ואלראם השני, רוזן נסאו
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה. ואלראם השני, רוזן נסאו (בגרמנית: Walram II. von Nassau; בערך 1220[1][2] – 24 בינואר 1276),[1] היה רוזן נסאו והוא האב הקדמון של הענף הוולרמיאני של בית נסאו.
ביוגרפיה
ואלראם היה בנם השני של היינריך השני, רוזן נסאו ומטילדה מחלרה וזוטפן,[1][2][3] בתם הצעירה של אוטו הראשון, רוזן חלרה וריכרדיס מבוואריה[1][2] (בעצמה בתו של אוטו הראשון, דוכס בוואריה מבית ויטלסבאך). ואלראם מוזכר לראשונה באמנה מיום 20 ביולי 1245.[1]
ואלראם ירש את אביו לפני 1251, יחד עם אחיו אוטו הראשון.[1][2][3][4][5] הם קיבלו הרשאות עיירה עבור הרבורן מהמלך הגרמני וילם בשנת 1251.[4]
ואלראם ואוטו חילקו את הרוזנות שלהם ב-16 בדצמבר 1255 עם נהר לאהן כגבול. הסכם החלוקה ידוע כיום בשם Prima divisio. האזור שמדרום ללאהן: הלורדויות ויסבאדן, אידשטיין, האמטר ויילבורג (עם הוורהולץ) ובליידנשטט, הוקצו לוואלראם.[5] טירת נסאו ותלויות (Dreiherrische), [6] ה-Ämter Miehlen ו-Schönau (מנזר Schönau ליד Strüth über Nastätten) [7] וכן ה-Vierherrengericht, [8] טירת לורנבורג, אסטראו (שהייתה בבעלות משותפת עם הרוזנים של דיאץ) והפייף בהסן נותרו בבעלות משותפת.[5]מאוחר יותר, אולי זמן קצר לאחר סיום הסכם החלוקה, הביע ואלראם חוסר שביעות רצון מחלק מהוראות האמנה וקרא עליהם תיגר. לא ידוע אם כבר פעל בהשפעת מחלת הנפש ממנה סבל. מה שבטוח הוא שבהתקפת אי שפיות הוא שרף את העותק שלו של חוזה החלוקה.[9]
ואלראם היה הופמרשל וגהיימראט של רודולף הראשון, מלך גרמניה.[2][3]
ואלראם איבד כמה ערים, כולל נידרלהנשטיין, פפנהופן וואלנדר, לארכיבישוף של טריר. הוא גם המשיך את פיוד דרנבאכר נגד הסן. הוא מת - לכאורה מהפרעה נפשית - ב-24 בינואר 1276. ירש אותו בנו אדולף.
משפחתו
ואלראם התחתן לפני 1250[1] עם אדלהייד מקצנלנבוגן,[1][2] בתו של דיתר הרביעי, רוזן קצנלנבוגן והילדגונדה.[1][2] נולדו להם הילדים הבאים:[1][2][3]
- דיתר ( בערך 1250 - 23 בנובמבר 1307), היה הארכיבישוף של טריר 1300–1307.
- אדולף (בערך 1255 - 2 ביולי 1298), ירש את אביו כרוזן נסאו, היה מלך גרמניה 1292–1298.
- ריכרדיס (נפטרה ב-28 ביולי 1311), הייתה נזירה במנזר סנט קלרה במיינץ ואחר כך במנזר קלנטל שליד ויסבאדן.
- מתילדה (מתה צעירה).
- אימגינה (מתה לפני 1276), אולי נישאה לפרידריך מליכטנברג.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 1.8 1.9 Cawley.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 2.7 Dek (1970).
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 Vorsterman van Oyen (1882).
- ^ 4.0 4.1 Becker (1983), p. 11.
- ^ 5.0 5.1 5.2 Huberty, et al. (1981).
- ^ Castle and Amt Nassau bore the name Dreiherrische because until 1778 it was jointly owned by the Ottonian branch and two sub-branches of the Walramian branch (Nassau-Usingen and Nassau-Weilburg). See: Huberty, et al. (1981).
- ^ The Ämter of Miehlen and Schönau remained jointly owned until 1303, after which they were transferred to the Walramian branch and both sub-branches owned them jointly until 1778. See: Huberty, et al. (1981).
- ^ The Vierherrengericht was named after its four owners, the counts of Katzenelnbogen (Hessen), Diez (Nassau-Diez), Nassau-Usingen and Nassau-Weilburg. In 1774 these areas, around the city of Nastätten and composed of thirty-eight villages, were divided. See: Huberty, et al. (1981).
- ^ Sauer (1896).
