טיוטה:פיקוח נפש

פיקוח נפש הוא מושג כללי המתייחס הן למצב של סכנה שבו נתון אדם או ציבור, והן לחובת ההצלה שיש על הזולת כלפי הנמצא בסכנה.

למושג 'פיקוח' יש מספר משמעויות: לשון פתיחה, או לשון חילוץ, או לשון השלכה, או לשון השגחה. לפיכך, מפקחין פיקוח נפש בשבת הכוונה היא, שמשגיחים על חילוץ הנפש מהמצב המסוכן; ומפקחין את הגל הכוונה היא, שפותחים את הגל, או מחלצים מתוך הגל, או משליכים את אבני הגל.

חשיבות ויסודות המצווה

החיוב והחשיבות

החיוב להציל נפשות הוא מהדברים החמורים ביותר, שכן כל המאבד נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא, וכל המקיים נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא, ויש גירסאות שמילה "ישראל" לא כלולה בהיגד זה, ומכאן שהחיוב להציל נפש כוללת כל נפש שנבראה בצלם אלקים.

כמעט כל האיסורים שבתורה נידחים מפני פיקוח נפש, כגון מי שהוא חולה מסוכן וצריך לחלל עליו השבת כדי להצילו, או שצריך לאכול ביום הכיפורים, או שצריך לעבור על כל האיסורים שבתורה כדי לרפא עצמו, חוץ מעבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, ואפילו אם אונסים אדם מישראל לעבור על כל העבירות שבתורה, חוץ מעבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, אם הדבר נעשה בצינעה, חייב לעבור על האיסורים ולא ליהרג.

דבר זה מעיד שחביבה לפני הקב"ה נפש אחת מישראל יותר מן המצווה, והוא עדות על המעלה הגדולה והחשיבות העצומה שיש בהצלת נפש, וזהו שנאמר 'וחי בהם', ולא שימות בהם.

חלות המצווה

כל אדם שחייב במצוות, הרי הוא חייב להציל נפשות אם הדבר אפשרי, פרט להורג נפש בשגגה שנמצא בעיר מקלט, שאינו יוצא משם אפילו לצורך הצלת נפשות.

חסיד שוטה במניעת הצלה

מי שרואה אשה טובעת בנהר, ואומר שאין דרך ארץ להסתכל בה מחמת ערווה, ולכן אינו מצילה, הרי זה חסיד שוטה ומבלה עולם. וכן מי שראה תינוק מבעבע בנהר, ואמר לכשאחלוץ תפילין אצילנו, ועם כשהוא חולץ תפיליו הוציא זה את נפשו, הרי זה חסיד שוטה. וכן מי שמונע עצמו מחילול שבת במקום פיקוח נפש, הרי זה חסיד שוטה.

כפיית הצלה

אין צורך להסכמת האדם להצלת נפשו, ואפילו צווח העומד בסכנה ואמר אל תצילני, אין שומעים לו ומצילים אותו, ואחר כך חוזרים ומוציאים ממנו הממון שהוציאו להצלתו.

היתר עבירות להצלה

העובר על איסורי תורה, כולל חילול שבת, בשביל פיקוח נפש, אין זה עבירה כלל אלא מצווה. לפיכך, מי שחילל שבת לצורך פיקוח נפש, ואחר כך התברר שלא היה צורך בכך, כגון שהשתפר מצבו של החולה, או שהחולה נפטר, או שאדם אחר כבר עשה את הדרוש עבור החולה, אף על פי כן עשה מצווה, ויש לו שכר טוב מאת ה', ואף על פי שהתברר שטעה, אינו נחשב כטעה בדבר מצווה שלא עשה מצווה, אלא הכל כלול בחיוב של 'וחי בהם', והוא פטור מחטאת.

ספק פיקוח נפש

לא רק וודאי פיקוח נפש דוחה את כל המצוות שבתורה, אלא גם ספק פיקוח נפש. לפיכך אין הולכים בפיקוח נפש אחר הרוב, שהרי אמרה התורה 'וחי בהם', שלא יוכל לבוא בשום עניין לידי מיתת ישראל על ידי שמירת מצוות.

ספק נפשות להקל, והיינו שאם יש מחלוקת בדיני פיקוח נפש, הולכים אחרי המיקל.

