חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף חסינות פרלמנטרית)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמל ישראל
ערך זה הוא חלק מסדרת
ממשל ופוליטיקה של ישראל

חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951 מקנה לחברי הכנסת חסינות, בדומה למקובל בפרלמנטים אחרים בעולם, מתוך תפישה שראוי להגן על פעילותו של חבר הכנסת מפני גורמים בשלטון אשר יבקשו להצר את צעדיו. החוק עוסק בזכויות נוספות של חברי הכנסת. לעניין חוק זה, דינו שר שאינו חבר הכנסת, כדין שר שהוא חבר הכנסת. החוק אושר בכנסת הראשונה ב-25 ביוני 1951.[1]

תוכן החוק

חסינות

חסינות במילוי התפקיד

סעיף 1 לחוק מקנה לחבר הכנסת חסינות מהותית/עניינית - חסינות בפני סנקציות פליליות בגין פעולות שביצע במסגרת מילוי תפקידו כחבר הכנסת. חסינות זו היא מוחלטת ואינה ניתנת להסרה.

היועץ המשפטי לכנסת, איל ינון, קבע כי: "תכנון מראש של התבטאות המהווה עבירה, לא חוסה תחת החסינות, וניתן כעיקרון להעמיד חבר כנסת לדין בגינה, כמו כל אדם אחר. בכלל זה, פרסום מתוכנן של עניינים סודיים שפרסומם מהווה עבירה, בין במליאת הכנסת ובוועדות ובין בתקשורת או בכל מסגרת אחרת, אינו חוסה תחת החסינות וחבר הכנסת עלול להיחקר ולעמוד לדין בגינו."[2]

חסינות בפני דיון פלילי

סעיף 4 לחוק מקנה לחבר הכנסת חסינות דיונית. כתב אישום נגד חבר הכנסת, בעבירה שסעיף 1 אינו חל עליה, שנעברה בזמן היותו חבר הכנסת או לפני שהיה לחבר הכנסת, יוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה. חבר הכנסת שהוגש נגדו כתב אישום רשאי לפנות תוך 30 ימים לוועדת הכנסת ולבקש שתעניק לו חסינות מהנימוקים הבאים:

    • העבירה נעשתה במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו כחבר הכנסת וחלות הוראות סעיף 1.
    • כתב האישום הוגש שלא בתום לב או תוך הפליה.
    • הדין עם חבר הכנסת מוצה על ידי ועדת האתיקה.
    • ההעמדה לדין תפגע בתפקוד הכנסת ובייצוג ציבור הבוחרים ואי העמדה לדין לא תפגע באינטרס הציבורי.

עד יולי 2005 הוענקה חסינות זו אוטומטית, מבלי שחבר הכנסת יבקש אותה, והסרתה דרשה החלטה של ועדת הכנסת והחלטת המליאה בהצבעה חשאית. מאז יולי 2005 על חבר הכנסת המעוניין בחסינות לבקש אותה, ואם ועדת הכנסת החליטה להיענות לבקשתו, החלטתה טעונה אישור המליאה בהצבעה גלויה. מאז תיקון החוק רק שניים מחברי הכנסת הגישו בקשה לחסינות:

ההצעה לשינוי החוק באה בהמשך לביקורות רבות על החסינות שלה זוכים הח"כים, במקרים רבים ללא הצדקה. המצדדים בהצעה לשינוי החוק טוענים כי בהצבעת הח"כים בעד או נגד חבריהם קיים ב"השאלה": שמור לי ואשמור לך. כך למשל עתרה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ בעקבות החלטת הכנסת שלא להסיר את חסינותו של ח"כ מיכאל גורלובסקי שהואשם בזיוף, מרמה, והפרת אמונים, בגין הצבעה כפולה במליאת הכנסת. החלטת בג"ץ לבטל את החלטת הכנסת להשאיר את חסינותו עוררה ביקורת בקרב חברי הכנסת על ההתערבות בהחלטותיה.

בג"ץ קבע שרק הערכה של חברי הכנסת שהיועץ המשפטי לממשלה נהג שלא בתום לב בהגשת כתב האישום כנגדם יכולה להצדיק אי-הסרת חסינות. החוק החדש הרחיב את העילות לחסינות מצד אחד, ומצד שני מנע את הענקתה האוטומטית[דרוש מקור].

בשנת 1985 הגיש יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ מיכה רייסר, הצעת חוק לביטול החסינות הפלילית של חברי הכנסת[5] אך זו לא התקבלה.

החסינות הדיונית אינה חלה על העבירות הבאות ודינו של חבר הכנסת לעניין עבירות אלה כדין כל אדם:

(1) עבירת תעבורה כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת התעבורה;
(2) עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי כל חיקוק;
(3) עבירה מינהלית שדינה קנס מינהלי קצוב.

ניתן להעמיד חבר הכנסת לדין לאחר סיום כהונתו בגין מעשים שאינם מוגנים על ידי החסינות המהותית, בלי שיתאפשר לו לבקש הענקת חסינות. התקופה שבה נמנעה, מכוח חוק זה, הבאתו של חבר הכנסת לדין על עבירה מסוימת, לא תבוא במניין תקופת ההתיישנות לגבי אותה עבירה.

