כתב יתדות
כתב יתדות (בלעז: כתב קוניפורמי) הוא שיטת כתב קדומה שהייתה נפוצה באזור מסופוטמיה, סוריה, ממלכת פרס, ובאזור של אררט (טורקיה של ימינו). סימני הכתב מורכבים מטביעות יתד (מכאן שמו) העשוי ממקל שנלחץ על לוחות חומר (טיט רטוב) ויצרו סימנים שונים המורכבים משילובים שונים של סימני יתדות. הלוחות נשרפו והוקשו ויצרו לוחות חרס. שיטת הכתב הייתה כתב הברתי שכל אות בו מציינת הברה שונה. כך, למשל, הסימן גל יכול לציין מילה שנהגית כך, אבל כחלק ממילה שימש כהברה שנקראת כך בתוך המילה.
השפה האוגריתית נכתבה בכתב יתדות אחר, האלפבית האוגריתי, שהיה אבג'ד.
מקור הכתב
כתב היתדות הוא מן צורות הכתב הקדומות ביותר בתולדות האנושות. הכתב פותח על ידי השומרים סמוך לשנת 3000 לפנה"ס מכתב ציורים של עם קדום אשר התגורר בדרום מסופוטמיה (עם שכנראה לא היה ממוצא שומרי או שמי). סימני התמונות הועברו אל מילים בעלות צליל דומה לשמותיהן או מילים בעלות משמעות דומה. בתחילת השימוש בכתב מספר הסימנים היה כ-2,000, במשך הזמן מספר הסימנים הצטמצם ל-600–800 סימנים.
התפתחות הסימנים
הכתב שימש במשך כ-3,000 שנה, במשך זמן זה חלה בו התפתחות והוא עבר מספר שלבים. הכתב היה בשימוש עד המאה הראשונה לספירה ואז הוחלף לחלוטין באלפבית. הכתב מורכב מצירוף של סימנים הברתיים ועיצורים. רוב הסימנים הם רבי הגאיים, כלומר אפשר לקרוא אותם ביותר מדרך אחת, ומובנו של הסימן הוא לפי ההקשר. ובמקביל ישנם הגאים אשר יש להם סימנים שונים. כתב היתדות עבר מספר שינויים במשך כל תקופת השימוש בו. הדוגמה שלהלן מדגימה את השינויים שהכתב עבר.
- הסימן סָג שמשמעותו היא ראש
- שלב 1 – מראה את המילה בשלב של כתב הציורים בערך 3000 לפנה"ס.
- שלב 2 – מתוארך ל-2800 לפנה"ס הסימן של הראש הסתובב על צידו
- שלב 3 - הציור הופך מופשט יותר וקיבל סימן (אידאוגרמה), זהו הכתב הקדום המתוארך ל-2600 לפנה"ס.
- שלב 4 – שלב 4 הוא שלב 3 כאשר הוא כתוב באמצעות יתד על גבי חרס.
- שלב 5 - מייצג את הסימן בסוף האלף השלישי לפנה"ס
- שלב 6 - מייצג את הכתב האשורי הקדום בתחילת האלף השני לפנה"ס, כתב זה אומץ על ידי החיתים
- שלב 7 – הוא סימן פשוט יותר של כתב היתדות האשורי מתחילת האלף הראשון לפנה"ס ועד להיעלמות הכתב.
בתקופות הקדומות ביותר הסימנים סודרו בתיבות והשורות נקראו מלמעלה למטה. לאחר מכן שונה כוון הסימנים ב-90 מעלות והשורה נקראה משמאל לימין.
מספרים
ערך מורחב – ספרות בבליות
כתב יתדות כולל גם שיטת ספירה וסימנים לציון מספרים. בשיטה זו נעשה שימוש לראשונה בסביבות המאה ה-19 לפני הספירה. היא התבססה על בסיס 60, והיא העתיקה ביותר הידועה שמשתמשת בערכי מיקום (בדומה לשיטה העשרונית המקובלת כיום), כלומר שיטה שבה ערכה של ספרה נקבע לא רק לפי צורתה, אלא גם לפי מיקומה במספר.
לשיטת הספירה יש הדים גם כיום: אנו מחלקים כל שעה ל-60 דקות, וכל דקה ל-60 שניות. כמו כן, כאשר אנו מודדים זוויות באמצעות מעלות, אנו מייחסים להקפה אחת של מעגל ערך של 360 מעלות.
