חוק המרכז למורשת יהדות אתיופיה
 | |
| תאריך לועזי | 1 באפריל 2012 |
|---|---|
| תאריך עברי | ט' בניסן תשע"ב |
| כנסת | הכנסת השמונה עשרה |
| תומכים | 9 |
| מתנגדים | 0 |
| חוברת פרסום | ספר החוקים 2352, עמ' 323 |
| הצעת חוק | פרטית |
| משרד ממונה | משרד התרבות והספורט |
| מס' תיקונים | 1 |
| נוסח מלא | הנוסח המלא |
חוק המרכז למורשת יהדות אתיופיה, התשע"ב-2012 בא במטרה להקים מרכז מורשת שינציח וישמר את מורשת יהדות אתיופיה בעבר ובהווה. משכנו הקבוע של המרכז למורשת יהדות אתיופיה יהיה בירושלים. ירושלים הייתי שזורה עמוק בתפילת, בשירה, בסגירה ובכיסופים אליה לאורך ההיסטוריה של יהודי אתיופיה זהו טבעי שהמרכז יקום בירושלים (ירוסלם). המדינה ביקשה להעביר את הפעילות ואת ענייני התקציב של המרכז מיוזמות פרטיות של עמותות ונדבנים לאחריות המדינה. המרכז נמצא בתהליך איסוף חומרים היסטוריים אודות מורשת יהודי אתיופיה.
התאגיד הסטטוטורי מכוח חוק - "המרכז מורשת יהדות אתיופיה", יהווה גוף ידע ממלכתי ומרכזי, לחקר תרבותה ומורשתה של קהילת יהודי אתיופיה בישראל. הגוף יהווה בית תרבותי ומרכזי למוסדות, גופים, עמותות ויזמים פרטיים העוסקים בתרבות יהודי אתיופיה ברמה המקומית, הארצית והלאומית, תוך שיתוף פעולה הדוק עם כולם יחד. המרכז ישתלב ביחידת המורשת של מינהל תרבות במשרד התרבות והספורט, ויכלול בין היתר מכון מחקר וארכיון. המרכז למורשת יהדות אתיופיה, יהיה מוסד עדכני ומתקדם, שתפקידו להוות השראה ומקור לסנכרון בין תרבות אורלית עשירה ועתיקת יומין של יהדות אתיופיה על גווניה, לבין התרבות האוריינית והטכנולוגית של ישראל כיום. המרכז לא רק יפגיש בין העבר וההווה, אלא יאפשר הזדמנות ליצירת אייקונים, אובייקטים ותכני תרבות חדשים, שנועדו להוסיף משמעות מעשירה ומשלימה לתרבות הישראלית הקיימת. מקום הקבע של המרכז יהיה בירושלים, המקום הטבעי לקהילה שכל מאווייה הופנו לירוסלם (ירושלים).
רקע לחוק
מאז עלתה של הודי אתיופיה לארץ ישראל היה לה חזון להקמת ולבניית מרכז תרבותי וממלכתי מטעם המדינה ובאחריותה. הממשלה החליטה להקים את המרכז במחצית השנייה של שנות ה-90 וזאת בעקבות לחץ אשר לו היו שותפים כל הארגונים הפועלים למען יהודי אתיופיה. למרות התערבות הארגונים החלטת הממשלה לא מומשה. רק בשנת 2012, חוקקה הממשלה את חוק המרכז למורשת יהדות אתיופיה. המשמעות של החוק הייתה העברת הפעילות וענייני התקציב של המרכז מיוזמות פרטיות של עמותות ונדבנים לאחריות המדינה. מדובר בתאגיד ממלכתי עליו המדינה לוקחת אחריות ומממנת אותו באופן זהה לשאר עשרות המוסדות התרבותיים הקיימים בישראל. המרכז ישמש כארכיון להנצחת מורשתה ותרבותה של יהדות אתיופיה, וכן כמכון מחקר ובית מדרש לידע אקטיבי ואקטואלי. זאת במטרה להנחיל את הזיכרון הפרטי והקולקטיבי, זהותה, מורשתה, ותרבותה של יהדות אתיופיה לדורות הבאים, וכן להפוך את תרבותם של יהודי אתיופיה לנחלת הכלל כחלק ממסורת ישראל ותרבותה על כל גווניה.[1]
כמו כן תכליתו של המרכז היא להשפיע על תרבות החברה וזהותה, בין אם זה עבור אנשי הקהילה ובין אם זה עבור כל אזרח אחר. דהיינו, המרכז יהווה מעין תיווך בין התרבות ההיסטורית העתיקה של הקהילה לבין המתחולל ומתרחש בימינו אנו, כך שלא ייווצר מצב של נתק בין ההיסטוריה של העם היהודי לבין ההיסטוריה של יהודי אתיופיה. מיד לאחר כניסת החוק לספר החוקים של מדינת ישראל נבחרה מועצה אשר בראשה עומדת ד"ר שמחה גתהון, וכן הוקמה מועצה ציבורית על ידי שרת התרבות והספורט המורכבת מנציגי משרדי הממשלה. הוחלט כי מינוי המנכ"ל למרכז יאושר על ידי השרה ועל ידי וועדת המינויים במשרד המשפטים. כמו כן נקבע כי מקום הקבע של המרכז יהיה בירושלים.[1]
עיקרי החוק
כאמור "התאגיד הממלכתי - המרכז למורשת יהדות אתיופיה" נחשב כתאגיד המבוקר על ידי הממשלה. התאגיד נועד להקים מרכז לחקר מורשתה של יהדות אתיופיה אשר יכלול מכון וארכיון לשימור המידע הקיים וכמו כן גם מידע חדש. במסגרת החוק ממונה מועצה אשר תפקידה לפקח על המרכז לבקר אותו.
