מודל הייזנברג (קלאסי)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מודל הייזנברג הקלאסי הוא מודל מתמטי במכניקה סטטיסטית המשמש לתיאור פרומגנט, או כל מערכת שקולה של יחידות הנמצאות בסריג ומבצעות אינטראקציית שכנים קרובים. המודל הוא מקרה פרטי של מודל n-וקטור, עבור .

הגדרה

עבור סריג בעל d ממדים ועבור סט של ספינים באורך יחידה:

בכל נקודת סריג ממוקם ספין אחד.

ההמילטוניאן המתאר את המערכת מוגדר כך:

כאשר:

הוא קבוע הצימוד או מקדם אינטראקציית השחלוף בין הספינים.

תכונות

  • הפורמליזם המתמטי הכללי שבו משתמשים על מנת לתאר ולפתור את מודל הייזנברג פותח במאמר על מודל פוטס.

משוואה זו נקראת משוואת הייזנברג פרומגנט המתמשכת או בקיצור "מודל הייזנברג" והיא אינטגרבילית כסוליטון.

מימד אחד (d=1)

  • במקרה של אינטראקציה ארוכת טווח, , הגבול התרמודינמי מוגדר היטב אם ; המגנטיזציה נשארת אפס אם ; אבל עבור טמפרטורה נמוכה מספיק, אם , המגנטיזציה היא חיובית.
  • כמו בכל מודל n-וקטור של שכנים קרובים עם תנאי שפה חופשיים, אם השדה המגנטי החיצוני הוא אפס, קיים פתרון מדויק פשוט.

שני ממדים (d=2)

  • במקרה של אינטראקציה ארוכת טווח, , הגבול התרמודינמי מוגדר היטב אם ; המגנטיזציה נשארת אפס אם ; אבל עבור טמפרטורה נמוכה מספיק, אם , המגנטיזציה היא חיובית.

שלושה ממדים או יותר (d>=3)

  • ללא תלות בטווח האינטראקציה, בטמפרטורה נמוכה מספיק, המגנטיזציה חיובית.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ( Polyakov, A.M. (1975), Interaction of goldstone particles in two dimensions. Applications to ferromagnets and massive Yang-Mills fields ,Phys. Lett. B 59
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0