השימוש בכתב על ידי עמים אחרים

התעודה הראשונה בכתב היתדות נמצאה בארך בשכבה מסוף האלף הרביעי לפנה"ס. ב-2500 לפנה"ס לערך אימצו האכדים את הכתב השומרי. האכדים היו עם ממוצא שמי אשר שפתם הייתה שונה לחלוטין, אי לכך עיצורים שמים רבים אי אפשר היה לבטא במדויק באמצעות הסימנים שבכתב השומרי. ברבע האחרון של האלף השלישי לפנה"ס אומץ כתב היתדות על ידי החורים והעילמים. כתב היתדות היה בשימוש בבבל ואשור. טקסטים בכתב היתדות נמצאו במאה ה-18 לפנה"ס באללח' על חופו המזרחי של הים התיכון. מכתבי אל-עמארנה שנכתבו במצרים במאה ה-14 לפנה"ס נכתבו בכתב זה. השימוש בכתב הגיע במאה התשיעית לפנה"ס גם לאוררטו. הכתב נמצא בשימוש גם אצל החיתים. כתב היתדות השומרי-אכדי שימש יסוד גם לשתי שיטות של כתבי יתדות אלפביתיים: כתב היתדות של אוגרית שכלל כ-30 סימנים, וכתב היתדות הפרסי–אחמני הקדום אשר כלל 41 סימנים.
היעלמות הכתב
במחצית הראשונה של האלף הראשון לפנה"ס החל הכתב האלפביתי הארמי-עברי לדחוק את השימוש בכתב היתדות. גם בבבל ובפרס בתקופה האחמנית ואחר כך בתקופה הממלכה הסלאוקית, עד שהשימוש בכתב נעלם כליל במאה הראשונה לספירה. המסמך האחרון בכתב יתדות שנמצא הוא טקסט אסטרונומיה מבבל המתוארך לשנת 75 לספירה. כתב היתדות נשתכח במשך השנים שלא היה בשימוש. התיירים האירופאים הראשונים אשר הגיעו למסופוטמיה במאה ה-18 שנתקלו בסימנים החרותים, אף לא זיהו את הסימנים ככתב.
פענוח כתב היתדות
חקר התרבויות העתיקות שהשתמשו בכתב יתדות נקרא אשורולוגיה. בתחילת המאה ה-17 ביקר האציל האיטלקי פייטרו דלה וַאלֶה במסופוטמיה והוא הראשון אשר זיהה את חורבות בבל, כאשר חזר לאירופה הביא איתו מבבל מאור ומפרספוליס לוחות עם כתובות, הוא הבין שהלוחות כתובים באותיות דמויות יתד. הלוחות פורסמו לאחר מותו. בשנת 1778 עשה הדני קרסטן ניבור העתקים מכתובות שונות של פרספוליס. אלו היו העתקים הראשונים אשר היו מקיפים ומדויקים מספיק כדי לשמש בסיס לפענוח. בשנת 1802 בדק ג' פ' גרוטפנד את העתקיו של ניבור והצליח לזהות נכון 12 מסימני כתב היתדות הפרסי העתיק. זו הייתה תחילתו של הפענוח. בשלב ראשון בודדו הסימנים שסימנו את שמות המלכים, שמות אבותיהם ותואריהם. השמות האלה הושוו לשמות אשר היו ידועים ממקורות אחרים: מקורות עבריים, יווניים ופרסיים מאוחרים יותר.
הטקסט הראשון המלא אשר פוענח כהלכה היה כתובת של דריווש הראשון, הנקראת כתובת ביסותון אשר הייתה כתובה בשלוש שפות. הפענוח נעשה על ידי הנרי ק' רולינסון אשר טיפס על סלע והעתיק את הכתובת. החפירות הראשונות בצפון מסופוטמיה שהחלו בשנת 1842 הביאו לגלויים רבים, חשיפת ארמונות, תבליטי אבן ועוד. בשנת 1854 נחשפה הספרייה הגדולה של אשורבניפל בנינוה אשר גילויה אפשר המשך פענוח של הכתב.