תפקידי המועצה הם: לקבוע את מדיניותו הכללית של המרכז ולהתוות את קווי הפעולה שלו, כמו כן לאשר את תקציב המרכז ואת תוכנית העבודה השנתית שלו וכן לקבל דוחות על פעילות המרכז ממנהל המרכז, לפקח על ביצוע פעילות המרכז ולהגיש לשר אחת לשנה דו"ח פעילות.[2] כמו כן המועצה דנה בפעילותו ובסדרו התקין של המרכז ובין היתר ממנה את הנהלת המרכז. המועצה מורכבת מנציגים מטעם הציבור ואליהם מתווספים גם נציגים מטעם משרדי הממשלה הרלוונטיים לנושא.[2]
אם המועצה לא תמלא את תפקידה, רשאי שר התרבות המדע והספורט להורות על פיזורה ולמנות מועצה חדשה.
מנהל המרכז ימונה על ידי המועצה לתקופה של חמש שנים, וניתן למנותו מחדש באישור השר לתקופת כהונה אחת נוספת. תפקידיו של המנהל הם: לנהל את המרכז – המכון והארכיון. כמו כן ליישם את החלטות המועצה. בנוסף, להכין תוכנית עבודה שנתית ותקציב שנתי ולהגישו למועצה אחת לשנה.[2]
לפי החלטת הממשלה, המרכז כולל מכון וארכיון. המכון יפעל להעמקת הידע ולהעשרתו בכל הקשור לתחומי ההיסטוריה, דברי הימים, הדת, המשפט והתרבות של יהדות אתיופיה. כמו כן המכון יקיים פעילויות אקדמיות לקידום מטרות אלו הכוללות קבוצות מחקר, סמינרי מחקר, הרצאות פומביות וכנסים בהשתתפות חוקרים. בנוסף המכון יקיים ויפעיל ספריית מחקר ועיון ויפרסם מחקרים בתחומי פעילותו, לעומת זאת הארכיון יהיה חלק מהגנז"ך שיטפל בחומר ארכיוני הנוגע ישירות ליהדות אתיופיה.
קשיים במימוש החוק
החוק להקמת "המרכז למורשת יהדות אתיופיה" נחקק כבר בשנת 2012. בהמשך לחקיקה צצו קשיים בהקמת המרכז, מכיוון שלא מונה מנכ"ל ונוצרה בעיית תקציב.
עד 2017 לא הוקם המרכז בעקבות קשיים תקציביים ומנהלתיים, אף על פי שעיריית ירושלים ערכה טקס הנחת אבן פינה. רק לאחר כניסת מנכ"ל המרכז לתפקידו נפתח המרכז בפתח תקווה ולא בירושלים, כפי שנקבע לפני כן.
בשנת 2014 תוקצב המרכז בסכום של כ-3.5 מיליון ש"ח שמהם נוצלו בפועל 47 אלף ש"ח בלבד. בשנת 2015 תוקצב המרכז בסכום של כ-3.6 מיליון ש"ח שמהם נוצלו 113 אלף ש"ח בלבד, כלומר התקציב נוצל באופן חלקי קטן מאוד וזאת משום שהמועצה לא איישה את משרת המנכ"ל, כפי שנקבע בחוק.
כתוצאה מבעיות התקציב נוצר מחסור של כ-500 אלף ש"ח להקמת המרכז, הדבר כמעט הוביל לאיבוד המגרש עליו אמור היה להיבנות המרכז.[2]
בשנת 2015 מונה המנכ"ל, והדבר השפיע משמעותית על ניצול התקציבים שהוקצו להקמת המרכז. בסופו של התהליך לאחר המאמצים הוקם "המרכז למורשת יהדות אתיופיה" ונפתח בספטמבר 2017 בפתח תקווה ובערים נוספות, אך לא בירושלים. המרכז מוגדר כמוסד ללא כוונת רווח.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 המרכז למורשת יהדות אתיופיה, באתר משרד התרבות והספורט (ארכיון)
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 סחבת בת ארבע שנים בהקמת מרכז מורשת יהדות אתיופיה, באתר הכנסת
קישורים חיצוניים
חוק המרכז למורשת יהדות אתיופיה, בספר החוקים הפתוח
היסטוריית החקיקה של חוק המרכז למורשת יהדות אתיופיה, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
