מיכאיל פרינובסקי
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה. פרינובסקי, מיכאיל פטרוביץ' (רוסית: Михаи́л Петро́вич Фрино́вский) (26 בינואר (7 בפברואר) 1898, נארובצ'אט, מחוז פנזה, האימפריה הרוסית - 4 בפברואר 1940, מוסקבה) - ראש אבטחת הביטחון של המדינה הסובייטית, מפקד בדרגה הראשונה (1938). חבר הכנס השביעי של הוועד המנהל של ברית המועצות, סגן בכנס הראשון של הסובייט העליון של ברית המועצות. אחד המארגנים הישירים של "הטרור הגדול".
ילדות ונעורים
מיכאיל פרינובסקי נולד בתחילת 1898 בעיר (כיום כפר) נרובצ'ט פנצה. לפני מלחמת העולם הראשונה הוא למד בבית ספר תאולוגי בקרסנולובודסק. בינואר 1916 הוא התגייס בהתנדבות ליחידת פרשים, שירת בדרגת קצין זוטר. בין החודשים ינואר-אוגוסט 1916 עזב יחידה זו. הוא היה קשור לאנרכיסטים, השתתף בהתנקשות בחייו של גנרל-מאיור מ.א. במה. מאז מרס 1917, כיהן כרואה חשבון של בית חולים צבאי. השתתף במרד יולי 1917. בספטמבר אותה שנה הוא הצטרף למשמר האדום בחאמובניקי (מוסקבה), פיקד על קבוצת גווארדיה אדומה, השתתף בקרב הסוער בקרמלין, נפצע קשה. עד פברואר 1918 – החלים בבית החולים של כלא לפורטובו.
המהפכה וקריירה בסוכנויות ביטחון המדינה
במארס-יולי 1918 עבד כעוזר למפקח בבית החולים חודינקה. הוא הצטרף למפלגה הקומוניסטית הרוסית (בולשוויקים), עבד בתא המפלגה ובוועדה המקומית של החולים חודינקה. ביולי 1918 התגייס לצבא האדום, כיהן כמפקד גדוד, וכמפקד חטיבה מיוחדת בצבא הפרשים הראשון.
בשנת 1919, לאחר פציעה חמורה, הוא הועבר לעבודה באיגודים המקצועיים, ולאחר מכן לצ'קה. במחצית השנייה של 1919 הוא כיהן כעוזר לראש המדור במחלקה המיוחדת של הצ'קה במוסקבה. השתתף בפעולות החשובות ביותר של הצ'קה - תבוסת האנרכיסטים, חיסולן של יחידות אנרכיסטיות ומורדים באוקראינה, וכן הלאה.
מדצמבר 1919 עד אפריל 1920 שירת בחטיבה המיוחדת של החזית הדרומית. ב־1920 היה ראש החטיבה המיוחדת של החזית המיוחדת של החזית הדרום-מערבית, סגן מפקד החטיבה המיוחדת של צבא הפרשים הראשון. בשנת 1921 - 1922 - סגן ראש המחלקה המיוחדת, סגן ראש יחידת המבצעים של הצ'קה הכל-אוקראינית. . בשנת 1922–1923, היה פרינובסקי ראש היחידה המינהלית הכללית ומזכיר מחלקת קייב של ג.פ.או. (מאז יוני 23, 1923 - ראש ה או.ג.פ.או. לאזור דרום מזרח). בנובמבר 1923 הועבר לצפון הקווקז כראש החטיבה המיוחדת של מחוז צפון קווקז. מאז מרס 1924, היה סגן הממונה הראשון של או.ג.פ.או. עבור צפון הקווקז. בשנת 1925 – היה ראש משמר הגבול של חוף הים השחור של צפון הקווקז באזור, מינואר 1926 - סגן הראשון ומפקד כוחות ג.פ.או.
8 ביולי 1927 הועבר למוסקבה לתפקיד עוזר ראש החטיבה המיוחדת של המחוז הצבאי במוסקבה. ב 1927 הוא סיים קורסים בפיקוד הגבוה באקדמיה הצבאית של הצבא האדום ע"ש פרונזה. מ -28 בנובמבר 1928 עד 1 בספטמבר 1930 הוא היה מפקד-קומיסר צבאי של חטיבה ייעודית נפרדת שנקראה על שמו של פליקס דזרז'ינסקי במועצת המנהלים של ה או.ג.פ.או.
ב -1 בספטמבר 1930 מונה פרינובסקי ליו"ר הג.פ.או. של אזרבייג'ן. הוא היה אחד ממארגני הדה-קולאקיזציה באזרבייג'ן. 8 באפריל 1933 מונה ראש הדירקטוריון הראשי של משמר הגבול ו או.ג.פ.או., הוביל את המבצע של או.ג.פ.או. כדי לדכא את ההתקוממות בשינג 'יאנג.
