טיוטה:פסולת בהלכות בורר
פרק זה טעון פסולת בהלכות בורר הוא מושג יסודי בהלכות בורר שבא לביטוי בהלכה שמותר לברור אך ורק בפסולת.
גדר פסולת
פסולת מוגדר בכלל זה כחפץ שטפל לאחר. לדוגמה,סוג מסוים של תוספת בצלחת מזון. אפילו שהוא מין אחד, כדי לאסור להוציא את שאינו רוצה, צריך שיהיה שם פסולת עליו.
ומן התורה רק כשאינו ראוי כלל.
ומדרבנן אפי' שראוי לאכילה ע"י הדחק גם שם פסולת עליו (מ"ב ס"ק ז') ומותר אם רוב בני אדם נוהגים לאכול כזה (שש"כ ס"ק מ"ט) אפי' אחד טרי יותר מהשני (פסק"ת 164)
האסור
- אשכול ענבים שיש בתוכו ענבים רקובים ומקולקלים שאינם ראויים כל כך לאכילה אסור להסירם (מלאכת שבת עמ' נ"ד)
- ערימת תפוחים שאחד מהם רקוב ואינו ראוי לאכילה כלל, או שנאכל רק בשעת הדחק, אסור להוציאו מהערימה (שש"כ כ"ו)
- תבשיל שיש בו חלקים שהם חמים ומוטעמים לאכילה, וחלקים שנצטננו או נתיישנו באופן שאין ראויים רק בשעת הדחק, יש דין בורר (פסק"ת 165)
פסולת גמורה שהתערבבה עם משקה ונהיתה מין אחד וגוף אחד
א) אם רוב בני אדם רגילים לשתות אותו בלי לסננו תחילה - מותר לסננו אפי' במסננת (שי"ט סי' ט' כדעה הראשונה מ"ב ס"ק ל"ד)
ב) רוב בני אדם מסננים, רק מיעוט שותים כמות שהן - במסננת אסור (רמ"א סעיף י') בעת הצורך מותר לסננן בבד שאינו מיוחד לסינון (ובלבד שלא יעשה גומא - סי' ט')
ג) אינם ראויים לשתיה ללא סינון - אסור לסננם.
ד) איסטניס - שאינו רגיל לשתות רק עם סינון - יש להחמיר אפי' שרוב לא מקפידים (ביה"ל סי' ט' ד"ה הואיל) לצורך קטן מותר (שש"כ)
ה) י"א שאין היתר אמור אלא במשקים, שמתערב נהי' אחד, אבל באוכל מוצק המעורב בו פסולת, הגם שהוא מיעוט וזניח עד שרוב בני אדם אין טורחים להסירו - אין להסירו כי אינו נחשב חלק מהאוכל (שש"כ קס"ג בשם אגלי טל)
דוגמאות
א) רוב בני אדם רגילים בלי לסננן - מותר במסננת וכ"ש שביד מותר. כך להלכה (פסק"ת 277)
- ברז מים שמותקנת עליו מסננת - מותר לפתחו בשבת (ארח"ש ל"ח)
- המקפידים בפסח לשתות רק מים מסוננים - מותר לסנן את המים לשתיה, כיון שמעיקר הדין א"צ לחוש שמא יש חמץ במים (ארח"ש הערה ל"ט)
- חלב שיש בו גושים קטנטנים של שומן, הואיל ורוב בני אדם שותים בלי לסננו (שש"כ נ"ג)
- מיצי פירות שנסחטו מבעוד יום - מותר לסננן במסננת להסיר מהם בשר הפרי (שש"כ נ"ג)
ב) מיעוט שותים בלי סינון
- חלב שיש בו חתיכות קטנות של קרום, לעת הצורך מותר לסננן בדבר שאין רגילים לסנן בו, כגון פיסת בד (ויקפיד לא לסחוט ולא לעשות גומא) (סעיף א' שש"כ נ"ב)
ג) אינם ראויים ללא סינון - אסור.
- חרק שנפל לחלב או שאר משקים - אסור לסננו אפי' בבד שאין רגילים לסנן בו (שש"כ נ"ב)
- שברי זכוכית, או פירורי שעם שנפלו ליין - אסור לסננם.
- מקום שמקפידים שלא לשתות מים ללא סינון תחילה, כגון במקום שמצויים תולעים במים, אין להשתמש במסננים או פילטרים לסינון המים (שש"כ ס'. עיין פסק"ת 298 כמה לימודי זכות על המקילין)
ד) איסטניס - יש להחמיר.
- אדם שלא מסוגל לשתות חלב שיש בו חתיכות שומן קטנות - אסור לסננם אפי' עם חתיכת בד (שש"כ נ"ב)
- הבא להכין "מטרנה" ונשאר גושי אבקה שלא נימוחו בשעת הבחישה, לא יוציאם לבדם, שהרי החלב אינו ראוי לתינוק בצורה זו.
ויש מתירים לצורך קטן, אם לגדולים הי' ראוי הדייסה עם הגושים שבה, כיון שאין האיסור ברור (שש"כ פ"ח ס"ק ע"ב)
פסולת גמור אם מבררה עתה ומוציאה מן האוכל כדי להשתמש בה לאלתר לאיזה שימוש וזה כוונתו - אין איסור. אם כוונתו גם לעצמו שיהי' מבורר עבור האוכל לאכילתו - דעת הגרשז"א לאסור (עיין פסק"ת 58)
- המברר לצורך בעלי חיים - מותר לברור (ביה"ל ד"ה כדי) גם לברור הפסולת אם זה מאכלה של הבהמה ונותן לפניה לאלתר (פסק"ת 57)
- להוציא עצם דק וחד בכוונה כדי לחצוץ בו את שיניו (מאור השבת מכתבי הגרשז"א ח')
כשכוונתו להתיר לברור
א) למצוץ - מותר.
