייה אנושית יכולה להיווצר במספר דרכים:

  • הווצרות גורם מחלה חדש, למשל, הווצרות זן חדש של נגיף במוטציה בזן קודם או ברקומבינציה בין שני זנים קיימים. רקומינציה בין שני זנים קיימים יכולה להיווצר כשחיות חקלאיות ממינים מגוונים מאוכסנות, כשהן עוד בחיים, בכלובים סמוכים, והן מדביקות זו את זו במחלותיהן. נגיפים של חיות שונות עושים רקומבינציה בפרט שנדבק מכולם, ובהמשך הוא מדביק את האדם.
  • נגיף מחיות בר עובר לחיות חקלאיות ולאדם, או לאדם ישירות. באותו אופן, נגיף מאוכלוסייה אנושית מבודדת עובר לאוכלוסייה האנושית אחרת. מגפות כאלו מתחוללות, למשל, בעקבות שיפורים בתחבורה, שמאפשרים תנועה של אנשים ושל חיות שהסתגלו לאדם (חיות בית, חולדות וכיוצא בזה) ממקום למקום. הן מתחוללות גם בעקבות הרס בתי הגידול של חיות הבר ודחיקתן אל סביבת האדם.
  • שינוי תנאים שמאפשר לגורם מחלה, קשה הדבקה, שהייה באוכלוסייה, להפוך לקל הדבקה. לדוגמה, חילופי עונות יכולים הופכים את מחלות החורף לקלות יותר להדבקה. לעומת זאת, נגיף פוליו מדבק במיוחד דווקא בימי שרב חמים במיוחד. פריצת גבולות הצניעות או צפיפות אוכלוסין יכולות להיות גם כן שינוי בתנאים.

