רבי זכריהו אלפנט
 | |
| לידה |
11 פברואר 1886 ט"ו שבט תרכ"א קאראס הונגריה |
|---|---|
| פטירה |
יוני 1957 (בגיל 71) י"ג אייר תש"א ניו יורק |
| מקום פעילות | ניו יורק |
| תחומי עיסוק | רבנות |
| תפקידים נוספים | מוכר ספרים |
| חתימה |
 |
שגיאת לואה: wrong date.שגיאת לואה ביחידה יחידה:תאריך_עברי בשורה 54: attempt to perform arithmetic on field '?' (a nil value).
רבי זכריהו אלפנט (יידיש: זכריהו עלעפאנט או זכריה עלעפאנט, הונגרית: Zoltan Elefánt, אנגלית: Sol Elefant; נולד 11 פברואר 1886, קאראס, הונגריה - נפטר יוני 1957 ניו יורק) היה רב, מחבר-ספרים, מוציא לאור ומוכר ספרים.
ביוגרפיה
רבי זכריהו אלפנט נולד בעיירה קאראס, הונגריה, לאביו הרב דב בעריש אלפנט, ואמו מרת בבא. הוא גדל בסביבה חסידית, וכבחור למד בישיבת סיגט, וישיבות נוספות.
מספר שנים לפני מלחמת העולם הראשונה, נישא לשרה לבית כהנא (נולדה בפולין), שהיתה מיוחסת לבעל קונטרס הספקות. בשנת 1923, היגר עם אשתו ושלושת ילדיו שנולדו עד אז, לניו יורק. בניו יורק, שימש כרב בית כנסת לתקופה מסויימת, ואחר כך פתח חנות ספרים במורד מנהטן, ברח' קנאל 40, שם מכר "כתבי-יד יקרי-המציאות"[1] וכן ספרי-תורה.[2]
בשנת תרח"ץ הוציא לאור עם אביו, הרב דב בעריש אלפנט, את ספרו של הרב של אביו, (רבי חיים צבי מנהיימר), שו"ת "עין הבדלח" . אחרי פטירת אביו, הוציא לאור ספר נוסף, ספר "עין הבדולח" (שיעורים על הש"ס), בשנת ה'תש"ד.
בספריה הלאומית בישראל שמורים שני כתבי יד עם חותמתו של ר' זכריה אלפנט, שמוצאם מן הספריה הפרטית שלו.[3]
רשימה חלקית של ספרים שהודפסו ע"י "הוצאת זכריהו אלפנט"
- שו"ת עין הבדולח - ה'תרצ"ח
- עין הבדולח : חידושים על סוגיות הש"ס, עין הבדולח - שיעורים על הש"ס - ה'תש"ד.
- חידושי הר"ן - מס' ראש השנה - ה'תש"ו.
- חידושי הר"ן - מסכת גיטין - תש"ו
- חידושי הר"ן - מס' עבודה זרה - ה' תש"ו.
- ר' ידעיה בן אברהם הפניני הבדרשי, בחינות עולם, מתורגם לאנגלית - 1951
קישורים חיצוניים
- עין הבדולח : חידושים על סוגיות הש"ס, ניו יורק, ארה"ב: הרב זכריהו עלעפאנט, 1944.
- רבי יקותיאל יהודה גרינוואלד, כל בו על אבילות, כרך א, ניו יוארק תש"ז, עמ' 380: "ידידי הרה"ח ר' זכריהו עלעפאנט מברוקלין כתב לי, וזה לשונו 'הנה הרבה פעמים באים אלי אנשים כדי לכתוב להם נוסח על מצבות, ועשיתי לעצמי גדר להוכיחם ולהגיד להם שאסור לחרות על האבן יום הפטירה במנין השנים שמונים נוצרים... מאד אני מתפלא על הרבנים הגאונים בפה שאין אחד מהם פוצה פה ומצפצף על הנבלה הזאת להוכיח את משפחת הנפטר ולהורות להם הדרך למחוק מהמצבה חשבון השנים...'".
- רבי יקותיאל יהודה גרינוואלד, כל בו על אבילות, כרך ב, ברוקלין תשי"א, עמ' 147.
- ד״ר יוחנן כהן־ישר, "ספר חדש של פרופ׳ נהר על המהר״ל", המעין (תשרי תשכ"ז), כרך ז, גליון א, עמ' 78, לערך (א74), סיפר אודות ספרו של ראב״ד ר׳ צבי הירש פרידמן (ברוקלין)משנת ה'תשט״ז (1956): "עשרות שנות שבתו של המחבר בארה״ב, לא 'צננו' את התלהבותו ורוח הקרב שלו, בסידרת הקונטרסים שלו בשם הכללי ״צבי חמד״, מתריע מדי פעם על תקלה מסוימת, או פס״ד שלא כדעתו. הפעם יוצא בקונטרס ל״ד... הקונטרס נערך בתשובה לשאלת תלמידו זכרי׳ עלעפאנט...".
הערות שוליים
- ^ ראה מה שכתב ר' יצחק גליק להלן: בנימין וואלף לעוו, שערי תורה, חלק ד, כרך א, עמ' 11: "לזכר עולם ולעי"נ הרבני הגדול בתורה מוה"ר זכרי' עלעפאנט ז"ל ובנו הרה"ח מו"ה חיים אלי' ז"ל נפט' כ"ג אייר תשל"א , אשר הצילו ושמרו על כתבי היד של רבינו, ומהם זכיתי והגיעו לרשותי".
- ^ ראה, לדוגמא: המאור, שנה ג, חוברת ו (ב) (אדר ה'תשי"ב), עמ' 29, פרסומת: "זכרי' עלעפאנט, מוכר ספרים...";
וכן לדוגמא: המאור, שנה א, חוברת ב (ניסן ה'תש"י), עמ' 21, פרסומת: "מוציא לאור ספרים וכתבי יד יקרי המציאות...". - ^ ר' אהרן קוטנא - חדושים על התלמוד: על מסכתות חולין, בבא מציעא, בבא קמא, יומא, מכות, כתובות, קידושין, ברכות. החותמת שלו נמצאת בעמ' 131
ר' אהרן קוטנא - חדושים על התלמוד: על מסכתות ברכות, שבת, כתובות, פסחים, עירובין, סוכה, יומא ומגילה
