הר הואופ (שטח חסות רוס)
.jpg) | |
| הר התקווה (מאונט הופ, אנטארקטיקה), הגבעה בצורת כיפה משמאל, צולמה על ידי משלחת נמרוד, 1908 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| גובה | 1,170 |
| מיקום | לרגלי קרחון בירדמור, מדף הקרח רוס, אנטארקטיקה |
| קואורדינטות | 83°45′S 171°00′E / 83.750°S 171.000°E |
|
(למפת אנטארקטיקה רגילה) | |
הר התקווה (באנגלית: Mount Hope) הוא גבעה בצורת כיפה, שגובהה כ-1,170 מטרים מעל פני הים, לרגלי קרחון בירדמור, מדף הקרח רוס, אנטארקטיקה.
היסטוריה
הגבעה התגלתה ב-3 בדצמבר 1908 על ידי ארנסט שקלטון וקבוצת הקוטב הדרומי שלו, במסעם לעבר הקוטב הדרומי כחלק ממשלחת נמרוד. באמצעות הטיפוס על גבעה זו זכתה הקבוצה לתצפית הראשונה שלה אל הקרחון, שפתח לפניה את הדרך אל רמת הקוטב והקוטב עצמו.
שקלטון רשם ביומנו:
הגענו אל בסיס ההר, בתקווה לטפס עליו כדי להשקיף אל הסביבה [...] בקושי רב נאחזנו וטיפסנו על פני ההר הסלעיים, ואז עלינו במדרון מתון, עוטה שלג [...] מראש הרכס הזה נפתחה לפנינו בבת אחת הדרך דרומה, כי לנגד עינינו השתרע קרחון אדיר [...] משתרע הלאה דרומה אל פנים הארץ עד שבסופו של דבר נראה כמתמזג ברמת קרח פנים-יבשתי.
שקלטון קרא לגבעה, שסיפקה את נקודת התצפית הזאת "Mount Hope" ("הר התקווה"), על שום התקווה שנטעה בלבותיהם. קבוצתו של שקלטון העפילה מן הקרחון אל הרמה, אבל שבה על עקבותיה לפני שהגיעה אל הקוטב. כעבור שלוש שנים, הלכה קבוצת הקוטב של קפטיין סקוט, ממשלחת טרה נובה, באותו נתיב והגיעה אל הקוטב (חמישה שבועות אחרי קבוצתו של רואלד אמונדסן), אך כל אנשיה גוועו בדרך חזרה. "הר התקווה" היה אתר המצבור האחרון שהניחה קבוצת ים רוס ב-1916, לספק סיוע לצעדה הכושלת של שקלטון לחציית הקוטב, שהייתה אמורה להוות את שיאה של המשלחת הטראנס-אנטארקטית האימפריאלית, היא משלחת "אנדיורנס".
קישורים חיצוניים
- הר התקווה, במערכת המידע לשמות גאוגרפיים (אנ') (באנגלית)
