מארי אז'ן דבני
| לידה |
בורק-אן-ברס, הקיסרות הצרפתית השנייה  |
|---|---|
| פטירה |
בורק-אן-ברס, צרפת של וישי |
| השתייכות |
 צבא צרפת |
| תקופת הפעילות | 1884–1930 (כ־46 שנים) |
| דרגה |
 גנרל של ארמייה |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-57 מפקד הדיוויזיה ה-25 מפקד הקורפוס ה-38 מפקד הקורפוס ה-32 מפקד הארמייה השביעית מפקד הארמייה הראשונה | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם הראשונה | |
| עיטורים | |
|
הצלב הגדול של לגיון הכבוד צלב המלחמה (1914 - 1918) | |
גנרל של ארמייה מארי אז'ן דבני (בצרפתית: Marie-Eugène Debeney; 5 במאי 1864 – 6 בנובמבר 1943) היה גנרל בצבא צרפת שפיקד על כוחות במלחמת העולם הראשונה.
ביוגרפיה
תחילת דרכו
דבני נולד ב-5 במאי 1864 בעיר בורק-אן-ברס, שהשתייכה אז לקיסרות הצרפתית השנייה. הוא התחנך באקדמיה הצבאית סן-סיר, ובשנת 1886 הצטרף כקצין לצבא הצרפתי. בין השאר הוא שימש כעוזר לאלכסיס הגרון, וכמדריך באקול סופריור דה גר.
מלחמת העולם הראשונה
ערך מורחב – מלחמת העולם הראשונה
עם פרוץ המלחמה הוא מונה לראש מטה הארמייה הראשונה בפיקודו של אוגוסט דובאי. הוא שימש גם כראש המטה בפיקודו של דובאי כאשר האחרון הפך למפקד העליון של קבוצת הארמיות המזרחית. במאי 1915 הוא מונה למפקד הדיוויזיה ה-57, ולאחר מכן מונה למפקד הדיוויזיה ה-25. באפריל 1916 מונה למפקד הקורפוס ה-38, ולאחר מכן מונה למפקד הקורפוס ה-32, עמו לחם במהלך הקרב על הסום. בדצמבר 1916 הוא מונה למפקד הארמייה השביעית שנפרסה בהרי הווז', ובאפריל 1917 מונה לראש המטה של פיליפ פטן. בדצמבר 1917 הוא מונה למפקד הארמייה הראשונה, אותה הוביל עד תום המלחמה, ובלל זה בקרב אמיין ובמתקפת מאה הימים.
לאחר המלחמה
לאחר המלחמה, מונה דבני למפקד האקול דה גר. לאחר מותו של אדמונד בואט בדצמבר 1923, הוא מונה לרמטכ"ל הצבא. בשנת 1926 הוענק לו ה-Médaille militaire. עבודתו La Guerre et les hommes: réflexions d'après-guerre (1937) זכתה בפרס האקדמיה הצרפתית.
דבני נהרג ב-6 בנובמבר 1943 בגיל 79 בהתנקשות של המחתרת הצרפתית. בנו ויקטור דבני היה גנרל דה דיוויזיה, מנהל שירות שביתת הנשק ולאחר מכן שלישו של המרשל פטן.
קישורים חיצוניים