עם הקמתו של הקומיסריון העממי לענייני פנים של ברית המועצות ב־10 ביולי 1934, הוחלט שראשי הוועד המרכזי של משמר הגבול וכוחות או.ג.פ.או, יתפקדו כמנהל המרכזי של הגבולות והביטחון הפנימי (מאמצע שנת 1937 - המנהלת הראשית של כוחות הגבול ושל הכוחות הפנימיים) של ברית המועצות.ב 11 ביולי מונה פרינובסקי למפקח המנהלת.
הטרור הגדול
בזמן נפילתו של גנריך יגודה ומינויו של ניקולאי יז'וב במקומו ב -26 בספטמבר 1936 לתפקיד הקומיסר העממי לענייני פנים, מונה פרינובסקי ב 16 באוקטובר 1936 לסגן הקומיסר העממי לענייני הפנים של ברית המועצות. סגנו הראשון של הקומיסר העממי היה עד אז י.ש. אגרנוב, מ"ד ברמן היה סגן נוסף ב־29 בספטמבר 1936, וב־3 בנובמבר 1936 מונה ל.ל. בלסקי כסגן נוסף. מאז 15 באפריל 1937, היה פרינובסקי סגן הראשון של הקומיסר לענייני פנים של ברית המועצות ובראש המנהל הראשי של ביטחון המדינה של נ.ק.ו.ד. עם ביטול הג.ו.ג.ב. ב - 28 במארס 1938, עמד בראש המחלקה לביטחון המדינה (המחלקה הראשונה) של נ.ק.ו.ד.
ב 12 בדצמבר 1937 נבחר לסגן מועצת איגוד הסובייט העליון של ברית המועצות של קרסנודר. אחד השותפים הקרובים ביותר של יז'וב ואחד המארגנים העיקריים של הטרור הגדול. אחד ממארגני הדיכוי העיקריים בצבא האדום, נטל חלק ישיר בארגון משפטי הראווה במוסקבה. הוא היה אחד ממארגני הדיכוי הפוליטי ההמוני במונגוליה.
מעצר והוצאה להורג
ב -8 בספטמבר 1938 מונה לקומיסר העממי של חיל הים של ברית המועצות. ב 6 באפריל 1939 פוטר מכל תפקידיו ונעצר באשמת "ארגון קונספירציה פאשיסטית טרוצקיסטית בנ.ק.ו.ד. (כפי שהודה). נכלא בכלא המיוחד של סוקאנוב. ב -4 בפברואר 1940 נידון למוות בידי בית דין צבאי של בית המשפט העליון של ברית המועצות. גופתו נשרפה במנזר דונסקוי. לא טוהר מעולם.
משפחתו
אשתו - נינה סטפנובה פרינובסקאיה (1903, ריאזאן רוסיה-3 בפברואר 1940, מוסקבה). רכשה השכלה גבוהה, הייתה סטודנטית לתואר שני של המכון להיסטוריה של האקדמיה למדעים של ברית המועצות. נעצרה ב -12 באפריל 1939. ב־2 בפברואר 1940 נדונה למוות ביד בית דין צבאי של בית המשפט העליון של ברית - המועצות באשמת "פעילות פלילית קונטרה-מהפכנית של אויבי העם" היא נורתה ב -3 בפברואר 1940. שמה טוהר ב -12 בינואר 1956.
בן - פרינובסקי אולג מיכאילוביץ' (1922, חרקוב - 21 בינואר 1940, מוסקבה) - חבר בקומסומול, לא סיים חינוך תיכוני, תלמיד כיתה י' בבית הספר המיוחד השני ("בית הספר הארטילרי המיוחד של מוסקבה מס' 2"). הוא נעצר ב -12 באפריל 1939. ב -21 בינואר 1940 הוצא להורג, באשמה של השתתפות בקבוצה קונטרה-מהפכנית". נידון למוות על ידי בית דין צבאי של בית המשפט העליון של ברית המועצות. הוא נורה באותו יום. טיהור שמו ב -12 בינואר 1956.
עיטורים
- Order of Lenin (February 14, 1936)
- three orders of the Red Banner (1924, 20.12.1932, 3.02.1935)
- Order of the Red Star (July 22, 1937)
- medal "XX years of the RSCA" (February 22, 1938)
- Order of the Red Banner of the Mongolian People's Republic (October 25, 1937)
- Order of the Red Banner of Labor of the Azerbaijan SSR (March 4, 1931)
- Order of the Red Banner of Labor of the ZRFSR (March 7, 1932)
- Badge "Honorary Worker of the Cheka-OGPU (V)" (1925)
- Badge "Honorary Worker of the Cheka-OGPU (XV)" (May 26, 1933)
- Decree of the Presidium of the Supreme Soviet of the USSR of January 24, 1941 deprived of state awards and military rank.
קישורים חיצוניים
