יקטרינה דולגורוקובה
| לידה |
14 בנובמבר 1847 מחוז נובוהרד-וולינסקי האימפריה הרוסית,  |
|---|---|
| פטירה |
15 בפברואר 1922 (בגיל 74) ניס, הרפובליקה הצרפתית השלישית,  |
| דת | הכנסייה האורתודוקסית הרוסית |
| בן זוג | אלכסנדר השני, קיסר רוסיה |
הנסיכה יַקְטֵרִינָה דּוֹלְגוֹרוֹקוֹבָה (ברוסית: Екатерина Долгорукова; 14 בנובמבר 1847 – 15 בפברואר 1922) הייתה אשתו של אלכסנדר השני, קיסר רוסיה, החל משנת 1880, לאחר מות אשתו הראשונה מריה, נסיכת הסן.
ביוגרפיה
יקטרינה נולדה ב-14 בנובמבר 1847 במחוז נובוהרד-וולינסקי אשר באימפריה הרוסית והגיעה מבית הנסיכים הרוסי דּוֹלְגוֹרוֹקוֹב, שנודע על שירותם לצארים והקיסרים הרוסים. הוריה היו הנסיך מיכאל מיכאילוביץ' דולגורוקוב וורה גברילובנה וישנבסקה ובצעירותה המשפחה עברה למוסקבה.
משפחתה
אביה היה נכדו של הנסיך אלכסיי גריגורייביץ' דולגורוקוב, שנודע בקרבתו לפיוטר השני, קיסר רוסיה ובנו של פיוטר הגדול. בתו של הנסיך אלכסיי יקטרינה אלכסייבנה דולגורוקובה הייתה מאורסת לפיוטר השני, אך החתונה מעולם לא התקיימה בגלל מותו של פיוטר מאבעבועות שחורות.
סבא רבא של ורה גברילובנה, אלוף-משנה וישנבסקי, היה פקיד חשוב בחצר יליזבטה, קיסרית רוסיה, לבסוף הפך גם לבעלה המורגנטי.
קשר עם הצאר
באוגוסט 1857 פגשה יקטרינה בת העשר לראשונה את אלכסנדר השני, בן ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה כאשר נערך תמרון צבאי באחוזת משפחתה. כשאביה של יקטרינה פשט את הרגל, אלכסנדר לקח על עצמו לשלם עבור חינוך ילדיו. הבנים נשלחו לאקדמיה צבאית בסנקט פטרבורג והבנות נשלחו למכון סמולני, גם הוא בסנקט פטרבורג.
בשנת 1865, כאשר אשתו הקיסרית מריה, נסיכת הסן, הייתה חולה, ערך הקיסר אלכסנדר השני ביקור רשמי במכון סמולני שם פגש ביקטרינה בת ה-17. יקטרינה ואלכסנדר החלו להיפגש בגנים הסמוכים לארמון החורף, ואמה של יקטרינה כמו גם מנהלת מכון סמולני עודדו אותה לשמור על קשר עם הקיסר. בשנת 1867 היא הפכה לזוגתו הלא רשמית של הקיסר.
ביוני 1867 אלכסנדר נסע ליריד העולמי בשנת 1867 בפריז, שם המהגר הפולני אנטוני ברזובסקי ירה בכרכרה וניסה להתנקש בחיי הקיסר. כשחזרו לסנקט פטרבורג, אלכסנדר דאג ליקטרינה לגור קרוב לארמון החורף. אלכסנדר דאג לאחותה הגדולה של יקטרינה להתחתן עם אחד מגנרליו הדתיים, כך שיקטרינה תוכל לחיות רשמית עם אחותה.
זמן קצר לפני שמתה אשתו של אלכסנדר, מריה, נסיכת הסן, העביר אלכסנדר את יקטרינה וילדיה לארמון החורף, מה שהחריף עוד יותר את היחס העוין שרבים מבני משפחת רומנוב ובית המשפט הרוסי נטרו כלפי יקטרינה. בית המשפט התחלק לשני פלגים: תומכי דולגורוקוב ותומכי יורש העצר, הקיסר לעתיד אלכסנדר השלישי.
ב-3 ביוני 1880 נפטרה הקיסרית מריה, נסיכת הסן משחפת. כעבור שישה שבועות, ב-18 ביולי 1880, אלכסנדר ערך נישואים מורגנטיים עם יקטרינה. נישואים אלה גרמו לשערורייה במשפחה הקיסרית והפרו את הכללים הרוסיים האורתודוקסים בנוגע לתקופת ההמתנה לנישואין מחדש בעקבות מות בן הזוג.
אלכסנדר העניק לאשתו הטרייה את התואר הנסיכה יורייבסקאיה והעניק לגיטימציה לילדיהם שעוצבו אז בתוארי נסיך ונסיכה. ב-5 בספטמבר 1880 הפקיד אלכסנדר השני 3,302,910 רובל זהב בחשבון בבנק המדינה עבור יקטרינה וילדיה.
רצח אלכסנדר
ב-13 במרץ 1881 נפל הקיסר אלכסנדר השני קורבן להתנקשות כשפצצה הושלכה לכרכרתו. הוא ביקש להחזיר אותו לארמון החורף למות. כשהמשפחה הקיסרית שמעה את החדשות, הם הגיעו לארמון החורף. המראה שקיבל את פניהם היה קודר. פניו וגופו של אלכסנדר השני היו שלמים, אך רגליו התפוצצו עד ברכיו. החדר התחיל להיות צפוף ככל שהגיעו עוד בני משפחה. בנו הבכור של אלכסנדר השני, אלכסנדר השלישי ואשתו דאגמאר, נסיכת דנמרק (מריה פיודורובנה) הגיעו.
יקטרינה רצה בהיסטריה לחדר, השליכה את עצמה על גופת בעלה, נישקה את ידיו וקראה בשמו. במשך 45 דקות, אלה שנמצאו בחדר צפו בחייו של אלכסנדר השני מתפוגגים. בשעה 15:35 הוא נפטר, וכשהמשפחה הקיסרית כרעה על ברכיה להתפלל, יקטרינה התעלפה והועברה מהחדר, בגדיה ספוגים בדם בעלה המנוח.
זמן קצר לאחר הלווייתו של אלכסנדר, יקטרינה עזבה את רוסיה לנצח. היא עברה אל הרפובליקה הצרפתית השלישית ובשנת 1888 התיישבה בניס בריביירה הצרפתית. יקטרינה נפטרה ב-15 בפברואר 1922, בגיל 74, בעוד כספה החל להיגמר. היא נקברה בבית העלמין של הכנסייה האורתודוקסית בניס.
קישורים חיצוניים
- יקטרינה דולגורוקובה, באתר המוזיאון הבריטי
- גנאלוגיה של משפחת דולגורוקובה (ברוסית)
- יקטרינה דולגורוקובה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