דרגות ספק פיקוח נפש

ספק פיקוח נפש אינו סתם ספק השקול, אלא אפילו ספק ספקא וספק רחוק דוחה את כל האיסורים, ואפילו שלושה ספקות יחד, אבל כאשר הספק הוא רחוק מאד, אחד מיני אלף, לא מתחשבים בו גם בענייני פיקוח נפש.

יש מי שכתבו, שכל דבר שהעולם נוהגים לעשות כן ולא לחוש, אין זה בגדר סכנה; וכל דבר שהעולם חוששים לו משום סכנה, הרי הוא בגדר סכנה.

התפתחות עתידית של פיקוח נפש

אם הסכנה איננה קיימת כרגע, אף שהיא יכולה להתפתח אחר כך ממצב העניינים, לפי דעה אחת אין זה בגדר פיקוח נפש, ולא התירו בו איסורי תורה, רק שבות דרבנן, אבל במגן אברהם ושאר האחרונים דחו דעה זו מהלכה.

מצבים שדוחים פיקוח נפש

אף שקבעו חז"ל שאין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש, בכל זאת יש עבירות ומצבים שדוחים פיקוח נפש:

שלוש העבירות החמורות

עבודה זרה, גילוי עריות, ושפיכות דמים, חייב למסור עצמו למיתה, וייהרג ואל יעבור.

בשלוש עבירות אלו אין הבדל בין אם צריך לעבור עליהם בצינעא או בפרהסיא, ובין בשעת השמד או שלא בשעת השמד, בכל אופן ייהרג ולא יעבור.

לא רק בעצם האיסור של שלוש עברות אלו ייהרג ולא יעבור, אלא גם באביזרייהו, היינו בדינים הנמשכים מאותם האיסורים, ואפילו על אביזרייהו שאין עליהם חיוב מיתה אלא איסור לאו בלבד.

פרהסיא וחילול השם

בכל עבירות שבתורה, אפילו על מצווה קלה שבקלות, אם אומרים לו לאדם עבור ולא תיהרג, ונתכווין האנס להעבירו על המצוות, והיה הדבר בפרהסיא, היינו בפני עשרה אנשים וכולם יהודים, ייהרג ולא יעבור.

שעת השמד וחילול השם

שליט שגזר על עם ישראל לבטל דתם, או לבטל מצווה מן המצוות, הרי זה ייהרג ואל יעבור, בין שנאנס בתוך עשרה מישראל, ובין שנאנס בינו לבין הגויים.

בדיני מלחמה

בדיני מלחמה אין להתחשב בפיקוח נפש של הפרט, שאם נאמר שיעבור ולא ייהרג, והיינו שלא יצא למלחמה כדי לא לסכן את נפשו, לא מצאנו ידינו ורגלינו בדיני מלחמה.

בדין גזל

יש הסבורים, שאף הוא לא נדחה מפני פיקוח נפש; אך רוב הפוסקים סבורים, שאיסור גזל נדחה אף הוא בפני פיקוח נפש.

בדין הלבנת פני חברו

יש אומרים, שאיסור זה עומד אפילו בפני פיקוח נפש, והוא אבק רציחה; ויש אומרים, שאין הלבנת פנים עומדת בפני פיקוח נפש.

יסודות החיוב להצלת נפשות

מקורות לחיוב הצלה

בעצם החיוב להציל את הזולת ממצבי סכנה מצינו מספר מקורות:

לאו של 'לא תעמד': יסוד החיוב להציל את הזולת הוא הלאו של 'לא תעמד על דם רעך', שאם רואה את חברו טובע בנהר, או חיה רעה גוררתו, או ליסטים באים עליו, הוא חייב להצילו.

מצות עשה של השבת אבדה: שחייב להשיב אף את אבדת גופו.

לאו של 'לא תוכל להתעלם': שחל גם על מי שלא הציל את חברו.

מצות עשה של 'וחי עמך': ומהפסוק 'וחי אחיך עמך'.

הצלה כשצריך לעבור על איסור

ביסוד החיוב להציל את הזולת אפילו אם יש צורך לחלל את השבת, או לעבור על איסורים אחרים (פרט לשלוש העבירות החמורות), מצינו דעות אחדות בחז"ל:

מדין גנב שנמצא במחתרת: שספק על ממון בא, ספק על נפשות בא, ובכל זאת ניתן להצילו בנפשו, קל וחומר לפיקוח נפש שדוחה את השבת.

