יעקב אמאדו
הרב יעקב אמאדו היה רב, מלמד ודרשן באזמיר במאה ה-19.
תולדותיו
| מקום קבורה | אזמיר |
|---|---|
| פטירה | ה'תרל"ה |
| מדינה | האימפריה העות'מאנית |
| רבותיו | הרב חיים פלאג'י |
| בני דורו | הרב יוסף פלאג'י |
| חיבוריו | אמרי אמת |
| אב | רבי דוד אמאדו |
| אם | ג'ויא (מרגלית) סולטאנה |
| צאצאים | הרב יוסף, הרב דוד |
נולד לרבי דוד אמאדו. היה מתלמידי הרב חיים פאלאג'י שקורא לו ”הרב הכולל מזרע המלכה כמהר"ר...” וחיבב אותו כבנו ממש[1]. נישא למרת ג'ויא (מרגלית) סולטאנה, בתו הבכורה של הרב יוסף אבן עזרא, מחבר ספר שלחן גבוה. לימים עלתה לארץ ישראל והתיישבה בירושלים[2]. גיסיו היו הרב דוד בן עזרא ופירלא שנישאה לרב מרדכי הלוי.
היה מופקד על תלמודי התורה באזמיר יחד עם הרב יוסף פאלאג'י[3]. היה גובה ומפקח על הצדקה למען שלושת ערי הקודש שניתנה באזמיר. היה ידוע כמי שמשיב תשובות נחרצות לאפיקורסין ולמומרים[2] ערך את ספר עיני דוד של אביו. היה חברו של הרב חיים מאיר מזרחי מחבר ספר בן הרמה, שכותב עליו: ”כי עלה לשמים אחד מן הרמתים, אורן של של חכמים ושל סופרים, אוהב את המישרים, כרע כאח לי, אשר יחדיו נמתיק סוד שמחת גילי הדר הוא...” (בן הרמה, הקדמת המחבר). לאחר השריפה באזמיר, השתדל הרב יעקב בבניתו מחדש של בית הכנסת של ק"ק ׳גברת׳ לפני שנפנה לבנות מחדש את ביתו.[4]
בנו הבכור, הרב יוסף אמאדו, מחבר ספר חלקו של יוסף (אזמיר תרמ"ז) נפטר שנה לפני אביו[2], בנו השני, הרב דוד, שנקרא על שם סבו, הביא לדפוס את ספרו של אביו.
נפטר בשנת התרל"ה מחולי הטיפה ונקבר באזמיר.
ספרו
אמרי אמת (אזמיר תרמ"א) - דרושים שדרש ”אי משום יקרא דחיי בבי הילולי, ומשום יקרא דשכבי...בתוך קהל ועדה דבר בעתו לתורה ולתעודה” (שער הספר מאת בן המחבר). בספר 3 דרושים לנישואים - שניים לנישואי גיסיו ואחד לבן מגבירי אזמיר, הספדים - לרבי חיים אברהם גאגין (שדרש באחת העירות הסמוכות לאזמיר), למרן החבי"ף ולאשתו[5], לרבי יעקב אבואלעפיה, לגיסתו רבקה[6] ועוד. בספר נדפסו חמישה דרושים של הרב שמואל יעקב אמאדו, שניים לנישואים ושלושה להספד[7]. בסוף הספר ליקוטים מהמחבר על התנ"ך ודרשת הספד על המחבר מבנו.[4]
הערות שוליים
