רבי יהודה ארייה לייב באב"ד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יהודה ארייה לייב באב"ד
לידה 1873
תרל"ג
גליציהגליציה גליציה, סטרוסוב
נרצח 1943 (בגיל 70 בערך)
ניסן תש"ג
תקופת הפעילות תרל"ג - 1873תש"ג - 1943
השתייכות חסידות בעלז
אב הר יהושע השל

הרב יהודה ארייה לייב באב"ד (תרל"ג, (1873) ניסן תש"ג, (1943)) רבה של פידבולוצ'יסק[1] ונציג חסידות בעלז בוועד הפולני.

ביוגרפיה

נולד בשנת תרל"ג - 1873 לרב יהושע השל רבה של סטרוסוב[2] מחוז בגליציה המזרחית. אחיו היה רבי דוד מנחם מאניש באב"ד רבה של טרנופול.

בשנת תרנ"ה 1895, נתמנה לרבה של פודוולוציסק[3] שבאותו האזור. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לסקאלאט[4] וסייע רבות לפליטים בני עירו. בהמשך עבר לעיר לבוב, ועמד שם בראש מפעל הסיוע של הג'וינט לפליטים שנמלטו מאוקראינה לגליציה בעקבות הפרעות של סימון פטליורה שחייליו ערכו פוגרומים ביהודים בהם נרצחו עשרות אלפים מתוכם.

בסוף דצמבר 1927 מילא תפקיד חשוב בארגון אסיפת הרבנים שהתקיימה בלבוב, אסיפה שאורגנה על ידי השלטונות הפולניים במטרה לעודד את החוגים החרדיים בגליציה לתמוך במדיניותו של המהפכן יוזף פילסודסקי, וכך לצמצם את השפעת החוגים הציוניים שלחמו בסיים הפולני למען זכויותיהם הלאומיות והפוליטיות של היהודים.

השתתף גם בוועידות אחרות של רבנים שהתקיימו בפולין בשנות השלושים של המאה העשרים. יצחק גרינבוים מראשי התנועה הציונית בפולין הציע להעמיד אותו ברשימתו הציונית לבחירות לסיים הפולני, כחרדי עצמאי בלתי תלוי, אך הוא סרב לקבל את ההצעה.

בשנת תרצ"ד (1934), נבחר כנציגם של חסידי בעלז בוועד שמינתה ממשלת פולין, שתפקידו היה לאשר את מינוים הרשמי של הרבנים במדינה.

בניסן תש"ג (1943) כשכבשו הגרמנים את עירו גורשו לעיר זבאראז'[5] הסמוכה ושם נספה ביחד עם יהודים רבים[6].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ פידבולוצ'יסק (באוקראינית: Підволочиськ; בפולנית: Podwołoczyska, פודבולוצ'יסקה; ביידיש: פּאָדוואָלאָטשיסק) היא עיירה במחוז טרנופול שבמערב אוקראינה, על גדת נהר זברוץ', בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
  2. ^ Strusov, Strosów
  3. ^ Podwołoczyska
  4. ^ Skalat Stary
  5. ^ בפולנית ZBARAZ עיר במחוז טארנופול TERNOPOL, בעבר TARNOPOL, מערב אוקראינה. עד מלחמת העולם השנייה בגליציה המזרחית, פולין
  6. ^ ב-7 באפריל 1943 נרצחו בגיטו עצמו יותר מ-1,000 יהודים. ב-8 ביוני 1943 חוסל גיטו זבאראז', כשאחרוני היהודים נורו ונקברו בקברות המוניים ליד העיר. זבאראז' הוכרזה "יודנריין" "נקייה מיהודים". יהודים שהסתתרו הוסגרו לגרמנים בידי אוקראינים מקומיים