מדין מילה: שהיא רק איבר אחד בגופו של האדם ודוחה שבת, קל וחומר לכל גופו שדוחה את השבת.

מהפסוק 'ושמרו בני ישראל את השבת': אמרה תורה חלל עליו שבת אחת, כדי שישמור שבתות הרבה.

מהפסוק 'אשר יעשה אתם האדם וחי בהם': ודרשו חז"ל - ולא שימות בהם. זהו המקור העיקרי שפיקוח נפש דוחה את כל מצוות התורה.

פרטי דינים

פסח

ההולך בערב פסח להציל מפני פיקוח נפש, די שיבטל בלבו את החמץ, ולא יחזור, אפילו יש שהות. והטעם: משום הצלת נפשות הקילו לסמוך על הביטול לכתחילה.

שלוש עבירות

מתרפאים בכל האיסורים שבתורה במקום סכנה, חוץ מעבודה זרה, וגילוי עריות ושפיכות דמים, שאפילו במקום סכנה אין מתרפאים מהם.

ריבית

מותר ללוות בריבית מפני פיקוח נפש, אבל המלווה בוודאי עושה איסור, כי אין עליו מציאות פיקוח נפש.

טומאת כהנים

פיקוח נפש דוחה איסור טומאת כהנים. יש מי שכתב, שבספק פיקוח נפש, אסור לכהן להיטמא, אך חלקו עליו האחרונים, וכתבו שגם ספק פיקוח נפש דוחה טומאת כהנים.

במקום שצריך להוציא הוצאות

חייב אדם להציל את זולתו גם כאשר יש צורך להוציא הוצאות להצלתו, ולפיכך חייב לשכור אחרים להציל.

יש מי שכתב, שחייב להוציא את כל ממונו בשביל להציל את חברו; ויש מי שכתב, שאין אדם חייב ליתן יותר מחומש מנכסיו כדי להציל נפש מישראל; ויש מי שכתב, שבמקום פיקוח נפש אין עוברים על אזהרת חז"ל שלא לבזבז יותר מחומש ומותר להוציא עבור הצלה יותר מחומש, אבל אין חיוב בדבר.

חיוב שיפוי ההוצאות והנזקים

הניצול חייב להשיב למציל את הוצאותיו, ואפילו הצילו בעל כורחו.

מי שגזל ממון להצלת נפשות חייב לשלם. רודף שרדף אחר רודף להציל, ושבר כלים, בין של נרדף, בין של כל אדם - פטור.

בעניין דרגות הספק השונות מצינו כמה הגדרות - יש מי שכתבו, שכל דבר שהעולם נוהגים לעשות כן ולא לחוש, אין זה בגדר סכנה; וכל דבר שהעולם חוששים לו משום סכנה, הרי הוא בגדר סכנה.

יש מי שכתב, שלא כל ספק רחוק נידון כספק פיקוח נפש, ונדרשת רמת ספק מסויימת כדי להחשיב מצב נתון כמצב של ספק פיקוח נפש. מכיוון שמקובל על הבריות שקנה המידה להערכת סכנה לכל הציבור היא שונה מהערכת הסכנה ליחיד, הרי שספק סכנה לכל הציבור נידון כספק פיקוח נפש גם אם הסכנה היא בסבירות נמוכה מזו שהיה מוערך כספק פיקוח נפש לגבי יחיד.

ספק בשלוש עבירות שייהרג ולא יעבור

בדין ספק אם חייב למסור עצמו למיתה, כגון ספק בדין באחד משלוש עבירות שיהרג ולא יעבור - יש שכתבו, שאינו חייב למסור נפשו, שספק נפשות להקל; ויש שכתבו, שאין בזה דין של ספק נפשות להקל, לפי שבקידוש השם לא הקפידה תורה על נפש.

דיני רודף

הרודף אחר חברו להורגו, אפילו היה הרודף קטן, או חרש או שוטה, הרי כל ישראל מצווים להציל הנרדף מיד הרודף, ואפילו בנפשו של הרודף. ואין הנרדף צריך להתרות ברודף, וכן אינו צריך לדקדק אם יכול להציל עצמו על ידי פגיעה באחד מאבריו של הרודף, אלא הוא רשאי להורגו, וכל זה מחמת שהוא בהול על חייו.

