קזבק (הר)
.jpg) | |
| הפיסגה המושלגת של קזבק | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג הר | הר געש שכבתי רדום |
| גובה | 5,050 מטר[1] |
| מיקום |
 גאורגיה |
| רכס הרים | הרי הקווקז |
| מספר הר געש | -0104-02[1] |
| התפרצות אחרונה | 750 לפנה"ס לערך |
| העפלה ראשונה | 1868 על ידי פרשפילד, מור וטוקר |
| קואורדינטות | 42°42′0″N 44°31′0″E / 42.70000°N 44.51667°E |
|
(למפת הרי הקווקז רגילה)   קזבק | |
קזבק (בגאורגית: მყინვარწვერი, מקינווָארצווֶרי) הוא אחד מההרים העיקריים של רכס הרי הקווקז, הממוקם בגאורגיה וחולש על העיר קזבגי, ליד הגבול עם צפון אוסטיה. ההר הוא השלישי בגובהו מבין הרי גאורגיה (אחרי ההר שחארה וג'נגה) והשביעי בגובהו מבין הרי הקווקז. הגאורגים מכנים אותו "הר המקינווארצוורי" שפירושו "הר הקרחון" או "הר הקרח".
גאולוגיה וגאוגרפיה
קזבק ממוקם ברכס הרי החוח, רכס הרים בצפון הרי הקווקז, ונחתך על ידי ערוץ הנהרות ארדון וטרק. ההר עצמו שוכן בקצה העתק בורג'ומי-קזבקי, שהוא המשכו של העתק צפון אנטוליה. האזור פעיל מבחינה טקטונית, פעילות המתבטאת בריבוי רעידות אדמה קטנות המתרחשות במרווחי זמן קבועים. מערכת גאותרמית של מעיינות חמים מכתרת את ההרים.
קזבק הוא הר געש רדום המורכב מזרמי לבה טרכיטית. להר מבנה של חרוט געשי כפול, שבסיסו שוכן בגובה 1,770 מטרים. קזבק הוא הגבוה בקבוצת הרי הגעש החרוטיים בסביבתו, הכוללת את חברג'ינה שגובהו 3,142 מטרים.
מדרונותיו התלולים של ההר אינם מאפשרים קיום של קרחונים גדולים, ושטחם הכולל של אלה המצויים בראשו מגיע ל-135 קמ"ר. ההתמוטטות האחרונה של קרחון קולקה בצפון אוסטיה שברוסיה ליד קזבק בשנת 2002 יוחסה לפעילות של סולפטרות במדרונות הצפוניים של ההר, אף שלא התרחשה התפרצות געשית. דייבדרוק – הקרחון הידוע ביותר בקזבק, משתרע מן הפסגה אל המדרונות הצפון-מזרחיים של ההר, לתוך ערוץ הנושא אותו שם. גובהו של הקרחון מגיע ל-2,295 מטרים. למרגלות ההר, מצדו המזרחי, עוברת הדרך הצבאית הגאורגית, החוצה את מעבר דריאל בגובה 2,378 מטר.
העפלה ראשונה לפסגת ההר נעשתה בשנת 1868 על ידי שלושה חברים במועדון האלפיני של לונדון בליווי מדריך שווייצרי. תשע העפלות נוספות נרשמו לזכותה של מטפסת הרים מרוסיה החל משנת 1900.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