- עצם שבדגים או בשר שיש בו מוח, או לחלוחית הראויה לאכילה, יכול להוציא העצם מן האוכל ולמצוץ בפיו קודם שמשליכו (ביה"ל מתוך בסוף, שש"כ סוף י"ב) ואפי' שכוונתו שלא יהי' העצם בדג, ולדעת הגרשז"א לעיל - אסור. כאן מותר: א) צירוף דעת המקילים שדרך אכילה בכך. ב) כיון שאפשר למצוץ לא נחשב פסולת (שש"כ ס"ק י"ד)
ב) להוציא ביחד עם האוכל
הוצאת פסולת עם מעט מהאוכל
דעת המ"ב (ביה"ל שי"ט ס"ד ד"ה הבורר, תק"ד ס"ק ב') שמוציא מעט אוכל עם הפסולת אין איסור בורר כיון שלא הוציא הפסולת לבדה, ולעומ"ז דעת החזו"א (סי' נ"ג נ"ד ס"ק ג') לאסור שעשאו כולו פסולת, שכל כוונתו שהאוכל יהי' מתוקן. אולם כתבו האחרונים (שש"כ ה' ס"ק כ"ד, ארח"ש ס"ד, פסק"ת של"ד) שאם לוקח הרבה יותר מן ההכרח והרגילות מותר, שאז אינו אלא כחלוקת התערובת לשני חלקים. ובברירה גמורה נקט הגרשז"א נכון להיזהר להוציא הרבה מהאוכל.
דוגמא
- נפלו גרעיני הלימון לתוך הסוכר, או בתוך גבינה, נכון להיזהר להוציא את הגרעינים עם הרבה מהאוכל (שש"כ פ' ה' ס"ק כ"ד)
תערובת במקום המגע, שאין הפסולת מעורבת בכל האוכל בכל מקום, אלא רק במקום שהם מחוברים זה בזה - מותר להוציא עם מעט מן האוכל, אפי' לדעת החזו"א, כיון שאינו מפריד את התערובת אלא מחלק האוכל לשניים (ארח"ש סי' ס"ז וס"ק קכ"ג)
דוגמאות
- מרק או רוטב שיש על גביו שומן ואינו רוצה את השומן - מותר להסיר את השומן עם מעט מהרוטב (מ"ב ס"ק ס"ה שש"כ סי' נ')
- חלב שיש עליו שכבת שומן - מותר להסיר השומן עם מעט מהחלב.
- צנצנת של גבינה לבנה או לבן ומעדנים, שהצטברו בהם מי חלב, ישפוך מי החלב יחד עם מעט מן הגבינה הלבנה וכד' (שש"כ כ') דבמקום שנוגעים מי החלב בלבן חשיב תערובת (שש"כ ס"ק מ"ג)
יש הכותבים שאם הגבינה או הלבן מוצקים וחלקים מלמעלה - אין המים נחשבים ?? ומותר לשפכם (ארח"ש כ"ח)
- מותר להסיר את תוית המאפיה המודבקת על ככר לחם, או על החלה עם מעט מן המאפה (ארח"ש סי' ק"י)
בתערובת יבש בלח, מצרפים שיטת המהריט"ץ (סי' ר"ג) שאין איסור ברירה שאינו בגדר תערובת. אמנם הביה"ל (סי' ט"ז ד"ה אלא) לא פסק כדבריו, אבל כשלוקח עם עוד משקה - מותר (שש"כ פ' ה' ס"ק כ"ד)
דוגמאות
- חרק שנפל לתוך התבשיל או המשקה - מותר להסיר החרק יחד עם מעט מן התבשיל או המשקה שלתוכו נפל (שש"כ פ"ג י"ט) ויש שחששו לדברי הרב בסידור והתירו רק שיוציא הרבה יותר מן ההכרח והרגילות (פסק"ת מ"ד)
בתערובת של פסולת שנוצרה בדרך גידולו שדעת ?? ביה"ל (ד"ה "מתוך" ומ"ב ס"ק כ"ד שאינו אלא תיקון אוכל ומותר, אמנם לא נפסק להלכה (ביה"ל שם) אבל עם חלק מהאוכל - מותר, ולחזו"א - אסור (שש"כ י"ג ופ' ה' ס"ק כ"ד)
דוגמאות
- העומד לאכול בשר שיש בו עצמות, או דג, יש המתירים להסיר העצמות יחד עם מעט מבשר הדג הדבוק בהן (ביה"ל ד"ה מתוך). אם דעתו רק כדי שיוכל לזרוק העצם, לדעת החזו"א (נ"ד סק"ג) עשהו כולו כפסולת.
בתערובת של פסולת שחלקה מכסה המאכל, שי"א שדינה כקליפה שמותר להסיר סמוך לסעודה (אורחות חיים שי"ט ס"ק ב' שש"כ ס"ק ס', ודאי מותר עם מעט מהפרי הטוב (פסק"ת י')
דוגמאות
- פרי או ירק שיש בו חלק רקוב, רשאי לחתוך ולהסיר חלק הרקוב סמוך לאכילתו יחד עם מעט מהפרי הטוב (פסק"ת י')
- מיני מאפה שיש בהם חלקים שרופים ומפוייחים, רשאי להסיר השרוף סמוך לאכילתו יחד עם המאפה הטוב (שם)
לצורך קטן מותר להסיר חלק הפסולת יחד עם מעט מהטוב.
דוגמא
- באבקת מטרנה שנוצרו גושים שלא נימוחו, יוציאם יחד עם מעט מהדייסה (שש"כ פרק ח' כ"ג דיני עונג פ' ט' ט"ו)