במקום שאין דין רודף, כגון שמן השמים רודפים אותו - יש מי שכתב, שהיינו לאחרים אסור להרוג את הרודף, אבל הנרדף עצמו רשאי להציל את עצמו גם בחיי הרודף.

פיקוח נפש ציבורי

נזק של רבים

נחשב כמצב של פיקוח נפש, אשר מתיר חילול שבת באיסור דרבנן, כגון לטלטל קוץ המונח ברשות הרבים מחשש שייזוקו בו רבים; ויש אומרים, שמחמת חשש נזק לרבים מותר לעבור אפילו באיסורי תורה.

דוחק הציבור עם חשש להתרוששותו

הוא עצמו מצב של פיקוח נפש, בעוד שחשש דומה ביחס ליחיד, לא נחשב כפיקוח נפש. לפיכך התירו איסורי שביעית מן התורה כדי לשלם מס ציבורי שעלול לרושש את הציבור; ממון רבים נחשב כפיקוח נפש.

להציל רבים ממיתה

מותר לעבור גם על גילוי עריות, אף שביחיד נפסק שייהרג ולא יעבור.

בחשש לפיקוח נפש רוחני

היינו חשש שיעבירו את הפרט או רבים על דתם - יש מי שכתב, שאין אומרים בזה שפיקוח נפש דוחה איסורים, ואסור לחלל שבת כדי למנוע מצב כזה; ויש הסבורים, שגם כדי למנוע פיקוח נפש רוחני דוחים את כל המצוות שבתורה.

בהצלה מחטא שעונשו כרת

יש מי שכתב, שאם אדם עובר על עברה שעונשה כרת, והוא מתחרט על כך, מותר לחלל שבת אפילו באיסור מן התורה, כדי להצילו מעבירה זו, שכן זה מצב של פיקוח נפש.

במצב של תאווה

יש מי שכתב, שמה שכל האיסורים נידחים מפני פיקוח נפש הוא דווקא כשאפשר לעשות את האיסור בלא תאווה, אבל איסורים שעצם היווצרותם תלויה בתאווה, כגון קישוי ובעילה של איסור עריות, אין זה נדחה מפני פיקוח נפש; ויש מי שכתב, שבכל מקרה של פיקוח נפש צריך להציל את המסוכן, שמא יעשה תשובה לאחר הצלתו.

מכניס עצמו למצב של פיקוח נפש

מעיקר הדין אסור לאדם להכניס עצמו למצב של פיקוח נפש, כדי שייפטר ממצוות באותה עת. מי שגרם לעצמו לבוא לידי פיקוח נפש על ידי מעשה של איסור - יש אומרים, שאין עוברים על איסורי תורה כדי להצילו; ויש אומרים, שאף במקרה כזה פיקוח נפש דוחה את כל האיסורים.

אין דוחים נפש מפני נפש

לפיכך האשה שהיתה מקשה ללדת, ויצא רובו של וולד, אין נוגעים בו, ואין מצילים את האשה בנפשו של הוולד; וכן עכו"ם שאמרו לישראל תנו לנו אחד מכם ונהרגנו, ואם לאו נהרוג את כולכם, יהרגו כולם, ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל; וכן נשים שאמרו להן עכו"ם תנו לנו אחת מכן ונטמאנה, ואם לאו הרי אנו מטמאין את כולכן, יטמאו כולן, ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל.

עבירות אחרות, חמורות, אך יעבור ולא ייהרג

יש עבירות שנאמר עליהן שהן חמורות כשלוש העבירות החמורות, או כאחת משלוש עבירות אלו, אך מכל מקום אין הכוונה שדינם שייהרג ואל יעבור, ולא אמרו כן אלא שדרך חכמים להפליג בחומרת העבירות כדי שיישמר האדם מלהיכשל בהן.

דוגמאות לכך - לשון הרע, הקורע כלים בחמתו, מי שאינו מבקר את החולה, ועוד.

וכן בדין תלמוד תורה, מה שאמרו חז"ל שגדול תלמוד תורה יותר מהצלת נפשות - יש מי שכתב, שהיינו דווקא כשיש אחרים שיכולים להציל; ויש מי שכתבו, שלא אמרו אלא שיותר יש זכות למי שזוכה ועוסק בתורה ולא באה לידו הצלת נפשות.

