מאיר יערי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאיר יערי (וולד)
Yaari.jpg
מפלגה מפ"ם, המערך
חבר כנסת
כנסות 1 - 7

מאיר יערי (וולד) (21 בפברואר 189724 באפריל 1987) היה פעיל ציוני ופוליטיקאי ישראלי, מראשי תנועת הנוער השומר הצעיר, הקיבוץ הארצי[1], מפלגת השומר הצעיר ומפלגת הפועלים המאוחדת (מפ"ם) וממעצבי דרכן האידאולוגית.

ביוגרפיה

יערי נולד בעיירה קנצ'וגה שבגליציה. הוא היה נצר למשפחת אדמו"רים.[2] עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עקרה משפחתו לווינה, ובגיל 17 התנדב לצבא האוסטרי ושרת כקצין עד סוף המלחמה. היה מראשי תנועת "השומר הצעיר" בווינה. למד באקדמיה לחקלאות ובאוניברסיטת וינה.

ב-1920 עלה לארץ ישראל, ועבד עם חבריו בסלילת הכבישים כביש טבריה-צמח והכביש מעמק יזרעאל לחיפה. היה ממייסדי ההסתדרות הכללית, הקומונה הראשונה של השומר הצעיר, ב"ביתניה עילית", ובין מייסדי קיבוץ מרחביה וחבריו שבעמק יזרעאל.

בעקבות כישלונו באביב 1921 להשליט את קבוצת ביתניה ורוחה על גדוד שומריה, נאלצו הוא ורעייתו אנדה לעזוב את מחנה הגדוד בלילה שזכה לכינוי "ליל השימורים" (או "ליל ברתולומיאוס"). הוא נדד עם אנדה בארץ והצטרף למחנה של חברי "השומר הצעיר" בסמוך למושבה הרצליה. בשנת 1924, עת חידשה "השומר הצעיר" בארץ את הקשר עם התנועה בגולה, יצא יערי כשליח התנועה לפולין. הוא שימש כציר במרבית הקונגרסים הציוניים, והיה חבר הוועד הפועל הציוני.

יערי הנהיג את תנועתו במישור החינוכי, ההתיישבותי והפוליטי, בשלושת הארגונים: תנועת הנוער "השומר הצעיר", "הקיבוץ הארצי השומר הצעיר" ומפלגת "השומר הצעיר", ואחר כך במפלגת מפ"ם, שהוקמה ב-1948, ושימש שנים רבות כמזכ"ל המפלגה. הוא היה ממעצבי האידאולוגיה העיקריים שלה והשתתף בעיצוב המעבר מהשקפת העולם שהוקנתה של תנועת נוער לאידאולוגיה של מפלגה פוליטית.

בוועידה עולמית של מפ"ם ב-1948, יושבים מימין לשמאל: יעקב חזן (שלישי), מאיר יערי (רביעי)
מאיר יערי בראיון

אחד מהדברים הידועים שהחיל בקיבוצים היה מקלחות משותפות לבני הנוער, מתוך תפיסה חינוכית שהדבר יפתח אצל הנוער יחס בריא יותר לגוף. הרבנים הראשיים, בן ציון מאיר חי עוזיאל ויצחק אייזיק הלוי הרצוג, שלחו לו מכתב מחאה על הנוהג, ומחו בעיקר על החלתו גם על ילדי טהרן, בעלי הרקע הדתי, שנקלטו בקיבוצים: "נלאינו נשוא חרפה ובושה...האם לבעלי חיים נדמנו?!". יערי ענה להם בבוז: "הננו מסרבים בפרינציפ להזדקק לעצותיכם ולהוראתכם בשאלות מוסר וחינוך!". כעבור שלושים שנה, הוא כתב לוועד הפועל של הקיבוץ הארצי: "המקלחת המשותפת, למה שזה הביא - אינני רוצה לספר". יותר מאוחר, הוא פירט יותר במכתב פרטי את מה שלמד מבתו, שהמקלחות המשותפות גרמו לפגיעות נפשיות קשות לבנות.

יערי היה ידוע בתמיכתו בברית המועצות כיסוד במדיניותו, ולא הפחית מאהדה זו עד לסוף דרכו הפוליטית, אם כי הסתייג ממרכיבים שונים בברית המועצות, למשל יחסה לציונות ולעלייה היהודית לארץ ישראל, ולצד תמיכתו הייתה לו ביקורת נוקבת על החלטותיה ומעשיה.[3] יערי ויעקב חזן היו במשך שנים רבות מנהיגי מפ"ם ומוביליה, ונחשבו ל"הנהגה ההיסטורית" של "השומר הצעיר". עם זאת היו ביניהם חילוקי דעות לא מעטים, בשאלות היחס לברית המועצות, סוגיות חוץ וביטחון של היישוב ומדינת ישראל, היחס לשאלת "האיחוד הפועלי" עם מפלגות שמאל אחרות, ושאלות אחרות. יערי פרש מתפקידו כמזכ"ל מפ"ם בשנת 1973 לאחר עשור שבו היה נתון לביקורת רבה מצד חבריו בתנועה, שראו בו מנהיג עקשן ושמרן שאחראי לירידה בכוחה של מפ"ם ולקפאונה כתנועה אידאולוגית. במידה רבה, הייתה פרישתו תוצאה של מתקפה חריפה מצד פובליציסט בשם בנקו אדר, שפרסם בעיתונות התנועתית סדרת כתבות. לאחר פרישתו המשיך יערי להיות פעיל בהנהגת תנועתו ולכתוב טורים חריפים לעיתונות התנועתית.

