יחסי רופא–מטופל
יחסי רופא-מטופל הם נושא מרכזי ברפואה, וחיוניים למתן טיפול רפואי ברמה גבוהה באבחון ובטיפול במחלות. יחסי רופא-מטופל הם מיסודות של האתיקה הרפואית בת זמננו. מרבית בתי הספר לרפואה והאוניברסיטאות מלמדים סטודנטים לרפואה מההתחלה, עוד בטרם דרכה כף רגלם בבתי חולים, לשמור על מערכת יחסים מקצועית עם המטופלים, להימנע מפגיעה בכבודם, ולכבד את פרטיותם.
חשיבות
מטופל חייב לבטוח בכישוריו של רופאו וחייב לחוש שהוא יכול להתוודות בפניו. יצירת מערכת יחסים טובה עם המטופל חשובה עבור מרבית הרופאים. עם זאת, כמה התמחויות רפואיות, כמו פסיכיאטריה ורפואת משפחה, מדגישות את היחסים בין לרופא למטופל יותר מהתמחויות רפואית אחרות, כמו פתולוגיה או רדיולוגיה.
איכות יחסי רופא-מטופל חשובה לשני הצדדים. ככל שהיחסים במונחי כבוד הדדי, ידע, אמון, ערכים משותפים, נקודות מבט על המחלה והחיים, והזמן שהוקצה, יהיו טובים יותר, כך יהיו כמות ואיכות המידע על המחלה שתועבר בין הרופא לחולה טובים יותר, ובכך ישתפרו הדיוק באבחון והידע של החולה על מחלתו. כשיחסים אלו גרועים נפגעת יכולתו של הרופא לבצע הערכה מלאה והחולה עלול יותר לפקפק באבחון ובטיפול המוצע, ולכן ליישם בפועל את ההצעה הרפואית. בנסיבות אלו, וגם במקרים שיש חילוקי דעות רפואיים אמיתיים, יכול החולה לנסות לקבל "דעה שנייה" מרופא אחר או שהחולה יכול לפנות לרופא אחר.
היבטים
עליונות הרופא
ביחסים ביניהם הרופא נמצא במעמד גבוה מהמטופל, משום שלרופא יש הידע והמוניטין, ובדרך כלל הוא נפגש עם המטופל בסביבה הטבעית לרופא, בקליניקה או בבית החולים שבו הוא עובד.
היחסים בין הרופא למטופל נעשים מורכבים יותר גם בשל סבלו של המטופל ויכולתו המוגבלת להקל על עצמו, וכתוצאה מכך הוא מגיע למצב ייאוש ותלות ברופא.
רופא חייב לכל הפחות להיות מודע לחוסר השוויוניות במטרה ליצור קשר ולהפיק את המרב מהתקשורת עם המטופל.
ריפוי או ריצוי
המצב בו הטיפול היעיל ביותר (או לעיתים חוסר צורך בטיפול) אינו מה שהמטופל דורש מסיבות שונות מעמיד את הרופא בפני דילמה. במקרה כזה, יאלץ הרופא לבחור בין טובת המטופל או תועלות חומריות אחרות לבין יחסי רופא-מטופל או היבטים פסיכולוגיים או רגשיים אחרים.
רשמי או ידידותי
על פי סקרים, יש חילוקי דעות בין רופאים למטופלים עד כמה רשמיים או ידידותיים צריכים להיות יחסי רופא-מטופל. לדוגמה, על פי מחקר סקוטי רוצים המטופלים כי הרופא יפנה אליהם בשמם הפרטי יותר מאשר נהוג כיום. על פי מחקר זה, רוב המטופלים (223) או שאהבו שפנו אליהם בשמם הפרטי או שהיו אדישים (175). רק 77 אנשים, רובם מעל לגיל 65, שסלדו מכך. מצד שני מרבית המטופלים אינם רוצים לפנות לרופא בשמו הפרטי.