מגפות נודעות

  • בספר שמואל א', פרק ד', הרץ מבשר לעלי על תוצאות המלחמה "ויען המבשר ויאמר נס ישראל לפני פלשתים וגם מגפה גדולה פרצה בעם וגם שני בניך מתו חפני ופנחס וארון האלקים נלקחה" במקרה זה הכוונה היא להרג המוני, מכת מוות.
  • המלחמה הפלופונזית, 430 לפנה"ס: דבר הביא ככל הנראה למות רבע מהלוחמים האתונאים ורבע מהאוכלוסייה האזרחית.
  • המגפה של יוסטיניאנוס: החלה בשנת 541 והיא המקרה המתועד הראשון של מגפת דבר. החלה במצרים והגיעה לקונסטנטינופול. בשיאה גרמה למותם של עשרת אלפים מתושבי העיר מדי יום, ובסך הכול הביאה למות 40% מתושבי העיר.
  • מגפת הדבר באמאוס - בשנת 639 פרצה מגפת דבר בקנה מידה רחב בעיר אמאוס ניקופוליס, פרק זמן קצר לאחר כיבושה בידי האימפריה המוסלמית בהנהגת שושלת הראשידון. המגפה גרמה למספר רב של נספים בקרב הצבא האסלאמי והתושבים המקומיים והאטה את התפשטותה של ח'ליפות ראשידון.
  • "המוות השחור", במאה ה-14. מגפת דבר שהחלה באסיה, והגיעה לים התיכון ולמערב אירופה בשנת 1348. במשך שש שנים גרמה למותם של 20 מיליון מבני אירופה, שהם רבע מכלל האוכלוסייה (חצי מהאוכלוסייה במקומות שנפגעו במיוחד).
  • מגפות כולרה -
  • השפעת הספרדית, בשנים 19181919. החלה באוגוסט 1918 בשלושה מוקדים נפרדים: ברסט, בוסטון ופריטאון, והתפשטה בכל העולם. בתוך שישה חודשים גרמה למותם של 25 מיליון איש. על-פי ההערכות, 17 מיליון מתו בהודו, 500,000 בארצות הברית ו-200,000 בבריטניה. המגפה נעלמה 18 חודשים לאחר שהחלה ומעריכים שקטלה 50 עד 100 מיליון איש.
  • מחלת האבולה שזוהתה לראשונה בזאיר ובסודאן ב-1976, היא מחלה נגיפית שגורמת לדימומים. למחלה עוד אין חיסון נגד הנגיף שגורם לה. כל שנתיים-שלוש בממוצע רואים[דרוש מקור] התפרצות חדשה של המחלה באפריקה. כאשר שיעור הנדבקים נע בין עשרות למאות, ושיעור התמותה עומד על 50% - 90%. תקופת הדגירה תהיה לכל היותר 21 יום והמגפה תיגמר אם אחרי שתי תקופות דגירה (42 יום) לא יאובחנו מקרים חדשים.
  • מגפת האיידס, משנת 1981 ואילך: למגפה תפוצה גלובלית, ובמרבית המדינות אין סימן של ירידה בתפוצה. מעריכים כי נכון ל- 2004 למעלה מ-40 מיליון אנשים ברחבי העולם נושאים את נגיף ה-HIV וכ-27 מיליון מתו עד כה ממחלות הקשורות לאיידס. מקורו של נגיף ה-HIV הוא באפריקה, והתפרץ לארצות הברית דרך הוואיי בין השנים 1966 ו-1972. איידס נחשב[דרוש מקור] למגפה בעלת אחוז הדבקות גבוה של 25% בדרום ומזרח אפריקה. בשנת 2006 שיעור ההימצאות של נגיף ה-HIV בין נשים מעוברות בדרום אפריקה עמד על 29.1%. העלאת המודעות לגבי הדבקויות דרך מגע בדם עזרו בהפחתת קצב ההדבקות במספר מדינות אפריקאיות שמממנות ומעודדות תוכניות חינוך לאומיות. שיעור ההדבקות עולה[דרוש מקור] מחדש באסיה ובאמריקה. מספר המתים מאיידס באפריקה צפוי[דרוש מקור] להגיע ל-90 – 100 מיליון עד שנת 2025.
  • בשנת 2003 רופא איטלקי בשם קארלו אורבאני (1956–2003) זהה לראשונה תסמונת SARS שהיא תסמונת נשימה קשה וחדה כמחלה חדשה, מסוכנת להדבקות, למרות שהוא בעצמו נדבק ונפטר. המחלה נגרמת על ידי נגיף מתת משפחת נגיפי הקורונה (Coronavirus) שמכונה בשם SARS-CoV. מעשים מהירים שנעשו על ידי ארגוני בריאות לאומיים ובינלאומיים כמו ארגון הבריאות העולמי למשל, עזרו בהאטת ההדבקות וההעברה של המחלה ובסופו של דבר שברו את שרשרת ההעברה של המחלה, מה שעזר בהבאת המגפה המקומית לסיומה לפני הפיכתה למגפה. לעומת זאת, המחלה עוד לא הוכחדה והיא עדיין קיימת. היא יכולה להופיע מחדש.
  • חסינות לאנטיביוטיקה - מיקרואורגניזמים עמידים לאנטיביוטיקה, יכולים לתרום להתפרצות מחדש של מחלה שנמצאת כרגע תחת שליטה[2]. למשל, מקרי שחפת עמידה לטיפול היעיל הרגיל בשחפת מהווים גורם דאגה גדול למומחים בבריאות. מדי שנה, כמעט חצי מיליון מקרי שחפת חדשים עמידים בפני מספר תרופות (Multidrug-resistant tuberculosis - MDR-TB) מדווחים מסביב לעולם[3]. לסין והודו יש את השיעור הגבוה ביותר של שחפת העמיד בפני תרופות. ארגון הבריאות העולמי (WHO) דיווח על כמעט 50 מיליון איש בכל העולם שנדבקו ב-MDR-TB, כאשר כ-79% מהמקרים מדובר בחסינות לשלוש אנטיביוטיקות או יותר.
  • מגפת הCOVID-19, מסוף שנת 2019 ואילך. החלה בווהאן, בירת מחוז חוביי שבסין, ומשם נפוצה לעשרות מדינות בעולם. היא מחלה זיהומית הנגרמת על ידי הנגיף SARS-CoV-2, מתת משפחת נגיפי הקורונה. תסמיני המחלה דומים לתסמיני השפעת והם כוללים חום, שיעול ובעיקר בעיות בדרכי הנשימה. במקרים מסוימים המחלה עלולה להוביל לדלקת ריאות קשה, לאי ספיקת כליות ואף למוות. לפי ארגון הבריאות העולמי, עד ה-19 במרץ 2020, נדבקו יותר מ-230 אלף בני אדם ברחבי העולם ויותר מ-9058 איש מתו. רוב הנדבקים הן מסין - שהצליחה לבלום את התפשטות הנגיף באמצעות צעדים משמעותיים, ורוב המתים הם מאיטליה שאיבדה שליטה על המחלה, אך הנגיף מתפשט במהרה במדינות נוספות ברחבי העולם, ובראשן איראן וקוריאה הדרומית.