חסינות בפני מעצר

סעיף 3 לחוק קובע "חבר הכנסת לא ייעצר אלא אם נתפש בשעה שעשה מעשה פשע שיש עמו שימוש בכוח או הפרעת השלום או בגידה".

חסינות בפני חיפוש

סעיף 2 לחוק קובע שחבר הכנסת יהיה חסין בפני חיפוש בדירתו ובפני חיפוש בגופו או בחפציו, חוץ מן החיפוש במקום שנועד לבדיקה מטעם שלטונות המכס.

שופט של בית המשפט העליון רשאי להתיר בצו חיפוש אצל חבר הכנסת, אם שוכנע שיש יסוד לחשד שחבר הכנסת חשוד בעבירה של בגידה או ריגול (סימנים ב׳ או ד׳ בפרק ז׳ לחוק העונשין), שעונשה עשר שנות מאסר או יותר, והחיפוש הכרחי למניעתה או לחקירתה של עבירה כאמור.

חסינות בפני האזנת סתר

סעיף 2א לחוק קובע "חבר הכנסת יהיה חסין בפני האזנת סתר".

שופט של בית המשפט העליון רשאי להתיר בצו האזנת סתר, אם שוכנע שיש יסוד לחשד שחבר הכנסת חשוד בעבירה ונתקיימו התנאים שבאחד מאלה:

  • נתבקש לכך בכתב מאת ראש רשות ביטחון, כשהעבירה היא מסוג פשע שיש בה סכנה לפגיעה בביטחון המדינה, והאזנת הסתר הכרחית מטעמי ביטחון המדינה;
  • נתבקש לכך בכתב מאת קצין משטרה מוסמך, כשהעבירה היא עבירה של גרימת מוות (סעיפים 300 עד 301ג לחוק העונשין), עבירה שיש בה סכנה לפגיעה בביטחון המדינה או עבירה של עסקת סמים כהגדרתה בפקודת הסמים המסוכנים, או קשר לעבור אחת העבירות האמורות, והאזנת הסתר הכרחית למניעתה או לחקירתה של העבירה.

חסינות בפני קובלנה פלילית

סעיף 4א לחוק קובע "לא תוגש קובלנה פלילית נגד חבר הכנסת בשל עבירה שנעברה בזמן היותו חבר הכנסת או לפני שהיה לחבר הכנסת".

זכויות נוספות

  • חבר הכנסת פטור מחובת שירות סדיר לפי חוק שירות ביטחון ומכל חובת שירות לפי חוק אחר, אם לא החליטה הכנסת החלטה אחרת בימי מלחמה. חבר הכנסת אינו פטור מחובת שירות מילואים לפי חוק שירות המילואים, אולם הסידורים בדבר המועד למילוי חובה זו ייקבעו על ידי ועדת הכנסת בהתייעצות עם שר הביטחון או עם בא כוחו.
  • נדרש חבר הכנסת למסור עדות לפני בית משפט, ייקבע המועד לגביית עדותו בהסכמת יושב ראש הכנסת.
  • חופש התנועה בתחום המדינה: שום הוראה האוסרת או המגבילה את הגישה לכל מקום במדינה, שאינו רשות היחיד, לא תחול על חבר הכנסת, אלא אם היה האיסור או ההגבלה מטעמים של ביטחון המדינה או של סוד צבאי.
  • חופש יציאה לחו"ל: שום הוראה המתנה את היציאה מן המדינה בקבלת היתר או רישיון לא תחול על חבר הכנסת אלא בימי מלחמה. חבר הכנסת היוצא את המדינה זכאי לקבל דרכון דיפלומטי.

הגבלות על חבר הכנסת

  • איסור עיסוק נוסף:
  • איסור לכהן כנבחר ציבור

היסטוריה חקיקתית

החוק אושר בכנסת הראשונה ב-25 ביוני 1951.[1]

