יחסי ארצות הברית – מדגסקר
| יחסי ארצות הברית – מדגסקר | |
|---|---|
|
|
| |
| ארצות הברית | מדגסקר |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 9,833,517 | 587,041 |
| אוכלוסייה | |
| 341,362,543 | 30,869,880 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 25,462,700 | 14,955 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 74,591 | 484 |
יחסי ארצות הברית–מדגסקר הם היחסים הבינלאומיים, הדו-צדדיים, המדיניים, הפוליטיים והשיתופיים המתנהלים בין ארצות הברית לבין מדגסקר.
היסטוריה
היחסים בין ארצות הברית למדגסקר מתוארכים לאמצע המאה ה-19. מלבד מוזמביק, מדגסקר הייתה המדינה היחידה במזרח אפריקה שייבאה עבדים לאמריקה. שתי המדינות סיכמו ועידה מסחרית בשנת 1867 והסכם שלום, חברות ומסחר בשנת 1881. היחסים החמים באופן מסורתי סבלו במידה ניכרת במהלך שנות השבעים, כאשר מדגסקר גירשה את שגריר ארצות הברית, סגרה תחנת מעקב של נאס"א, הפכה לבעלת ברית של ברית המועצות, והלאימה שתי חברות נפט אמריקאיות. בשנת 1980 הוחזרו היחסים ברמה השגרירית.
לאורך התקופה הבעייתית נותרו יחסי המסחר והתרבות פעילים. בשנת 1990 הוגדרה מדגסקר כמקבלת סיוע בעדיפות, והסיוע גדל מ-15 מיליון דולר בשנת 1989 ל-40 מיליון דולר בשנת 1993. הסיוע האחרון של ארצות הברית תרם למפקד האוכלוסין ולתוכניות לתכנון המשפחה; שימור המגוון הביולוגי המופלא של מדגסקר, פיתוח המגזר הפרטי, חקלאות, דמוקרטיה וממשל; והדרכה בתקשורת. ממשלת ראוואלומנאנה הביעה חיוביות רבה ביחס לקשרים עם ארצות הברית.
נפילתו של הנשיא ראוואלומנאנה ב-2009 ומשטר המעבר שבעקבותיו, מתחו את היחסים הללו. מדגסקר לא יכלה להרוויח יותר מסיוע אמריקאי או בינלאומי רב, וגם לא הייתה זכאית להסכמי סחר חופשי כמו AGOA.
בשנת 2013 נבחרו נשיא חדש ואספה לאומית חדשה בתמיכת הקהילה הבינלאומית. הסיוע הבינלאומי התחדש, ומדגסקר נהנתה שוב מהסכמי סחר חופשי; ביוני 2015, השפעה חדשה של האקלים הפוליטי באנטננריבו הובילה את משרד החוץ האמריקני להשמיע את דאגתו ולקרוא לדיאלוג לאומי במדינה.
ייצוג
- נכון לינואר 2020, שגריר ארצות הברית במדגסקר הוא מייקל פלטייה.
- שגרירות ארצות הברית במדגסקר ממוקמת באנטננריבו.
קישורים חיצוניים