בארכאולוגיה של ארץ ישראל
עד שנת 2012, 95 מקורות כתובים בכתב היתדות נתגלו ב-28 אתרים שונים בחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל. כמחצית מהטקסטים (42 במספר) זוהו על ידי המחברים כשייכים לתקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל. שאר הטקסטים מתחלקים בין תקופת הברונזה התיכונה, לתקופת הברזל בארץ ישראל. אפיון נוסף של הממצא בארץ ישראל הוא המגוון הרב של הסוגה הספרותית ושפות הכתיבה המצויים בהם, בין השאר: מכתבים, טקסטים אדמיניסטרטיביים, טקסטים משפטיים, כתובות מונומנטליות רשמיות, לחשים מאגיים, ואפוסים. בשפות אכדית, שומרית, ושפות כנעניות[1]. בין השאר נמצאו:
מכתבי תענך
ערך מורחב – מכתבי תענך
מכתבי תענך - שלושה עשר לוחות שהתגלו באתר הארכאלוגי תל תענך בדרום עמק יזרעאל. הלוחות כתובים בכתב יתדות בשפה האכדית על גבי חרס (בדומה למכתבי אל-עמארנה). 12 תעודות התגלו בחפירות של 1903–1904, ותעודה נוספת התגלתה על ידי אלברט גלוק בשנת 1968. התעודות הן מתקופה שקדמה לתקופת אל-עמארנה והן מתוארכות לתקופת הברונזה המאוחרת א, אבל מבחינת סגנונן שייכות לאותה תרבות[2].
תל חצור
ב-2010, נחשפה בחפירות תל חצור תעודת חרס בת כ-3,800 שנה, הכוללת חוקים בסגנון חוקי חמורבי הכתובה בכתב יתדות בשפה האכדית. זו הייתה הפעם הראשונה שבה נחשפה בארץ ישראל תעודה שנכתבה בסגנון כתיבתו של מלך בבל חמורבי, ושקודקס חוקיו היה הנרחב ביותר במזרח הקדום[3].
תל אפק
בתל אפק (אנטיפטריס) נמצאו שישה שברים של לוחות טין כתובים בכתב יתדות, כנראה חלק מארכיון שהיה במקום. ביניהם, קטע של עלילה מיתולוגית, מילון למונחי עבודת האדמה בשפות האכדית והשומרית; ומילון נוסף, שכלל נוסף על האכדית והשומרית, גם את השפה הכנענית[4]. הממצא החשוב ביותר מן הארמון הוא מכתב שלם על לוח טין, כתוב באכדית, שנשלח מאוגרית, בשנת 1230 לפנה"ס בקירוב. המכתב נשלח מאדם בשם תכוחלינו אל בכיר בממשל המצרי בארץ-ישראל בשם חיא, שניהם דמויות מוכרות היטב בתכתובת הדיפלומטית הבינלאומית מאותה תקופה[5].
תל חדיד
במהלך החפירות הארכאולוגיות בשולי תל חדיד[6], מטעם אוניברסיטת תל אביב, נחשפו שתי תעודות כתובות בכתב יתדות, במצב השתמרות מצוין[7]. שתי התעודות הן מסמכים משפטיים הכתובים באשורית.
- שטר מכר של קרקעות משנת 698 לפנה"ס
- שטר הלוואה משנת 664 לפנה"ס.
תעודות אלה מצטרפות לשתי תעודות בכתב יתידות הכתובות באשורית, מן השנים 651 ו-649 לפנה"ס, שהתגלו בתל גזר, כ-10 ק"מ מדרום לתל חדיד.
כתב יתדות והמקרא
מקורות רבים הכתובים בכתב יתדות דומים לכתבי המקרא או מספרים על דמויות או אירועים שגם מחברי המקרא הזכירו. בין השאר:
- סיפור המבול המופיעה בעלילות גילגמש. בלוח 11 מבין 12 לוחות שאוחסנו במוזיאון הבריטי ופוענחו על ידי ג'ורג' סמית (אנ') בשנת 1872[8]. בעלילה זו ניכר דמיון לסיפור המקראי. לדוגמה, הספינה, המיקום הגאוגרפי (בקרבת הר אררט), הצלת הגיבור ובעלי החיים בחסדי הקל, שליחת הציפורים (בהן יונה ועורב) לראות אם קלו המים, קרבן התודה המוקרב בסוף הסיפור.
- בתעודות אל-יהודו מוזכרים בעלי שמות יהודאים הדומים ללשון המקרא.
