לזלי פרוסט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף לסלי פרוסט)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לזלי פרוסט
Leslie Frost Premier of Ontario.jpg
מפלגה Ontario PC Party
דת Presbyterianism, United

לסלי מיסקמפבל פרוסט (20 בספטמבר 1895 - 4 במאי 1973) היה פוליטיקאי שבאונטריו, קנדה, שכיהן כראש הממשלה ה-16 של מחוז אונטריו מ־4 במאי 1949 עד 8 בנובמבר 1961. [1] בשל כהונתו הארוכה, זכה לכינוי "אונטריו הזקן"; הוא נודע גם בשם "שועל הכסף". [2]

שנים מוקדמות

לסלי פרוסט, 1916

הוא נולד באוריליה, אונטריו, בנם של ויליאם סוורד פרוסט ומרגרט ג'יין בארקר.[3] אביו היה צורף וראש עיריית אורליה; אמו הייתה דמות חשובה בימיו הראשונים של צבא ההצלה. הוא למד באוניברסיטת טורונטו ובבית הספר למשפטים באוסגודה הול .[4] במהלך מלחמת העולם הראשונה הוא היה קצין בגדוד ה-157, ושירת בגדוד העשרים, "קווינס יורק ריינג'רס" בצרפת ובלגיה. בשנת 1918, לאחר שנפצע, הוא השתחרר בדרגת סרן.[5] והצטרף ללשכת עורכי הדין בשנת 1921.

בשנת 1926 התחתן עם גרטרוד ג'יין קארו. לא היו להם ילדים. הזוג התגורר בלינדסיי, אונטריו, אך פרוסט העדיף להתגורר בפלזנט פוינט שבאגם סטורג'ון צפונית ללינדזי. כאשר פרוסט ואחיו, ססיל גריי פרוסט, עברו לראשונה ללינדסי כדי להקים משרד עורכי דין, הם שכרו בניין בפלזנט פוינט, ששימש כחנות הקהילתית. פרוסט קנה את הנכס בשנת 1925, ובשנת 1950 בערך, קנה נכס צמוד אליו ובנה את בקתת העץ החורפית שהייתה מקלטו בהיותו ראש ממשלה ולאחר פרישתו לגמלאות.

קריירה פוליטית

בשנת 1937 הוא נבחר לראשונה לבית המחוקקים באונטריו ומאז לא הפסיד בבחירות. הוא היה שר האוצר ושר המכרות בשנים 1943 - 1955. פרוסט נבחר למנהיג המפלגה השמרנית הפרוגרסיבית באונטריו (" הטוריים ") בעקבות החלטתו של ראש הממשלה ג'ורג ' דרו להיכנס לפוליטיקה הפדרלית. פרוסט, שזכה לכינוי "אונטריו הזקן" ו"The Laird of Lindsay ", הוביל את המחוז במהלך הפריחה הכלכלית של שנות החמישים.[6] הגישה המאופקת שלו הביאה לו את הכינוי "המרגיע הגדול".[7] תוך שילוב ערכים של עיר קטנה עם מדיניות מתקדמת, הוא העביר את הוביל את מפלגתו "הטורים" לשלושה ניצחונות רצופים בבחירות וזכו ברוב מוחלט בממשלות שכיהנו בשנים 1951, 1955 ו -1959 .[8]

ממשלתו של פרוסט פיקחה ומנעה התרחבות רבה בתפקידי הממשלה. תחת הנהגתו, פרובינציית אונטריו הרחיבה משמעותית את מספר בתי הספר, הוסיפה כבישים מהירים ובנתה בתי החולים.[9] ממשלתו הגדילה משמעותית את ההשקעה הציבורית בכלכלה [10] באמצעות מדיניות פיסקלית חזקה.[11] ובהנהגתו, יצרה הפרובינציה את סדרת 400 הכבישים המהירים, ובמיוחד הכביש המהיר מקדונלד-קרטייה הידוע יותר בשם "כביש מהיר 401". ממשלתו גם ניסתה להיאבק בהוצאת השליטה על מס ההכנסה מהממשלה הפדרלית, אך נכשלה, וכתוצאה מכך הונהג מס מכירות מחוזי. ממשלת פרוסט הציעה למחוז ביטוח רפואי ציבורי שיורחב אחר כך על ידי ממשיכי דרכו ויהפוך למערכת הרפואית המודרנית של ה- OHIP. (תוכנית הביטוח הרפואי של אונטריו Ontario Health Insurance Plan)

בתקופה בה כיהן, ממשלתו פיקחה על התרחבות משמעותית בשירותים הציבוריים.[12] מספר האוניברסיטאות באונטריו עלה מארבע לשנים עשרה.[4] בתקופת כהונתו כשר האוצר ב -1943, סך ההשקעה המחוזית בחינוך הייתה קצת יותר מ -13 מיליון דולר. עם פרישתו בשנת 1961 היה תקציב החינוך באונטריו 250 מיליון דולר.