עדות להצלת נידון למוות

עדות להציל נידון ממשפט מוות בסנהדרין דוחה שבת, היינו כאשר יודעים אנשים עדות שתכחיש או תזים עדים שמחייבים אחד למיתה, חייבים לחלל שבת כדי לבוא ולהעיד.

ישוב ארץ ישראל

נחלקו רבני דורנו בשאלה אם מותר או אסור להחזיר שטחי ארץ ישראל שנכבשו מתוך שיקול של פיקוח נפש - יש אומרים, שפיקוח נפש עדיף על מצות יישוב ארץ ישראל בזמן הזה; ויש אומרים, שבכל מקרה מצות יישוב ארץ ישראל דוחה פיקוח נפש, שכן זה גופו הוא מדיני המלחמה.

גוי

יש מי שכתב, שדין פיקוח נפש שדוחה כל האיסורים לא חל ביחס לגוי, שכן הלימוד לדחות איסורים הוא מהפסוק 'וחי בהם', וזה לא נאמר בבן נוח; ויש מי שכתב, שבגוי רק וודאי פיקוח נפש דוחה את האיסורים שלו, אבל ספק פיקוח נפש אינו דוחה מצוות בני נח.

בדין החיוב להציל את המאבד עצמו לדעת

ראה ערך אבוד עצמו לדעת

בדין החיוב להציל את העובר

ראה ערך עֻבָּר

דין הפלה מחמת פיקוח נפש

ראה ערך הפלה

בדין החיוב להציל חיי עולם גם במחיר חיי שעה

ראה ערך סכון עצמי

בדין הצלת נפשות במקום שיש סיכון למציל

ראה ערך סכון עצמי

בדין קדימויות להצלה בפיקוח נפש

ראה ערך קדימויות בטפול רפואי

בדין סכנת איבר, אם הוא בגדר פיקוח נפש

ראה ערך אבר

כהנים בבית מקדש

מצינו מחלוקת בשאלה אם פיקוח נפש דוחה עבודת כהנים במקדש אם לאו.

חובל

מי שהיה סבור שהוא נמצא בסכנה, ולכן הכה את חברו כדי להינצל, הרי הוא פטור מדיני מזיק, אף על פי שהתברר אחר כך שלא היתה סכנה.

תלמוד תורה

מלמד שהוא חבר בחברת הצלה, ותוך כדי שיעור לתלמידים הוא מקבל ידיעה במשדר שיש חולה הזקוק לעזרה, אף על פי שגם חברים אחרים מקבלים ידיעה זו, הרי הוא חייב להפסיק השיעור ולצאת לעזרה, שבפיקוח נפש כל מי שיכול להקדים ולהגיע צריך לעשות זאת, גם אם עובר איסור, או מבטל תלמוד תורה.

עדים

משום חשש פיקוח נפש מותר לעדים לחתום על שקר, אלא שזה דבר לא שכיח. אבל אסור לעדים להעיד עדות שקר כדי להציל אדם ממית בית דין, כי מה שספק פיקוח נפש דוחה את מצוות התורה הוא דווקא כאשר הסכנה היא חיצונית, אבל כשהסכנה באה לאדם מעצם דיני תורה, כגון שהוא חייב מיתת בית דין, כמובן אין פיקוח נפש כזה דוחה תורה.

דיינים

מותר לדיינים להטות את הדין משום פיקוח נפש. ויש מי שכתב, שהיינו דווקא כשעושים פשרה שלא כדין מחמת הסכנה, שאז לא תולים את פסק הדין בהטיית התורה, וגם אם הוכרחו לפסוק שלא כדין תורה מחמת סכנה חובה על הדיינים לפרסם שהטו את הדין מחמת סכנת נפשות.

צבא ומשטרה

דיונים מיוחדים מצינו ביחס לגדרי פיקוח נפש והגדרותיו הנוגעות ליוצאי צבא ומלחמה, ואלו הנוגעים לשוטרים ולפעילות משטרתית.

הערות שוליים

קטגוריה:הלכתית רפואית קטגוריה:רפואה והלכה קטגוריה:מצוות קטגוריה:הצלת חיים