מלחמות ביולוגיות

ב-1346, הגופות של הלוחמים המונגוליים שמתו ממגפה נזרקו מעל החומות של (besieged Crimean city of Kaffa, now Theodosia). אחרי מצור ממושך, שבמהלכו הצבא המונגולי תחת ג'אני ביג (Jani Beg) סבל ממחלה, הם הזניקו את הגופות של האנשים שנדבקו מעל החומות של העיר להדביק את התושבים. היו השערות שהמעשה הזה היה הסיבה להבאת המוות השחור לאירופה והתפשטותו בה[4][5].

האוכלוסייה האינדיאנית נהרסה בגלל המגע עם העולם הישן על ידי המגע עם מחלות פטאליות. לעומת זאת, ישנו רק מסמך אחד של מקרה של מלחמת חיידקים, שמערבת את הקצין הבריטי ג'פרי אמהרסט (Jeffrey Amherst) והקצין השווייצרי-בריטי הקולונל הנרי בוקה (Henry Bouquet), שהתגובה המשותפת שלהם הייתה שימוש ברעיון של מתן שמיכות המזוהמות בחיידק אבעבועות רוח לאינדיאנים כחלק מתאונה הידועה בשם המרד של פונטיאק (Pontiac's Rebellion), שהתרחשה במהלך המצור על פורט פייט (Fort Pitt) בשנת 1763, בתקופה מאוחרת של המלחמה האינדיאנית-צרפתית. עדיין לא ברור אם הניסיון שלהם הצליח או לא. אבעבועות רוח אחרי מרד פונטיאק הניבה 400,000–500,000 (יכול להיות אפילו עד 1.5 מיליון אינדיאנים)[6].

במהלך המלחמה הסינו-יפנית (1937–1945), יחידה 731 בצבא הקיסרי היפני ביצעה ניסויים בבני אדם על אלפי אנשים, רובם סיניים. במבצע הצבאי שלהם הצבא היפני השתמש בסוגים שונים של נשק ביולוגי על חיילים ואזרחים סיניים. פרעושי מגפה, בגדים מזוהמים, אספקה מזוהמת ששמו אותם בתוך טילים. כולרה, אנתרקס ודבר שנגרמו בעקבות מעשים אלו גבו את חייהם של כ-400,000 אזרחים סיניים[7].

הגדרת מגפה ביהדות

ההלכה מתייחסת למגפות במספר מקומות[8]. על פי ההלכה, התפרצות מחלה (למשל דבר) מוגדרת כמגפה רק אם היא גורמת ל-500 חולים ושלושה מתים במשך שלושה ימים.[9] הגדרה זו גרמה לרב חיים קניבסקי להחליט כי התפרצות נגיף הקורונה בישראל איננה מגפה, ויש לקיים את הלימודים בתלמודי תורה וישיבות כסדרם (בהמשך ההחלטה בוטלה).[10]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקימילון ציטוטים בנושא מגפה בוויקיציטוט

הערות שוליים

  1. www.medicalnewstoday.com/articles/148945.php
  2. Researchers sound the alarm: the multidrug resistance of the plague bacillus could spread. Pasteur.fr
  3. Health ministers to accelerate efforts against drug-resistant TB. World Health Organization
  4. http://wwwnc.cdc.gov/eid/article/8/9/01-0536_article
  5. D. Hank Ellison (August 24, 2007). Handbook of Chemical and Biological Warfare Agents. CRC Press. pp. 123–140. ISBN 0-8493-1434-8.
  6. ראו Greenwood Publishing Group
  7. Christopher Hudson (2 March 2007). "Doctors of Depravity". London: Daily Mail
  8. זמן מגיפה: מה היהדות אומרת על מגיפות?, באתר הידברות, ‏15 במרץ 2020.
  9. תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף יט עמוד א
  10. יענקי כץ, ‏ההחלטה למחר בלבד: תלמודי התורה והישיבות ילמדו רגיל, באתר כיכר השבת, 14 במרץ 2020

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0