טיוטה:השתחוויה (הלכה)
השתחואה הוא לפשוט גופו על הרצפה לפני מישהו להראות הכנעה וכבוד לשני. הייתה נהוג גם לזרים להראות חשיבות[1]. והוא בולט כמעשה פולחן לפני אלים.
השתחוואה לפני השם מתוך הכרה בטובת השם נהגו ליקד על אפם ולשתחוות כהודאה להשם[2].
רואים שהיה מאד נחשב בזמן המקרא עם אחד ישתחווה לבני משפחתו [3].
לפני מקום שהשם שוכן כגון הר סיני( שמות כד א) המשכן (לג י) והר הבית מובא במקרא להשתחוות לפני ה'
השתחוויה לפני פסל
התורה מביא כדוגמא לעבודת אלילים השתחוויה לפני פסל
אבן משכית יש איסור לשים אבן להשתחוות עליו חוץ למקדש
במקדש חזל תיקנו שלושה עשר השתחוויות בהר הבית כנגד השלושה עשר פירצות שעשו היוונים בחיל
אחר כל עבודה בהיכל הכוהנים היו משתחווים קודם שיצאו[4].
בסוף יום עבודה במקדש הכהן גדול היה נכנס להיכל להשתחוות וששלשה אחרים אחזו אותו, אחד בימינו, ואחד בשמאלו,
ואחד באבנים טובות. וכשהממנה שמע קול פעמוני המעיל כשהוא היה יוצא , הממונה הגביה בשבילו את הפרכת, נכנס והשתחווה ויצא, ונכנסו שאר הכהנים והשתחוו ויצאו[5].