מאוריסיו הוכשילד
 |
מאוריסיו הוכשילד (בגרמנית: Moritz Hochschild, מוריץ הוכשילד; בספרדית: Mauricio Hochschild; 17 בפברואר 1881 - 12 ביוני 1965) היה איש עסקים יהודי גרמני-בוליביאני. לפי מסמכים שנחשפו בבוליביה בשנת 2017, סייע לכ-9,000 יהודים להימלט מגרמניה הנאצית בתקופת מלחמת העולם השנייה.
קורות חייו
הוכשילד נולד בשנת 1881 בביבליס שבמערב גרמניה. הבן הבכור לאב, סוחר כללי שלו היו שני בני-דודים שעסקו כבר בתעשיית המתכת שלאחר מכן הקימו את "חברת המתכת האמריקאית". אחרי שסיים את לימודיו התיכוניים הוא למד כרייה והנדסה באוניברסיטת פרייברג לכרייה ולטכנולוגיה שבפרייברג, גרמניה. בשנת 1905 החל את דרכו בחברה התעשייתית "Metallgesellschaft" ששייכת לבן דודו זכריה הוכשילד ואז כסוכן החברה בספרד ובאוסטרליה. לבסוף עבר לדרום-אמריקה לעבוד באופן עצמאי. לאחר מספר שנים שעבד בצ'ילה, הוא חזר לגרמניה ונשאר שם עד סיום מלחמת העולם הראשונה.
ב-1918 נשא לאישה את קאתי רוזנבאום. בשנת 1921 היגר לבוליביה.[1] ובאותה שנה נולד בנו חררדו הוכשילד רוזנבאום. אשתו מתה ב-1924.
הוכשילד עשה את הונו בתעשיית כריית הבדיל ובמהלך שנות ה-30, נחשב לאחד משלושת הטייקונים אשר היו אחראיים לייצור יותר ממחצית מתוצרת הבדיל העולמית באותה תקופה.[2]
בתקופת צמיחה זו של חייו, יותר ויותר מבני משפחתו עברו איתו לדרום-אמריקה כדי לעבוד אצלו, כולל בן דודו פיליפ הוכשילד ואשתו של פיליפ ז'רמיין. מוריץ (או דון מאוריסיו, כפי שהיה ידוע בדרום אמריקה) וז'רמיין ניהלו רומן, והם התחתנו לאחר שז'רמיין התגרשה מפיליפ.
מלחמת העולם השנייה והצלת היהודים
בזמן מלחמת העולם השנייה היה הוכשילד חבר במחתרת שפעלה כנגד המשטר הנאצי. לפי מסמכים שנחשפו בעיר לה פאס שבבוליביה במרץ 2017, תכנן הוכשילד את בריחתם של לפחות כ-9,000 יהודים מגרמניה הנאצית בסוף שנות ה-30. לשם הגשמת מטרה זו, הקים שתי חברות - "החברה להגנת מהגרים ישראלים", שגייסה כספים עבור משפחות יהודיות, ו"החברה הקולוניאלית של בוליביה", שניהלה פרויקט חקלאי במחוז נור יונגאס, שם רכשה שלוש אחוזות שבהן שוכנו ניצולי השואה.[3] בנוסף, העסיק חלק מהניצולים בחברות הכרייה שלו, ופתח בית ספר בלה פס עבור הילדים היהודים.
בשנת 1938 פעל הוכשילד על מנת לשכנע את נשיא בוליביה חרמאן בוש להעניק ויזות מיוחדות למהגרים היהודים, בטענה כי הם עשויים להוות כוח עבודה חיוני למדינה.
ב-1939 וב-1944 נעצר הוכשילד על ידי הממשלה הבוליביאנית ונידון למוות. שבועיים בלבד לאחר שחרורו ב-1944, הוא נחטף והוחזק על ידי חוטפים במשך שבועיים. לאחר ששוחרר עזב את בוליביה ומאז לא חזר אליה.
לאחר מכן
בשנת 1944 עזב הוכשילד לארצות הברית, לאחר שסיים לרצות עונש מאסר בבוליביה בשל אי תשלום מיסים שהוטלו על כריית הבדיל.
בשנת 1961 חנך הוכשילד את מכרה הנחושת שלו "מנטוס בלנקוס" באנטופגסטה, צ'ילה שהפך להיות פעילות הכרייה המצליחה ביותר שלו, אם כי התוצאות הטובות ביותר שלו הגיעו לאחר מותו.
הערות שוליים
- ^ סוכנויות הידיעות, "שינלדר הבוליביאני" נחשף: הטייקון שהציל 9,000 יהודים בשואה, באתר וואלה, 19 במרץ 2017
- ^ מערכת האתר, התגלה "שינדלר הבוליביאני": הציל 9,000 יהודים מהנאצים, באתר ערוץ 20, 19 במרץ 2017
- ^ הציל 9,000 יהודים מהנאצים: "שינדלר של בוליביה" נחשף, 19 במרץ 2017, באתר ynet
