רבי מאיר אלמאש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מאיר אלמאש פופר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי מאיר אלמאש
לידה ה'תקכ"ח
פטירה י"ג בכסלו ה'תר"ב (בגיל 73 בערך)
תחומי עיסוק ראש ישיבה באלמאש ורבן של בוקרשט ומטרסדורף
רבותיו רבי מאיר ברבי; רבי יוסף מפוזנא
בת זוג חיה טאבע
חותנים רבי וולף
נוסח מצבת קברו
פ"נ
הרב הגאון החריף העצום העמקן
ובקיא בת"ת הדרשן הגדול הצדיק
המפורסם כבוד
מו"ה ר' מאיר מאלמש
שהיה אב"ד ור"מ בכמה קהילות קדושות
נתבקש לישיבה של מעלה נוגה ליום עש"ק י"ג כסלו בעיר וויען
זכותו יגן על ישראל לפ"ק

מתוק יצא מעז הזיל מור עם בשמים
איזן וחיקר לפענח חדושים נעלמים
יגע להתחתן עם מלומדים מסויימים
רועה נאמן היה כליל תפארת חכמים
פומיה לא פסיק מגירסא לילות כימים
אף לעתות בצרה ואחז בחסידות תמים
פארוהו לאחד הדרשנים המפורסמים
עינה בצום נפשו שבוע כלה כמה פעמים
רב טוב צפון לצדיק מהמקיץ נרדמים
תנצבה תחת כסא כבוד צור עולמים

רבי מאיר פופר (בכתב יידי: פאפער, מכונה 'אלמאש' או 'אלמאשדר' על שם עיר מולדתו; ה'תקכ"ח - י"ג בכסלו ה'תר"ב) היה ראש ישיבה באלמאש ורבן של בוקרשט ומטרסדורף.

קורות חייו

נולד בווינה ואחר מכן עבר לאלמאש[1]. בצעירותו למד תחילה בישיבה בפרשבורג אצל רבי מאיר ברבי ואחר כך הלך ללמוד בפוזנא אצל רבי יוסף מפוזנא. בה'תקמ"ט נשא את חיה טאבע בת הנגיד רבי וולף מדארא[2].

לאחר נישואיו הקים בעיר הולדתו אלמאש ישיבה שהוא עמד בראשה ואחר שהיה עשיר תמך בבחורי הישיבה מכספו, בישיבתו הנהיג שהבחורים יתעטפו בטלית בשעת התפילה[3]. אחר התקבל לכהן כרבה של בוקרשט אך שכמה מאנשי קהילתו לא רצו לקבל את פסיקותיו ולחמו בו עזב את העיר בשנת ה'תקצ"א ואז התקבל לכהן כרבה של מטרסדורף כעבור כמה שנים עזב את הרבנות בעקבות מחלוקת שהתעוררה בעיר ועבר להתגורר בטשנגר אצל חתנו רבי אשר אנשיל יונגרייז ואחר כך עבר להתגורר אצל חתנו רבי יעקב הרש פלייסיג בוינה.

נפטר בוינה בי"ג בכסלו ה'תר"ב[2] ונטמן בבית בית הקברות היהודי בוורינג שבוינה[4] ובשנות השואה מחשש לפגיעה בגופתו על ידי הנאצים הועברה גופתו לבית הקברות החדש בעיר[1]. נספד בין היתר על ידי הכתב סופר[5] ורבי יהודה לייב קניגסברג אב"ד סאמבאטהעלי[6].

נחשב לאחד מגאוני וחריפי דורו, ונודע כדרשן גדול[7]. מדברי תורתו לוקטו בספר שלמא דרבי מאיר שיצא לאור בה'תשע"ו.

צאצאיו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 שלמא דרבי מאיר, תשע"ו, תולדות רבי אלמאש בהקדמת הספר.
  2. ^ 2.0 2.1 רבי אלעזר אריה יונגרייז, מנוחת אשר, תשכ"ג, עמ' ל"ז, חלק א', בהקדמה לספר "בית אשר-אהל שרה "פרק "אור המאיר".
  3. מה שלא נהוג בקהילות האשכנזים.
  4. משה גולדשטיין, מאמר שבע קהילות, תשט"ו, עמ' 19, אות י"ד.
  5. רבי אברהם שמואל בנימין סופר, דרשות כתב סופר, ירושלים: מכון חת"ם סופר ירושלים, תש"ל, עמ' ס"ה, דרוש לח' טבת.
  6. הובא בשלמא דרבי מאיר, תשע"ו, עמ' נ'.
  7. רבי אלעזר אריה יונגרייז, מנוחת אשר, תשכ"ג, עמ' ל"ז, חלק א', בהקדמה לספר "בית אשר-אהל שרה "פרק "אור המאיר"; שלמא דרבי מאיר, תשע"ו, תולדות רבי אלמאש בהקדמת הספר וכן מוזכר בהספד שנשא עליו רבי יהודה לייב קניגסברג (הובא בשלמא דרבי מאיר, תשע"ו, עמ' נ') וכן נכתב בנוסח מצבת קברו.