יגדל אלקים חי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף יגדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יִגְדַּל אֱלֹקִים חַי (על פי נוסח הספרדים)

יִגְדַּל אֱלֹקִים חַי וְיִשְׁתַּבַּח/נִמְצָא וְאֵין עֵת אֶל מְצִיאוּתוֹ
אֶחָד וְאֵין יָחִיד כְּיִחוּדוֹ/נֶעְלָם וְגַם אֵין סוֹף לְאַחְדּוּתוֹ
אֵין לוֹ דְמוּת הַגּוּף וְאֵינוֹ גּוּף/לֹא נַעֲרֹךְ אֵלָיו קְדֻשָּׁתוֹ
קַדְמוֹן לְכָל דָּבָר אֲשֶׁר נִבְרָא/רִאשׁוֹן וְאֵין רֵאשִׁית לְרֵאשִׁיתוֹ
הִנּוֹ אֲדוֹן עוֹלָם לְכָל נוֹצָר/יוֹרֶה גְּדֻלָּתוֹ וּמַלְכוּתוֹ
שֶׁפַע נְבוּאָתוֹ נְתָנוֹ/אֶל אַנְשֵׁי סְגֻלָּתוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ
לֹא קָם בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה עוֹד/נָבִיא וּמַבִּיט אֶת תְּמוּנָתוֹ
תּוֹרַת אֱמֶת נָתַן לְעַמּוֹ קֵל/עַל יַד נְבִיאוֹ נֶאֱמַן בֵּיתוֹ
לֹא יַחֲלִיף הָקֵל וְלֹא יָמִיר/דָּתוֹ לְעוֹלָמִים לְזוּלָתוֹ
צוֹפֶה וְיוֹדֵעַ סְתָרֵינוּ/מַבִּיט לְסוֹף דָּבָר בְּקַדְמָתוֹ
גּוֹמֵל לְאִישׁ חָסִיד כְּמִפְעָלוֹ/נוֹתֵן לְרָשָׁע רָע כְּרִשְׁעָתוֹ
יִשְׁלַח לְקֵץ יָמִים מְשִׁיחֵנוּ/לִפְדּוֹת מְחַכֵּי קֵץ יְשׁוּעָתוֹ
מֵתִים יְחַיֶּה קֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ/בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ
אֵלֶּה שלוש עֶשְׂרֵה לְעִקָּרִים/הֵן הֵם יְסוֹד דַּת קֵל וְתוֹרָתו
תּוֹרַת מֹשה אֱמֶת וּנְבוּאָתוֹ/בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שם תְּהִלָּתוֹ

יגדל א-לוקים חי הוא פיוט המיוסד על שלושה עשר עיקרי האמונה, שקבע הרמב"ם בפירושו לפרק חלק במסכת סנהדרין. בפיוט 13 שורות, אחת לכל אחד מהעיקרים, בנוסח ספרד הוסיפו לפיוט בסופו עוד שני חרוזים.

הפיוט התקבל בקרב קהילות רבות. בקהילות ספרד ועדות המזרח הוא מושר בליל שבת וחג לאחר סיום תפילת ערבית. ויש הנוהגים לאומרו לפני תפילת שחרית או בסופה.

מחבר הפיוט

מחבר הפיוט "יגדל" הוא דניאל בן יהודה דיין, שחי באיטליה, כנראה במאה ה-13.[1] הפיוט נדפס לראשונה במחזור "קמחא דאבשונא" שנדפס בבולוניה בשנים ש'-ש"א (1541)[2].

יש שיחסו את הפיוט למחברים אחרים, הרב יעקב עמדין יחסו בוודאות להרמב"ם[3], והרב יחיא צאלח והיש"ר מקנדיאה [נובלות חכמה צב,ב] יחסו לר"ש אבן גבירול[4].

מקור אמירת הפיוט

בספר "סדר היום" שחיבר המקובל משה בן מכיר בסוף המאה ה-16 נאמר: "ויש שנהגו לומר אחר התפלה שלושה עשר עיקרים שהוא פזמון יגדל אלקים חי וכו' בנעימת קול והוא מנהג טוב ויפה ועולה לד' עניינים לקבל עליהם האמנת השלשה עשר עיקרים גם לומר אותם בשמחה לכבוד היום הקדוש והוא מכלל העונג".[5] באשכנז היו קהילות שאמרו אותו בכל יום[6]

מצד שני, האר"י נמנע מלזמר פיוטים שלא עלו בקנה אחד עם הקבלה, וביניהם הפיוט "יגדל"[7].

הרדב"ז התנגד באופן עקרוני לקביעת עיקרי אמונה מסוימים[8].

למעשה, הפיוט נדפס בסידורים רבים, במיוחד בסידורים נוסח פולין. וכן בסידור בית יעקב ובסידור שער השמים ובתכלאל עץ-חיים. לעומתם, בסידור לפי נוסח הגר"א, בסידור חב"ד לפי נוסח האר"י, בסידורי הספרדים (ברוב הנוסחאות) הפיוט אינו.

ישנם מגדולי הדור בתקופות השונות שיצאו נגד הפיוט בטענה שהוא אינו מקביל במדויק לי"ג עיקרי אמונה[דרוש מקור].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. במחזור למנהג בני רומא מופיע פיוט זה בתפילת ערבית של ליל שבת. במבוא למחזור זה כתב שד"ל: "ואני ראיתי סדור כ"י על קלף מנהג בני רומא, נכתב בשנת קמ"ג, ושם הסופר משה בכמ"ר יקותיאל חפץ ממשפחת הצפרוני, ועל גבי יגדל כתב: אלו הם י"ג עקרים שסידרם כמה"ר דניאל זקני זלה"ה בכמ"ר יהודה דיין".
  2. על השתלשלות הדפסת הפיוט ראה: הפיוט יגדל, הרב יוסף ויכלדר, "המבשר תורני" י"ז כסלו תש"ע.
  3. סידור היעב"ץ פתיחה לשיר היחוד
  4. תכלאל עץ חיים ח"א, דף קי,ב. "דע כי קבלה בידנו שפיוט זה הוא מיוסד מהרב ר' שלמה ן' גבירול ז"ל וכמדומה לי שראיתי גם כן בספר הר"ר אליהו הבחור ז"ל שיחסה אליו". אולם קשה לקבל שעוד לפני הרמב"ם היה מקובל למנות שלשה עשר עיקרים.
  5. סדר היום - תפילת השבת
  6. ראה "יוסף אומץ" לרבי יוסף יוזפא האן, פרנקפוררט תפ"ג (1723)
  7. מלחמות השם, סימן מח.
  8. ראו גם רבי שלום פרלוב, האדמו"ר מקוידנוב, "משמרת שלום", סימן ח, אות ו.
Scroll 2 (PSF).png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.