ממשלתו של לסלי פרוסט הייתה הראשונה לחוקק חוקים הקובעים עונשים על אפליה גזעית, אתנית ומגדרית ברכוש פרטי; חוקים אלה, שהוצגו בראשית שנות החמישים כחוק לשיטות עבודה הוגנות וחוק ללמגורים הולמים,[13] הביאו להקמתן של תנועות פוליטיות באונטריו שהביאו ליצירת קוד זכויות האדם באונטריו בשנת 1962 ובהמשך לחקיקת החוק בו נאמר כי לכל בני האדם זכויות שוות.. ממשלתו של פרוסט הביאה לחקיקה שתבטיח שנשים יקבלו שכר שווה. ממשלתו הציגה גם זכויות הצבעה עבור האומות הראשונות .[4]

ממשלתו של פרוסט פיקחה על הפדרציה של מחוז העיר העתיקה של טורונטו כשהמטרה הייתה להפוך את שתים עשרה הרשויות מסביב, למטרופוליטן טורונטו .

פרוסט התפטר בשנת 1961,[14] והוחלף על ידי ג'ון רובארטס .[15]

פרישה לגמלאות

עם פרישתו מהפוליטיקה, כיהן פרוסט בחבר הנאמנים של אוניברסיטת טורונטו. כמו כן, הוא היה חבר בדירקטוריון בנק מונטריאול, KVP, cjcr, בחברת הביטוח "קנדה לייף" וחברת התעופה "טרנס קנדה אייר". בין השנים 1954 - 1969 שימש גם כסגן נשיא חברת המחקר Champlain SocietyChamplain Society וכסגן נשיא כבוד משנת 1969 עד 1973.[16] הוא שימש כנשיא אוניברסיטת טרנט בין השנים 1967 עד 1973. בעת היותו בגמלאות המשיך להתעניין באיכות הסביבה. לקראת סוף חייו, הוא בדק עבור ממשלת אונטריו באופן ממצה ממצה את הפוטנציאל של פארק אלגונקין.[17] בראיון האחרון שהוא נתן, רגע לפני שמת, ל"טורונטו סטאר ", הוא הצהיר:" אני איש איכות הסביבה. "

פרוסט היה היסטוריון חובב מצוין. ספרו " גברים לוחמים" סיפר את ההיסטוריה של הגדוד ה -35 של יערני סימקו מאוריליה, אונטריו בהקשר של מלחמת העולם הראשונה. בתוך כך הוא חיבר את העורף הקנדי לחזית המלחמה בצרפת, וחיבר את האירועים בגדוד לתמונה הגדולה יותר של המלחמה ולמחויבותה של קנדה לענייני העולם.[18] כתביו על "מסלולי נהר הטרנט הנשכחים" (שפורסמו ממש לאחר מותו) קראו תיגר על מסקנות קודמות של ההיסטוריונים לגבי מסלולי סחר ולוחמה של האינדיאנים בדרום אונטריו. הוא היה חובב נלהב של ההיסטוריה של מלחמת האזרחים, ושמר בספריה הגדולה שלו פיסת עץ שהגיעה מבקתת העץ המקורית של אברהם לינקולן.

תוארי כבוד

בשנת 1969, הוא הפך לחבר במסדר קנדה, עיטור הכבוד האזרחי הגבוה ביותר בקנדה.

