כבידת מכון הנפט האמריקאי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כבידת מכון הנפט האמריקאי (או כבידת ה-API; באנגלית: American Petroleum Institute gravity או ‏API gravity) הוא מדד לאיכות הנפט הגולמי או נוזל דלק הנקבעת על ידי צפיפותו (משקלו הסגולי) אשר נמדדת במעלות API. המדד מציין עד כמה הנפט הגולמי או נוזל דלק מסוים כבד או קל בהשוואה למים. אם כבידת ה-API גדולה מ-10, הוא קל יותר וצף על פני המים (10=מים); אם היא נמוכה מ-10, הנפט או הנוזל, כבד יותר, שוקע, ולא איכותי.

ככל שצפיפותו של הנפט או נוזל דלק גבוהה יותר (נפט או דלק כבד יותר), יורד דירוגו בסולם ה-API. וההפך, ככל שהמשקל הסגולי נמוך יותר וה-API (במעלות) גבוה יותר, הנפט יותר קל ואיכותי. סולם הערכים של ה-API נע בין 10 ל-70. בנפט "קל" רמת ה-API גבוהה מ-°‏31.1 (צפיפות נמוכה מ-870 ק"ג למטר מעוקב);[1] בנפט "מדיום" – בין °‏22.3 ל-°‏31.1 (בין 870 ל-920 ק"ג למטר מעוקב); בנפט "כבד" – מתחת ל-°‏22.3 (בין 920 ל-1000 ק"ג למטר מעוקב); ובנפט "אקסטרה כבד" או ביטומן – מתחת ל-°‏10 (מעל ל-1000 ק"ג למטר מעוקב). הנוסחה לחישוב כבידת ה-API היא 141.5 חלקי הצפיפות היחסית של הנפט (בטמפרטורה של 15.56 מעלות צלזיוס או 60 מעלות פרנהייט חלקי הצפיפות של המים בטמפרטורה של 60 מעלות פרנהייט) פחות 131.5. איכות הנפט נקבעת גם על ידי תכולת הגופרית שבו. נפט גולמי קל ומתוק הוא נפט דל גופרית (פחות מ-0.5% ועל פי בורסת הסחורות בניו יורק/NYMEX – ‏פחות מ-0.42%), בעל צפיפות וצמיגות נמוכים, כבידת API גבוהה שניתן להפיק ממנו סל תזקיקים רחב. הוא נחשב לנפט נקי יחסית שלאחר הזיקוק כשיר לניצול כדלק (בנזין, סולר) בכלי רכב, ולכן שכיח ומבוקש במשק האנרגיה. נפט מתוק מופק, למשל, ממפרץ מקסיקו והים הצפוני, במדינות ארצות הברית, בריטניה, נורווגיה, ניגריה ואנגולה.[2] ככל שהנפט מכיל יותר גופרית, הוא "חמוץ" יותר ודורש זיקוק קפדני יותר. ככל שהנפט "קל" ו"מתוק" יותר, מחירו עולה. "ברנט בלנד" (Brent Blend) הוא נפט קל ומתוק מן הים הצפוני, בעל API °‏38 לערך, ותכולת גופרית של כ-0.4%. מרביתו מזוקק בצפון-מערב אירופה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הסף אינו חד משמעי וישנן גם הגדרות אחרות
  2. ^ "Light Sweet Crude Oil", English-Hebrew Energy Dictionary