הנרי רולינסון
ערך זה עוסק במדינאי ואשורולוג. אם התכוונתם לגנרל מלחמת העולם הראשונה, ראו 
אלוף סר הנרי רולינסון (באנגלית Sir Henry Creswicke Rawlinson, 1st Baronet; 5 באפריל 1810 - 5 במרץ 1895) היה קצין בחברת הודו המזרחית, פוליטיקאי בריטי ומזרחן, המתואר לעיתים כאבי האשורולוגיה. רולינסון היה אחד מהדמויות הדומיננטיות בטענה כי בריטניה חייבת לבדוק את השאיפות הרוסיות בדרום אסיה. הוא היה חסיד נלהב של מדיניות תקיפה באפגניסטן, ויעץ לשמור על קנדהאר. הוא טען כי רוסיה הצארית תתקוף ותספח את קוקאנד (Khokand), בוכרה וחיווה (מה שהם אכן עשו), והזהיר שהם יפלשו לפרס (איראן של היום) ולאפגניסטן כהכנה לפלישה להודו הבריטית.
קורותיו
הוא נולד בצ'אדלינגטון (Chadlington), אוקספורדשייר, בנו השני של אברהם טיאק רולינסון (Abram Tyack Rawlinson), ואחיו הבכור של ההיסטוריון, ג'ורג' רולינסון.
שירות צבאי
בשנת 1827, לאחר שהתמחה בשפה הפרסית, הוא נשלח לאיראן, עם קצינים בריטיים נוספים כדי לאמן ולארגן מחדש את כחותיו של השאה. חילוקי דעות בין החצר הפרסית וממשלת בריטניה הסתיימו בעזיבתם של הקצינים הבריטיים.
רולינסון החל לחקור כתובות פרסיות, ובמיוחד בכתב יתדות שלא פוענח עד אז. הוא היה בקרבתה של כתובת ביסותון, ליד העיר כרמאנשאה במערב איראן, במשך שנתים. הוא החל לתמלל את הכתב בפרסית עתיקה בכתובת התלת לשונית שנכתבה בפרסית עתיקה, עילמית ובבלית (שהיא צורה מאוחרת של אכדית). כתובת זו נכתבה על ידי דריווש הראשון מתישהו בין הכתרתו כמלך של הממלכה האחמנית בקיץ 522 לפנה"ס ומותו בסתיו 486 לפנה"ס.
קריירה פוליטית
רולינסון התמנה לתפקיד פוליטי בקנדהאר בשנת 1840. בתפקידו זה שמש במשך שלוש שנים, ועבודתו הפוליטית הייתה נעלה כמו גבורתו במהלך המלחמה באפגניסטן; בעבור זה תוגמל על ידי החברה באות מסדר האמבט בשנת 1844.
בדרך מקרה, המושל הכללי שמע אודותיו, והביא למינויו כסוכן פוליטי בסעודיה העות'מאנית. וכך הוא עבר לבגדד, בה הוא הקדיש את מרצו ללימודי כתב היתדות, עד אשר הצליח, במאמץ רב, לפענח את כתובת ביסותון במלואה. לאחר שצבר ידע רב ערך בנושאים אלה ודומיהם, בנוסף לידע גאוגרפי רב אותו צבר במסעות מחקר רבים (כולל ביקור אצל סר אוסטן הנרי לייארד בחורבות נינוה), הוא חזר לאנגליה לחופשה ב-1849.
הוא נבחר כעמית של החברה המלכותית בפברואר 1850, בזכות היותו "מוצא המפתח לפרסית העתיקה, בבלית ואשוריות בכתב היתדות. כותב מסמכים שונים על פילולוגיה, עתיקות, והגאוגרפיה במסופוטמיה ובמרכז אסיה. ומדען בולט".
