טיוטה:רבי יששכר חכמון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
 | |
| רבי יששכר חכמון | |
| לידה |
1885 ה'תרמ"ה כפר זליטן |
|---|---|
| פטירה |
18 באפריל 1961 (בגיל 76 בערך) ד' באייר ה'תשכ"א טריפולי |
| מקום קבורה | טריפולי |
| מדינה | לוב |
| כינוי | 'רבי זכר' |
| אב | אליהו |
| אם | רבקה |
רבי יששכר חכמון (כונה 'רבי זכר'; ה'תרמ"ה - ד' באייר ה'תשכ"א (18 באפריל 1961)) היה הרב האחרון בלוב.
ביוגרפיה
נולד בשנת ה'תרמ"ה (1885)[1] ולגרסאות אחרות בה'תרמ"ז (1887) בכפר זליטן (לוב)[2] לאליהו ורבקה לבית עטייה. ששת אחיו היו משה, ציון, רחמים, עמוס, מרים ודוד.
בשנת 1949 היה בין המתקנים 'סדר תפילה ליום העצמאות לקהילה הלובית'[3]. כמו כן פסק יחד עם רבני טריפולי: רבי חי גאביזון, רבי כמוס נחאיסי ורבי שלמה ילוז על תקנת תפילה לקרוא בתורה בתפילת שחרית ומנחה ולקרוא הפטרה מספר זכריה אף אם יום העצמאות לא חל בימים שני או חמישי. הם תיקפו תקנה זו וקבעו ש"תקנות אלו כיתד נטועים לא ימוטו לעולם".
כיהן בבית הדין הרבני בטריפולי לצידו של רבי כמוס נחאיסי תחת הנהגת אב בית הדין רבי חי גאביזון.
נפטר ונקבר בטריפולי בד' באייר ה'תשכ"א (18 באפריל 1961).
קישורים חיצוניים
- דוד ג'אן ויוסף בן דוד ג'אן, רבי יששכר חכמון באתר מרכז מורשת יהדות לוב.
הערות שוליים
- ↑ כך על פי תעודה רשמית של השלטונות האיטלקיים בלוב.
- ↑ אודות כפר זליטן ראו מאמרו של אברהם אלמליח ב'הד המזרח', ערי הפרעות בטריפולטניה - זליתן, 2 בפברואר 2004.
- ↑ שאו ציונה באתר הספרייה הלאומית.