טטרה T18

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טטרה T18
Tatra T18​
Tatra T18
Tatra T18
מאפיינים כלליים
יצרן טטרה (בשנת 1925 שם החברה היה: "Kopřivnická vozovka")
שנות ייצור 1925
הרכבה צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה
סיווג טרזינה משוריינת - כלי תחבורה קטן הנע על מסילת רכבת
אורך 3,350 מ"מ
רוחב 1,750 מ"מ (גוף בלבד, ללא מתלים חיצוניים)
גובה 2,140 מ"מ
משקל 3.7 טון (ללא מפעילים וללא נשק), משקל מרבי - 5.27 טון
בסיס גלגלים 1,500 מ"מ
מפרט טכני
מנוע 2 צילינדרים, מחזור ארבע פעימות, (מנוע שהורכב בדגם "טטרה 12" (אנ'))
הילוכים תיבת הילוכים מכנית
מהירות מרבית 50 קמ"ש (לשני הכיוונים), (מקורות פולניים - 45 קמ"ש)
"טטרה T18"
"טטרה T18"

טטרה T18צ'כית: Tatra T18​) הוא כלי תחבורה קטן דו-צירי מסוג טרזינה משוריינת הנע על מסילת רכבת מתוצרת יצרנית הרכב הצ'כית טטרהאנגלית: Tatra company, בשנת 1925 שם החברה היה: Kopřivnická vozovka) שיוצרה בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20 והושקה בשנת 1925.[1][2]

מבנה "טטרה T18"

המבנה של דגם ה-"טטרה T18" כלל כמה יחידות בסיסיות: שלדה עם מנוע ומערכת הילוכים, גוף משוריין, כלי נשק, התקנה חשמלית והתקנים נוספים.

מסגרת שלדה, מרותקת מפרופילי פלדה, הושבה על סרנים, הופעלה על ידי קפיצי סליל. הצירים היו מקוננים במסבי כדור. באמצע המסגרת היה מנוע בוקסר שטוח מקורר אוויר, עם מאוורר קירור ותיבת הילוכים מכנית (שני הילוכים לשני הכיוונים). רק ציר אחד (אחורי) הונע על ידי הילוך שרשרת. מכל דלק, בנפח 80 ליטר, היה במסגרת, מאחורי הציר הקדמי. על המסגרת היו גם ארגזי חול, במקרה של החלקה על גלגלים על מסילות המופעלים על ידי נהגים.

הכוח מהמנוע הועבר לסרנים של שתי גלגלות הגלגלים. המסגרת מוקמה על גלגלות הגלגלים באמצעות קפיצי סליל, שבלמו חלק מהזעזועים שנוצרו במהלך הנהיגה. גלגלות הגלגלים מצוידות בבלמי בלוק, המופעלים באופן מכני באמצעות דוושת כף הרגל או ידית יד.

שריון הורכב על המסגרת כדי להגן על הצוות ועל מנגנוני ה-"טטרה T18" מפני ירי נשק קל. השריון היה מורכב מיריעות פלדה בעובי של עד 8 מ"מ. לוחות השריון נקבעו למסגרת בעזרת מסמרות. הרצפה הייתה עשויה לוח שריון אחיד בעובי 5 מ"מ. על הלוח העליון של גוף הדגם היה מגדל גלילי, בו הותקנו שתי תושבות למכונות ירייה. בנוסף הייתה כוננית מיוחדת לירי נגד מטוסים בכיסוי הצריח. בקירות הצדדיים של ה-"טטרה T18" היו פתחי תצפית סגורים בשסתומים.

הגוף היה עשוי יריעות שריון, דפוק למסגרת גוף. על הגג היה צריח גלילי, בקוטר פנימי של 115 ס"מ וגובה 46 ס"מ. בשני צידי הצריח היו פתחי כניסה מלבניים, ובגג הצריח היה פתח עגול קטן (קוטר 50 ס"מ).

את דגם ה-"טטרה T18" ניתן היה לחבר לקטר, קרון או לרכב אחר מסוג זה באמצעות צימוד. בנוסף, ב"טטרה T18" הותקן מכשיר מיוחד שאיפשר להעבירו למסלול אחר.

צוות "טטרה T18"

צוות ה-"טטרה T18" היה מורכב משלושה אנשים: שני נהגים (יושבים גב לאחור) ומפקד שהיה גם תותחן. בנוסף, הצבא הפולני יכול היה להגדיל את הצוות ל -5 חיילים.

הטרזינה הכפילה עמדות נהג, משני קצותיו, מעט מימין לציר אורך. לפני כל נהג היה רק ​​חריץ ראייה אחד, מכוסה בצוהר משוריין. לא היו מכשירי ראייה אחרים בגוף, כולל לא לתצפית צד. רק בצריח היו ארבעה חריצי ראייה מסביב. לכל נהג היו שלוש דוושות (תאוצה, מצמד ובלם), ארכובה של בלם ראשי מימין ומוט הילוכים משמאל.

השלדה כוסתה ברצפת עץ, עליה ישבו הנהגים (הרצפה הייתה 67 ס"מ מעל המסילה). קטע מרכזי ברצפה נשלף לגישה למנוע, ומעליו היה מושב תותחן מסתובב. היה גם פתח קטן ברצפה, מצד אחד, להפעלת המנוע עם ארכובה.