רולינסון נשאר בבית במשך שנתים, ב-1851 פרסם את זיכרונותיו על כתובת ביסותון, וקודם לדרגת הסגן אלוף. הוא העביר את אוסף העתיקות יקר הערך שלו של חפצים מבבל, מממלכת סבא, ומהאימפריה הסאסאנית לחבר הנאמנים של המוזיאון הבריטי, שהעניק לו סכום משמעותי כדי להמשיך בחפירות שהחל לייארד בבבל ובאשור. במהלך 1851 הוא חזר לבגדד. חפירות נערכו בניהולו, והעלו ממצאים יקרי ערך, שתרמו משמעותית לפענוח כתב היתדות. תרומתו הגדולה ביותר של רולינסון לפענוח כתב היתדות הייתה הגילוי כי לסימנים בודדים היו מספר אפשרויות לקריאתן בהתאם להקשר שלהם.
לאחר תאונת רכיבה בשנת 1855 חזר לאנגליה, ובשנה זו גם התפטר מתפקידו בחברת הודו המזרחית. בשובו לאנגליה קיבל את אות מפקד האבירות של מסדר האמבט, והוא מונה למנהל כתר של חברת הודו המזרחית.
40 שנותיו הנותרות היו מלאות בפעילות - פוליטית, מדינית ומדעית - ורוב זמנו שהה בלונדון. במהלך שנת 1858 הוא התמנה לחבר במועצת הודו הראשונה, אך התפטר במהלך 1859 עם השלחו לפרס כמיופה כוח יוצא דופן ונציג מוסמך. בתפקיד זה החזיק שנה אחת בלבד, וזאת בשל אי שביעות רצונו בנוגע לעמדתו הרשמית שלו שם. לפני שליחותו הוא כיהן בפרלמנט כחבר פרלמנט (MP) מטעם מחוז רייגייט (Reigate) מפברואר עד ספטמבר 1858. הוא היה שוב MP עבור מחוז פרום (Frome) בין השנים 1865-1868. הוא מונה למועצת הודו שוב בשנת 1868, והמשיך לשרת בה עד מותו.
חיין המאוחרים
הוא הציג את דעותיו בספרו "אנגליה ורוסיה במזרח" (1875). הוא היה בחבר הנאמנים של המוזיאון הבריטי מ-1876 עד מותו. הוא קיבל את תואר אביר הצלב הגדול (G.C.B.) בשנת 1889, ותואר ברונט בשנת 1891; היה נשיא האגודה הגאוגרפית המלכותית בין 1874-1875, ושל האגודה האסייתית בין 1878-1881, וכן קבל תוארי כבוד מאוניברסיטאות אוקספורד, קיימברידג', ואדינבורו.
הוא נישא לואיזה קרוליין הרקורט סימור ב -2 בספטמבר 1862, עמו היו לו שני בנים: הנרי ואלפרד. הוא התאלמן ב-31 באוקטובר 1889 ונפטר בלונדון שש שנים מאוחר יותר.
מעבודותיו
העבודות שפרסם רולינסון כוללות ארבעה כרכים של כתובות בכתב יתדות, שפורסמו תחת פיקוחו בין 1870 ו-1884 על ידי החבר הנאמנים של המוזיאון הבריטי; את כתובת ביטוסטון בכתב יתדות פרסי (1846-1851); תיאור ההיסטוריה של אשור (1852); פרשנות על כתובות בכתב יתדות מבבל ואשור (1850); הערות על ההיסטוריה המוקדמת של בבל (1854); ואנגליה ורוסיה במזרח (1875). הוא גם תרם לפרסומים של חברות מלומדות. הוא כתב מאמרים על בגדד, הפרת וכורדיסטן למהדורה התשיעית של אנציקלופדיה בריטניקה, יחד עם כמה מאמרים אחרים העוסקים במזרח, והוא סייע בעריכת התרגום של ההיסטוריות של הרודוטוס על ידי אחיו, ההיסטוריון ג'ורג' רולינסון.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