- חוקי חמורבי - חוקרים רבים עמדו על הדמיון הניכר בין חוקי התורה לחוקי חמורבי, הן מבחינת תוכנם ולעיתים אף מבחינת לשונם. להלן כמה דוגמאות, הממחישות דמיון זה[9]:
חמורבי: אם יצא איש אל עדות סרה במשפט, ואת אשר אמר לא הוכיח, אם הדין ההוא דין מוות, האיש ההוא יומת: אם יצא אל עדות השעורה או הכסף, את עונש הדין ההוא יישא: (חוקים 4-3)
תורה: כִּי יָקוּם עֵד חָמָס בְּאִישׁ לַעֲנוֹת בּוֹ סָרָה: וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב לִפְנֵי ה' לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים וְהַשֹּׁפְטִים אֲשֶׁר יִהְיוּ בַּיָּמִים הָהֵם: וְדָרְשׁוּ הַשֹּׁפְטִים הֵיטֵב וְהִנֵּה עֵד שֶׁקֶר הָעֵד שֶׁקֶר עָנָה בְאָחִיו: וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו: (ספר דברים, פרק י"ט, פסוקים ט"ז-י"ט)
חטיפה
ניאוף
- בחוקי אשנונה קיים דמיון לחוקי התורה בחוקים שבין אדם לחברו. למשל, בחוק אשנונה (סעיף 53) כתוב: ”שור כי יגח שור אחר והמיתו, שני בעלי השוורים יחצו את כסף השור החי וגם את כסף השור המת”. בדומה למה שכתוב בספר שמות בתורה: ”וְכִי-יִגֹּף שׁוֹר-אִישׁ אֶת-שׁוֹר רֵעֵהוּ וָמֵת, וּמָכְרוּ אֶת-הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת-כַּסְפּוֹ וְגַם אֶת-הַמֵּת יֶחֱצוּן“ (כ"א, לה).
ראו גם
לקריאה נוספת
- חיים ברמט ומיכאל ויצמן, אבלה – תעלומה ארכאולוגית, הוצאת כתר, 1982, פרק 4: "הבה נלמד כתב יתדות".
- W. Horowitz and T. Oshima with S. Sanders, Cuneiform in Canaan. Cuneiform from the Land of Israel in Ancient Times, Israel Exploration Society and the Hebrew University of Jerusalem, 2006
קישורים חיצוניים
- על כתב יתדות בקברים באור (באנגלית)
- כתב יתדות ב-answers.com
- ספריית כתב יתדות באתר אוניברסיטת לוס אנג'לס
- כתב יתדות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ נתן וסרמן, חורבן גדול הוא גם עדן לחופרים, באתר הארץ, 31 ביולי 2007
ויין הורוביץ, תעודות חדשות מתקופת הברונזה בחצור, קדמוניות, חוברת 143, 2012, עמ' 34 - ^ ציפורה כוכבי-רייני, למלך אדוני: מכתבי אל-עמארנה, ירושלים, מוסד ביאליק, 2005 עמוד 14
- ^ אסף שטול-טראורינג, נחשפה תעודה בת 3,800 שנה בסגנון חוקי חמורבי, באתר הארץ, 27 ביולי 2010
- ^ נתן סרמן, חורבן גדול הוא גם עדן לחופרים, באתר הארץ, 31 ביולי 2007
- ^ משה כוכבי, אפק - אנטיפטריס - חמשת אלפים שנות היסטוריה, רעננה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1989
- ^ אתר רשות העתיקות
- ^ התעודות פורסמו לראשונה על ידי פרופ' נדב נאמן ופרופ' רן צדוק מאוניברסיטת תל אביב
- ^ The tragic tale of George Smith and Gilgamesh
- ^ תל חצור: נחשפה תעודת חוקים בסגנון חוקי חמורבי, באתר ynet, 26 ביולי 2010
מסופוטמיה | ||
---|---|---|
ממלכות | ||
שומר | אומה • אור • ארידו • ארך • אשנונה • באד-טיבירה • בורסיפה • דיר • לגש • מלגיום • נגירסו • ניפור • סיפר • כיש • שדופום • שורופק | ![]() |
עילם | שושן • אנשאן | |
אכד | אכד • מארי • גותים | |
אמורי | איסין • לרסה | |
בבל | התקופה הבבלית הקדומה • כשים • התקופה הנאו-בבלית • כשדים • דור-כוריגלזו | |
אשור | אשור • כלח • דור שרוכין • נינוה • חרן • אימגור-אנליל | |
חור | מיתני • אורקש • נוזי • אוררטו | |
נושאים מרכזיים | ||
ממשל | מלכי שומר • מלכי אשור • מלכי בבל | |
מיתולוגיה | מיתולוגיה מסופוטמית • הוראות שורופק • אנומה אליש • עלילות גילגמש • מרדוך • קינת ניפור • הדת הבבלית אשורית | |
שפה | כתב יתדות • אלפבית ארמי • שומרית • עילמית • אכדית • ארמית • חורית | |
נהרות | פרת • חידקל • חבור • בליח • דיאלא • הזב הגדול • הזב הקטן |