ויטריפיקציה
ויטריפיקציה (Vitrification) או זִגּוּג (מלטינית: vitreum, זכוכית) היא תהליך הפיכתו של חומר לזכוכית, בעיקר באמצעות קירור מהיר בעזרת טמפרטורת מעבר זכוכיתית או תגובה כימית.
ויטריפיקציה היא חלק מרכזי בשיטת שימור תאים ורקמות בהקפאה לאורך זמן ולשיטה זו יתרונות שונים על-פני שימור באמצעות הקפאת רקמות רגילה. השיטה פותחה ביפן.
רקע
עד המצאת שיטת הוויטריפיקציה התבצע שימור תאים ורקמות בעיקרו באמצעות הקפאה רגילה. להקפאה זו היו מספר חסרונות, וביניהם בעיית היווצרות גבישי קרח זעירים ברקמה המוקפאת, וכתוצאה מכך הרס מעטפת התא והרקמה בכלל. בעיה זו הייתה בעיקרה באופנים בהם היה צורך בהישארות הרקמה במצב בו היא תוכל לתפקד כרגיל שוב עם הפשרתה (ראו להלן שימושים). הוויטריפיקציה פותרת בעיה זו בהיותה מחליפה את נוזלי הגוף יוצרי הבעיה, בחומרים כימיים מסוג קריו-פרוטקטנט (Cryoprotectant) אשר הופכים את הרקמה לזגוגיתית וקשיחה מחד, אך אינם פוגעים בה מאידך.
תיאור תהליך הוויטריפיקציה
- סילוק הנוזלים מן הרקמה המטופלת
- החדרת חומרים כימיים מסוג קריו פרוטקטנט אל הרקמה
- קירור מהיר (לעיתים כמה פעמים) של הרקמה על לטמפרטורה של לפחות 130 מעלות צלזיוס מתחת לאפס
שימושים
קריוניקה
מצדדי הקריוניקה טוענים כי יכולות ההחייאה ילכו וישתפרו עם השנים, עד שיבוא יום ובו הרפואה תוכל להחזיר אדם לחיים באמצעות גוף מוקפא בלבד. בשל כך נפוצה שיטת הזיגוג בקרב מצדדי שיטה זו. ברוב מקרי הקריוניקה, בשל יוקר התהליך מתבצעת הקפאה חלקית בלבד של איבר מסוים (בדרך-כלל המוח), הטיעון הנטען על ידי מצדדי השיטה הוא, כי באותו יום שבו תוכל הרפואה להחזיר אדם לחיים בשיטת הקריוניקה, היא גם תוכל לשחזר את כל גופו באמצעות איבר אחד בלבד.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: ויטריפיקציה |
| ערך מילוני בוויקימילון: זגוג |