על שמו יד יעריארכיון "השומר הצעיר" בגבעת חביבה.

משפחתו

בשנת 1964 נעלם בנו של מאיר יערי, חיים יערי, ששירת כסגן משנה בחטיבת הצנחנים. החיפושים שנערכו אחריו בכל רחבי הארץ עלו בתהו. לאחר שמונה חודשים גילה שלמה בן אלקנה את גופתו, ונסתבר כי הוא שם קץ לחייו.

בן נוסף של מאיר יערי הוא האלוף (מיל) אביעזר יערי.

נכדו של מאיר יערי ידידיה, בנה של בתו רחל, שירת בצה"ל כמפקד חיל הים, ועם שיחרורו בדרגת אלוף, מונה למנכ"ל "רפא"ל".

כתביו

  • במרי ויכוח, מרחביה: ת"ש-1940.
  • במאבק לעמל משוחרר, תל אביב: עם עובד תשל"ב-1972.
  • בסימן אחדות ועצמאות, ראשי פרקים לוועידה החמישית של מפ"ם, תל אביב: ספרית פועלים, תשכ"ח-1968.
  • בדרך ארוכה: הנחות יסוד, חינוך, קיבוץ, חברה.
  • בפתח תקופה, מרחביה: 1942.
  • מבחני דורנו, 1957.
  • בין חזון למציאות, מרחביה: ספרית פועלים, תשכ"ג-1963.
  • סמלים תלושים
  • דיוקנו של מנהיג כאדם צעיר: מאיר יערי, פרקי חיים 1897–1929 (עורכים: דוד זית, יוסף שמיר), גבעת חביבה: 1992.
  • מאיר יערי בן 80, ילקוט ביבליוגרפי, מאת שלמה רכב, מרחביה: ארכיון השומר הצעיר, תשל"ז-1977.
  • מימים ראשונים: למאיר יערי בהגיעו לגבורות – לו משלו, מרחביה: תשל"ז-1977.
  • קיבוץ גלויות באספקלריה של ימינו, מרחביה: 1954.

אחדים מספריו ומפרסומיו של מאיר יערי תורגמו ליידיש ולאנגלית.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • אביבה חלמיש, מאיר יערי: ביוגרפיה קיבוצית; חמישים השנים הראשונות, 1947-1897, תל אביב: הוצאת עם עובד ספרית אפקים, 2009.
  • אביבה חלמיש, מאיר יערי, האדמו"ר ממרחביה, שנות המדינה, עם עובד, 2013.
  • אביבה חלמיש, 'השפעתו הדיאלקטית של א"ד גורדון על "השומר הצעיר"', קתדרה, 2004.
  • אביבה חלמיש, 'מאיר יערי: ביוגרפיה קיבוצית', ישראל, אוניברסיטת תל אביב, 3, 2003.
  • אלי צור, 'בדידות המנהיג הזקן', הציונות, אוניברסיטת תל אביב, כ"ב, 2000.
  • אלי צור, '"סבא של יריב" ו"אויבי הסינתזה', בן-גוריון והקיבוץ, 1995.
  • דוד זית, 'יערי "חוזר בתשובה"', שורשים, י', 1997.
  • דוד זית, 'תרומתו של מאיר יערי לעיצוב דרכו הרעיונית של השומר הצעיר', מאסף לחקר תנועת העבודה, 1988.
  • גד אופז, 'ארבעה מייסדים ומנהיגים – מחוללי התנועות הקיבוציות בעמק', בתוך: עמק יזרעאל, תשנ"ג 1993.
  • דניאל בן-נחום, סוגיות בהגותו של מאיר יערי - עם קום המדינה, הדים, 107, תשל"ח 1978.

קישורים חיצוניים

מחקרים

הערות שוליים

  1. ^ "האמת על הקיבוץ": הביקורת החריפה והכואבת מכולן, חבצלת פרבר, מעריב, 2013
  2. ^ אניטה שפירא, יהודים חדשים יהודים ישנים, עמ' 257.
  3. ^ ראו למשל: אביבה חלמיש, מאיר יערי, תל אביב, הוצאת עם עובד, תש"ע, עמ' 267-266.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0