מקומות שונים ברחבי אונטריו נקראים על שם Frost:

  • בניין פרוסט, טורונטו - מכיל את משרד האוצר של אונטריו ומועצת הנהלת אונטריו, בפארק קווין, נקראה לכבודו.
  • מרכז פרוסט ללימודי קנדה ומחקרים מקומיים, פטרבורו, אונטריו - באוניברסיטת טרנט,[19]
  • ספריית לסלי פרוסט במכללת גלנדון ( אוניברסיטת יורק ), טורונטו [20]
  • קמפוס פרוסט במכללת פלמינג, לינדזי, אונטריו
  • בית הספר הציבורי לסלי פרוסט, לינדזי, אונטריו .
  • לסלי פרוסט פלייס - רחוב בלינדסיי, אונטריו
  • מרכז פרוסט - לשעבר מרכז משאבי הטבע של לסלי מ. פרוסט, הפעיל מתקן חינוכי פרטי במחוז הליברטון המציע מלגות בבתי ספר תיכוניים.[21]
  • דיוקן פרוסט נמצא באוניברסיטת טרנט

ביבליוגרפיה נבחרת

  • Pleasant Point Story: a History of Pleasant Point (1965)
  • Fighting Men, with a foreword by Thomas H.B. Symons (1967)
  • Forgotten Pathways of the Trent (1973, מסת"ב 0-88768-037-2)
  • The record on Sir Sam Hughes set straight

הערות שוליים

  1. ^ Roy MacGregor (3 באוקטובר 2007). "Frost favoured change, too -- the slow, methodical kind". The Globe and Mail. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ 'Ian Urquhart (12 בספטמבר 2007). "McGuinty has spring in his step". The Toronto Star. נבדק ב-2007-10-03. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ "The Honourable Leslie M. Frost". The Orillia Hall of Fame. אורכב מ-המקור ב-2009-08-13. נבדק ב-2007-10-03.
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 Leslie M. Frost (19 באוקטובר 1961). ONTARIO-1961 in The Empire Club of Canada Speeches 1961–1962. Toronto: The Empire Club Foundation. אורכב מ-המקור ב-3 בדצמבר 2016. נבדק ב-4 באוקטובר 2007. {{cite book}}: (עזרה)
  5. ^ "Leslie Frost Taping Project". Trent University. אורכב מ-המקור ב-2011-06-08. נבדק ב-2007-10-04.
  6. ^ Martin Brook Taylor, Doug Owram (1994). Canadian History: A Reader's Guide. Toronto: University of Toronto Press.
  7. ^ Anya Spethmann (30 בספטמבר 2003). "In Ontario politics, 'bland works'". The Brock Press. נבדק ב-2007-10-04. {{cite web}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל)
  8. ^ "History of our Party". Ontario Provincial Progressive Conservative Party. אורכב מ-המקור ב-14 בפברואר 2008. נבדק ב-2007-10-03. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Leslie M. Frost". The Premier of Ontario. אורכב מ-המקור ב-2006-06-20. נבדק ב-2007-10-04.
  10. ^ "Leslie Miscampbell Frost". The Canadian Encyclopedia. נבדק ב-2007-10-04.
  11. ^ "Leslie Frost". York University. אורכב מ-המקור ב-2007-07-03. נבדק ב-2007-10-04.
  12. ^ "Leslie M. Frost". Cogeco Television. אורכב מ-המקור ב-2007-12-27. נבדק ב-2007-10-04.
  13. ^ John Cooper (12 בפברואר 2007). "Forget Americans, honour Burnett". The Toronto Star. נבדק ב-2007-10-03. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ "Frost, Leslie Miscampbell". The Canadian Encyclopedia.
  15. ^ "Premiers of Ontario". Election Almanac. אורכב מ-המקור ב-2012-02-24. נבדק ב-2020-05-11.
  16. ^ Champlain Society. "Former Officers of the Champlain Society (1905-2012)". אורכב מ-המקור ב-2014-10-27. נבדק ב-19 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Gerald Killan (1993). Protected Places: A History of Ontario's Provincial Parks System. Dundurn Press ltd. p. 179.
  18. ^ Terence J. Fay (בדצמבר 1969). "Fighting Men. Leslie Frost". Military Affairs. 33 (3): 413. JSTOR 1985143. {{cite journal}}: (עזרה)
  19. ^ "The Frost Centre for Canadian Studies & Native Studies". Trent University. נבדק ב-2007-10-04.
  20. ^ "Leslie Frost Library". Glendon College. נבדק ב-2007-10-23.
  21. ^ "The Frost Centre Institute - About FCI". FCI. אורכב מ-המקור ב-2009-02-17. נבדק ב-2009-01-21.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לזלי פרוסט בוויקישיתוף
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=לזלי_פרוסט&oldid=1914324"