מייקל (ספינה)
 | |
| מודל הספינה המוצג בטרמינל האוקיינוס, בליית' שבסקוטלנד | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה | קאראק |
| צי | הצי המלכותי הסקוטי |
| דגל הצי |
 |
| ציוני דרך עיקריים | |
| מספנה | מספנת ניו הייבן באדינבורו |
| הוזמנה | 1505 |
| תחילת הבנייה | 1507 |
| הושקה | 12 באוקטובר 1511 |
| תקופת הפעילות | 18 בפברואר 1512 – הווה (512 שנים) |
| נתונים כלליים | |
| הֶדְחֶק | 1,000 טון |
| אורך | 73.2 מטר |
| רוחב | 11 מטר |
| גודל הצוות | 1,420 אנשים: 300 מלחים, 120 תותחנים ו-1,000 חיילים |
| גובה התרנים | 11 מטר |
| שטח המפרשים | 4 מפרשים |
| הנעה | מפרשים |
| חימוש |
24 תותחים תותח בסיליסק בקדמת הספינה שני תותחים בירכתיים 30-36 תותחים ניידים על הסיפון התותח מונס מג בקוטר 510 מ"מ |
מייקל (באנגלית/סקוטית: Michael, מכונה לעיתים קרובות גם מייקל הגדול) היא ספינה מדגם קאראק, ששירתה בצי המלכותי הסקוטי בראשית המאה ה-16. בשעתו הייתה זו הספינה הגדולה בעולם.
הספינה הוזמנה בהוראתו של ג'יימס החמישי, מלך סקוטלנד בשנת 1505, והושקה ב-12 באוקטובר 1511 (אם כי בנייתה הסתיימה רק ב-18 בפברואר 1512). לספינה היה הדחק של 1,000 טונות, ואורכה 73.2 מטרים. לספינה היו ארבעה מפרשים, וגובה התורן המרכזי היה 11 מטרים. דפנות הספינה היו בעובי 3 מטרים מעץ אלון, ובניית הספינה הענקית גרמה לכריתת יערות שלמים ברחבי סקוטלנד. לספינה היו 24 תותחים (שהובאו מפלנדריה), בסיליסק בקדמת הספינה, ושניים בירכתיים. בנוסף על הסיפון הוצבו 30 תותחים ניידים קטנים (מאוחר יותר הוגדל מספרם ל-36). צוות הספינה עמד על 1,420 אנשים: 300 מלחים, 120 תותחנים ו-1,000 חיילים.
על סיפונה של הספינה, הוצב התותח האגדי "מונס מג", בעל קליבר של 510 מ"מ. כך שספינה זו היא ספינת המלחמה עם התותח בעל הקליבר הגדול ביותר בהיסטוריה, אף גדול יותר מתותחי אוניית המערכה יאמטו.
הנרי השמיני, מלך אנגליה, שקינא בספינה הסקוטית, הורה בתגובה על בניית הספינה אנרי גראס א-דייה.
מטרת בניית הספינה הייתה להוביל מסע צלב כנגד האימפריה העות'מאנית, במטרה להשיב את ארץ ישראל לידי הנצרות. תוכנית זו התבטלה עם פרוץ המלחמות האיטלקיות בהן השתתפה הספינה. לאחר קרב פלודן, נמכרה הספינה ב-2 באפריל 1514 ללואי ה-12 תמורת 40,000 ליברות. שמה שונה ל-"La Grande Nef d'Ecosse" ("הספינה הסקוטית הגדולה"). הספינה עגנה באונפלר, ולא בדייפ, כרגיל, בגלל גודלה העצום שלא התאים לעגינה בדייפ.[1]
מקובל כי לאחר רכישתה, עגנה הספינה בברסט, עד לטביעתה במועד לא ידוע. אך לדעת היסטוריונים אחדים, ייתכן והספינה השתתפה בקרב סולנט, שבה טבעה "מרי רוז".