נקודות מבט
ניתן לנתח את יחסי רופא-מטופל מנקודת המבט של ערכי האתיקה הרפואית, עד כמה מושגות המטרות של אי גרימת נזק, אוטונומיה (למטופל זכות לבחור או לדחות את הטיפול), עשיית הטוב ביותר למטופל וצדק (חלוקת משאבים הוגנת). ערכים ונושאים אתיים רבים יכולים להתווסף לארבעת אלו. בחברות שונות, בתקופות שונות ובתרבויות שונות ניתנה עדיפות לערכים שונים. למשל, במהלך 30 השנים האחרונות ניתן בטיפול הרפואי בעולם המערבי דגש הולך גובר לאוטונומיה של המטופל בקבלת החלטות.
ניתן לנתח את היחסים והתהליך במונחי כוח וחברה (לדוגמה כפי שעשה מישל פוקו), או במונחי עסקות כלכליות. במהלך המאה האחרונה ניתן לרופאים מעמד נכבד יותר ויותר, והשליטה על הגישה לתרופות מרשם הופקדה בידיהם כאמצעי של בריאות הציבור. שליטה זו מייצגת ריכוז כוח ויש בה יתרונות וחסרונות למטופלים מסוימים בתנאים מסוימים. סיבוך נוסף אירע ב-25 השנים האחרונות כאשר מחירי הטיפולים הרפואיים התייקרו, וגורם שלישי (חברת ביטוח או מוסד ממשלתי) דורש לעיתים קרובות להיות חלק בקבלת ההחלטות מסיבות שונות, ובכך לצמצם את חופש הבחירה של נותני השירות הרפואי ושל המטופלים בדרכים רבות.
בחלק מהמצבים, לדוגמה במחלקה בבית חולים, יחסי רופא-מטופל מורכבים הרבה יותר, ואנשים רבים נוספים מעורבים כאשר מישהו חולה: קרובי משפחה, שכנים, אחיות, צוות טכני, עובדים סוציאליים ואחרים.
התנהגות ליד מיטת החולה
התנהגותו של הרופא ליד מיטת החולה משמעותית בהשפעתה על יחסי רופא-מטופל. התנהגות נכונה היא כזו המרגיעה ומנחמת את החולה יחד עם הקפדה על אמירת אמת לגבי האבחנה על מצב החולה. לטון הדיבור, לשפת הגוף, לפתיחות ולנוכחות יש השפעה על ההתנהגות ליד מיטת החולה. התנהגות שאינה נכונה עלולה לגרום לחולה לחוש חוסר סיפוק, חשש, פחד או בדידות. התנהגות נכונה של הרופא קשה במיוחד כאשר על הרופא להסביר לחולה את האבחנה של מחלתו במלואה ותוך כדי כך למנוע מהחולה מלהיבהל.
תמורות ביחסי רופא-מטופל
יחסי רופא-מטופל עברו תמורות כתוצאה מתהליכים שונים.[1] תהליך מרכזי הוא ההכרה בזכויות האדם, וכתוצאה מכך, בזכויות המטופל. ההכרה בזכויות האדם הביאה לעליה במעמדו במסגרת מערכת יחסים זו, ובהמשך, לפריצת מערכת היחסים על ידי המדינה והסדרתה, לצורך הגנה על המטופל.[2]
ראו גם
לקריאה נוספת
- פרופ' אבינעם רכס (עורך), אתיקה רפואית, הוצאת ההסתדרות הרפואית בישראל, עמודים 25–38
קישורים חיצוניים
- יחסי רופא - חולה: קשיים, ציפיות, פתרונות סקירה של יום עיון בנושא
- בריא לדעת יחסי רופא-מטופל
- יאיר עמיחי-המבורגר, מרושתים, האינטרנט כמשדרגת יחסי רופא-חולה, באתר ynet, 18 ביוני 2007
הערות שוליים