מערכת חשמל

מערכת החשמל במתח מדורג של 6 וולט כללה סוללה (100 אמפר), גנרטור מתוצרת בוש, מתנע מתוצרת "בוש" ומנורות לתאורה פנימית וחיצונית.

הדגם היה מצויד בשני פנסי בוש משוריינים בולטים בכל קצה, עם זכוכית משוריינת 65 מ"מ, המעניקה אור לבן או אדום (לטרזינה הצ'כוסלובקית היו פנסים מכוסים במגיני שריון). היה לו גם זרקור אחד נשלף על תורן על הצריח (לטרזינה הצ'כוסלובקית היה מנורה קטנה קבועה על הצריח).

ממאפייני "טטרה T18"

"טטרה T18" בצבא צ'כוסלובקיה[5]

ב-30 בדצמבר 1926 צבא צ'כוסלובקיה (אנ') רכשו טרזינה "טטרה T18". המספר הסידורי 7077 נמסר בקיץ 1927. לאחר מכן הוצבה הטרזינה כרכב ניסיוני לתרגילים של צבא צ'כוסלובקיה במרכז האימונים המרכזי ליחידות שריון במילוביצ'ה.

הדגם ניזוק קלות בהתנגשות עם רכבת משוריינת ב-7 בספטמבר 1930 (פציעות בלבד).

במהלך התגייסות צבא צ'כוסלובקיה בספטמבר 1938, לפני הסכם מינכן, הטרזינה פעלה בסלובקיה עם הרכבת השריונית Nr. 4.

ב-22 בנובמבר 1938 דגם ה-"טטרה T18" היה מעורב בתאונת דרכים נוספת בזמן שהתנגש בקטר.

במרץ 1939 השתלטו הגרמנים על הטרזינה וציוד שריון אחר, שנלקחו שלל לשימוש הוורמאכט.[6]

"טטרה T18" בצבא הפולני

בשנת 1926 רכש הצבא הפולני שישה יחידות "טטרה T18" (מס שלדות: 5545-5550), ותשע שלדות נוספות הוזמנו להרכבה בפולין. הטרזינות שנרכשו היו אמורים למלא תפקיד סיור לרכבות משוריינות.

דגמי ""טטרה T18" " הוקצו לארבע רכבות שריון של יחידת הרכבות המשוריינת הראשונה ליד ורשה ושתי רכבות של היחידה השנייה ליד קרקוב.

לאחר הבדיקות שנערכו בינואר 1927, התברר כי הרכישה לא צלחה. לטרזינות שנרכשו היה חסרון קרדינלי - המנוע של מכונית ה"טטרה 12" היה חלש מדי. הרכב האיץ די לאט וניתן היה להשיג 45 קמ"ש בלבד בשטח מישורי. אי אפשר היה להחליף את המנוע - שלדת הדגם תוכננה בדיוק עבור המנוע הזה. ייתכן ושימוש במנוע אחר היה דורש שינוי במבנה ההנדסה של השלדה.

עם זאת, הוחלט להשתמש בתשע השלדות והעבודה על שריונם וחימושם נמשכה. הטרזינות חולקו בין היחידות שהוצבו ביבלונה ו-"Niepołomice" (אנ').

בשנות ה-30 של המאה ה-20, לאחר ייצור טנק קל מסוג חדש - רנו FT-17 ו-טנק זעיר מסוג TKS, הועברו טרזינות הטטרה למחסני החרום והוכשרו להפעלה בעת גיוס שידרש.

בשנת 1939 הטרזינות "טטרה T18" לא נשאו שום סימון, מלבד סמל הנשר הפולני (PKP) על דלתות הצד, שצוירו גם בצבעי הסוואה.

בספטמבר 1939 עם פלישת גרמניה הנאצית לפולין שימשו לרכבת משוריינת PP15 (מס' 15) ("Śmierć") (פול') ורכבת משורינת מס' 13 ("ג'נרל סוסנקובסקי", PP13) (פול').

לכל אחד מהם הייתה מחלקה של שני טרזינות (ברכבת מס 13 היו גם שני טרזינות R וטרזינה אחד של Nr). רכבת 15 הושמדה על ידי תותחי נ"ט גרמניים ליד נאשיילסק ב-5 בספטמבר 1939, תוך שהובילה סיור. השאר ננטשו ככל הנראה, אולי במצב פגום (הרכבת מס 13 הופצצה והושמדה ב- 10 בספטמבר 1939 ב-"Łochów" (אנ') אף על פי שהטרזינות נותרו שלמים).

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טטרה T18 בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Adam Jońca. Tatra T18. Opancerzona drezyna. „Technika Wojskowa Historia”. 5/2013, s. 94-97, 2013. Warszawa: Magnum-X Sp. z o.o.. ISSN 2080-9743
  2. ^ "טטרה T18" ://derela.pl/tatra
  3. ^ "טטרה T18" scalemates.com/topics
  4. ^ מנוע טטרה 12 tatraportal.sk/index.php?ukaz=popisky/t12
  5. ^ בין השננים הצבא הצ'כי 1954–1990 היה קרוי "Czechoslovak People's Army" (אנ'), צבא צ'כיה הוקם ב-1 בינואר 1993
  6. ^ Janusz Magnuski. Drezyna Pancerna Tatra. „Nowa Technika Wojskowa”. 1/1998, s. 17-21, 2013. Warszawa: Magnum-X Sp. z o.o.. ISSN 1230-1655
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0