מקרי הסרת חסינות או אי קביעת חסינות

תאריך חבר הכנסת האשמה גזר דין
11 באוגוסט 1954 שלמה לביא[6] דריסת אדם למוות קנס בסך 100 ל"י
20 בדצמבר 1954 ישראל שלמה בן-מאיר[7] השגת רישיון להעברת מט"ח בטענת שווא זוכה
8 בפברואר 1955 שמעון בז'רנו[8] נהיגה במהירות מופרזת (80 קמ"ש) קנס בסך 50 ל"י
16 במאי 1960 משה דיין גרימת תאונה עקב אי עצירה באור אדום -
14 ביולי 1965 יצחק רפאל[9] קשירת קשר לקבלת שוחד -
29 בנובמבר 1966 מרדכי סורקיס גרימת תאונה עקב מעבר באור אדום במהירות גבוהה -
17 ביולי 1978 שמואל רכטמן[10] קבלת שוחד הורשע ונידון למאסר בפועל
1 באוגוסט 1979 שמואל פלאטו-שרון הבטחת שוחד לבוחריו 3 חודשי עבודות שירות ו-15 חודשי מאסר על תנאי
13 בינואר 1981 אהרון אבו חצירא קבלת שוחד זיכוי
18 במאי 1981 אהרון אבו חצירא מעילה בכספים זיכוי
25 בדצמבר 1984 מאיר כהנא התססה והסתה -
15 באוקטובר 1985 מוחמד מיעארי הזדהות עם ערפאת בכנס ציבורי -
1991 יאיר לוי גניבה בידי מנהל, זיוף מסמך בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד ומרמה והפרת אמונים בתאגיד 4 שנות מאסר בפועל, 3 שנות מאסר על תנאי וקנס בסך 275,000 ש"ח
6 בינואר 1993 האשם מחאמיד התבטאות מעודדת טרור -
- רפאל פנחסי העברת כספים שלא כדין 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי
ספטמבר 1996 אריה דרעי קבלת שוחד והעברת כספי משרד הפנים לגופים חרדיים שהוקמו על ידי ש"ס מאסר בפועל של שלוש שנים וקנס כספי של 250,000 ש"ח.
5 ביולי 2000 יצחק מרדכי 18 חודשים מאסר על תנאי
6 במרץ 2001 אביגדור ליברמן תקיפת קטין ואיומים - פיצויים של 10,000 ש"ח לילד וקנס של 7,500 ש"ח
5 בנובמבר 2001 עזמי בשארה תמיכה בארגון טרור וארגון טיולים למדינת אויב כתב האישום בוטל שכן נקבע שעומדת לו החסינות המהותית
2002 סאלח טריף מתן שוחד 6 חודשי עבודות שירות, קנס על-סך 25,000 ש"ח ו-18 חודשי מאסר על תנאי
10 בנובמבר 2003 נעמי בלומנטל מתן שוחד בחירות הרשעה - קנס כספי ומאסר על תנאי
26 בינואר 2004 יחיאל חזן[11] הצבעה כפולה במליאת הכנסת הרשעה
20 בדצמבר 2004 יאיר פרץ[12] ניסיון קבלת תואר אקדמי במרמה הרשעה
26 בינואר 2010 סעיד נפאע[13] מגע עם סוכן זר ונסיעה לארץ אויב 12 חודשי מאסר ו־6 חודשי מאסר על תנאי
21 בדצמבר 2016 באסל גטאס[14] הברחת טלפונים סלולריים לאסירים ביטחוניים 2 שנות מאסר[15]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

  • ויקיטקסט חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים

    1. 1.0 1.1 חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א-1951, ס"ח 80 מ-3 ביולי 1951
    2. איל ינון, גבולות חסינות חברי הכנסת ביחס להתבטאויות המהוות עבירה, באתר הכנסת, 18 בפברואר 2013
    3. יפתח בריל ודרור שרון, ‏סחבת, בג"צים וקניית זמן: נתניהו רוצה חסינות כמו פעם. המשרוקית של גלובס בדקה מי עשה זאת לפניו, באתר גלובס, 17 במאי 2019
    4. מורן אזולאי וגלעד מורג, נתניהו הגיש את בקשת החסינות: "כתב האישום הוגש בחוסר תום לב", באתר ynet, 2 בינואר 2020
    5. יהושע ביצור, רייסר מציע לבטל החסינות הפלילית של הח"כים, מעריב (עיתון), 4 בנובמבר 1985
    6. דוד תדהר (עורך), "שלמה לביא", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ו (1955), עמ' 2548
    7. יחיעם ויץ, הקשר בין הון, שלטון ובן-גוריון, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2007
    8. עוז אלמוג, ‏משלטון מפא"י לשלטון בג"ץ, בארכיון האינטרנט של אתר "אנשים ישראל"
    9. עוז אלמוג ודוד פז, ‏זרמים אידיאולוגיים וסגנונות חיים באוכלוסיה הדתית-לאומית, בארכיון האינטרנט של אתר "אנשים ישראל"
    10. גיל סלומון, בלומנטל לא לבד: מצעד המורשעים המלא, באתר nrg‏, 13 במרץ 2006
    11. ועדת הכנסת הסירה את חסינות ח"כ חזן, באתר של "רשת 13", 26 בינואר 2004 (במקור, מאתר "nana10")
    12. לילך ויסמן, יובל יועז, אסף כרמל, ח"כ יאיר פרץ מש"ס הורשע בקבלת תואר אקדמי במרמה והתפטר מהכנסת, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2005
    13. שרון רופא-אופיר, ח"כ נפאע לא קיבל חסינות: "אלחם על חפותי", באתר ynet, 26 בינואר 2010
    14. רועי ינובסקי, ועדת הכנסת אישרה להסיר את חסינותו של ח"כ באסל גטאס, Ynet, ‏21.12.16
    15. אילנה קוריאל, הסדר הטיעון אושר: שנתיים מאסר לח"כ לשעבר באסל גטאס, Ynet
    סמל המכלול גמרא 2.PNG
    הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
    רשימת התורמים
    רישיון cc-by-sa 3.0